מחשב נייד או גאדג'ט?שוק המחשבים הניידים נמצא כיום בעיצומו של מעבר מואץ משוק מוצרי המיחשוב לטריטוריה המובהקת של מוצרי צריכה אלקטרוניים. לשינוי הסטטוס יש כמה יתרונות, בהם הרחבת ערוצי השיווק המסורתיים, ונגישות משודרגת ללקוחות קצה חדשים, באמצעות מכירה בסופרמרקטים, בחנויות כלי כתיבה ובנקודות ממכר קמעונאיות נוספות.
במקביל, מאמצת תעשיית המחשבים הניידים גם את התחלואים המוכרים של שוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים, כמו האצה משמעותית של מחזור חיי המוצר, צורך ביצירת מגוון תמידי כדי לעמוד בתחרות ומלחמת מחירים עזה. התהליך דומה לזה שעבר בשנים האחרונות על טלוויזיות ה-LCD, והתוצאה ידועה ומוכרת: עודף כושר ייצור ויצירת מלאים "מתים" של דגמים מדור קודם, שנמכרים במחירי היצף, מבלי שלקוחות הקצה יוכלו להבחין בהבדלים הטכניים בינם לבין הדורות החדשים יותר, תוך שחיקת הרווחיות ותדמית המותג כולו.
יצרניות המחשבים הניידים נגררות לעיתים קרובות אחרי לוחות הזמנים של יצרניות המעבדים, ולא על-פי צורך שיווקי או ביקוש טכני מהשטח. הדוגמה העדכנית היא המעבר ההמוני של התעשייה למעבדים ממשפחת ה-I3 וה-I5 של אינטל. המעבר מתרחש כאשר המדפים עמוסים עדיין במלאים מסיביים של ניידים עם מעבדי core II duo, שהצטברו בגלל המשבר הכלכלי. חלקם, מסדרות כמו E8000, מציעים עוצמת עיבוד שאינה רחוקה מעשית מזו של מעבד הדור החדש מרובה הליבות. זה לא מפריע להם להידחף כיום דרך צינורות השיווק העולמיים בתור clearance, במיוחד לנוכח העובדה שגם מחירי הדורות החדשים שיוצאים לשוק נמוכים מבעבר.
המרד של HP
חלק מהיצרניות הגדולות מתחילות להכיר בצורך לרציונליזציה של התהליך, ויוצאות במעין מיני-מרד, שמטרתו לנטרל את מרכיב האופנתיות שמדביקים המעבדים החדשים למחשבים הניידים, מנקודת המבט של לקוחות הקצה. חברת HP, למשל, חשפה בשבוע שעבר בארה"ב את הליין העונתי החדש של המחשבים הניידים שלה, והפתיעה כאשר הציגה ביניהם כתריסר דגמים חדשים עם מעבדי AMD, נטולי אופנתיות צרכנית שמתמקדים בעיקר בביצועים.
המבחר החדש כולל תשעה דגמים באוריינטציה ארגונית/עסקית עם מעבדי AMD, החל מאתלון 2 וכלה בפנום 2 מרובה ליבות. מחירם מתחיל כבר בסביבות 550 דולר (לדגם 14 אינץ'), ולא חורג מאזור ה-800 דולר למחשב עסקי רציני. HP טוענת שכל הדגמים הללו מהירים ב-69% בממוצע מדגמי הדור הקודם.
HP לא מתעלמת מהבציר החדש של אינטל, ואותו ניתן למצוא בליין שלה בעיקר בדגמים שמיועדים למסגלי חידושים וללקוחות עם תקציב לא מוגבל. אבל גם כאן, את הערך המוסף ניתן למצוא במפרט הטכני, ולאו דווקא בסוג המעבד. כך, למשל, דגם הדגל החדש של החברה, ENVY 17, מצויד במעבד ה-I7 של אינטל, אך את הדגש במפרט שלו מקבלים פריטים כמו כרטיס הגרפי מדור אחרון ATI-5850, שמציעה זיכרון וידאו סופר מהיר מסוג DDR5, דיסק קשיח בגודל תקני של 1 טרה-בייט ואפילו ממשק נתונים סופר מהיר מטיפוס USB-3 שמגיע כסטנדרט, למרות שמעט מאוד עזרים חיצוניים כבר תומכים בפורמט החדש.
לפטופ עם GPS
בקצה השני ניתן למצוא יצרניות שלוקחות עד הסוף ובמוצהר את הרעיון של מחשב נייד כמוצר צריכה. סוני, למשל, הציגה השבוע את הדור החדש של מחשבי סדרה P הקטנטנים, שאותם היא ממצבת היטב באמצעות הסלוגן "קטנים יותר מנטבוק, חכמים יותר מטלפונים חכמים".
הרעיון להפוך מחשב למוצר צריכה מתבטא בסדרה החדשה לא רק במגוון מעניין של שילובי צבעים על הכיסוי והמקלדת עצמה - כמו ירוק זוהר, כתום בוהק ועור תנין - אלא גם בהנדסת אנוש מעולם הטלפונים החכמים. מלבד העכבר התקני, מצויד המחשב במשטחי קלט-מגע לצידי המסך, שמאפשרים לשלוט במערכת ההפעלה (חלונות 7) גם כאשר המשתמש אוחז במחשב כמו טלפון או אנכית כמו ספר אלקטרוני. חיישן תאוצה מזהה את כיוון הצפייה או הקריאה ומשנה את פורמט התצוגה של המסך מאופקי לאנכי ולהיפך, ומאפשר לשלוט בתפריטים ובהצגת המסכים באמצעות תנועות יד קלות של המשתמש, בדומה לדפדוף בספר.
ומה עוד דחסו היפנים הטובים לתוך 632 הגרמים הזניחים של המחשב הזה? מעבד אטום דור אחרון במהירות 1.6 ג'יגה (אפשר להזמין גם מעבד חזק יותר); זיכרון בנפח 2 ג'יגה; דיסק פלאש בנפח 64 ג'יגה; מעבד גרפי עדכני של אינטל שתומך ב-HD ומאפשר למצות היטב את הרזולוציה של מסך ה-8 אינץ' האופקי (או האנכי) של המחשב; מקלט GPS מובנה, שמאפשר לגשת ישירות לתוכנת הניווט ללא צורך להיעזר בדפדפן האינטרנט ולהשתמש במחשב כמכשיר ניווט עצמאי; מצפן אלקטרוני; תמיכה מובנית בכל סוגי הרשתות האלחוטיות.
שכחנו משהו? אה, כן. יש לו גם חיבור אלחוטי לפלייסטיישן 3 של סוני, שמאפשר להשתמש בו כמעין שלט רחוק ולוח בקרה מתוחכם, שמתרגם תנועות יד ומאפשר להקליט תוכניות טלוויזיה מה-PS3. מוצר צריכה כבר אמרנו?
