גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחזיקו אותי

במקום לצעוק שכולם מנסים להצר את צעדיה, אולי כדאי שהתקשורת תדע לרסן את עצמה

שמתם לב שבזמן האחרון יש לא מעט התעסקות סביב התקשורת, ומה כן או לא מותר וראוי שהיא תעשה?

השבוע, למשל, אחד הסיפורים הבולטים סיקר את אמיר מח'ול ועומר סעיד הנחשדים בריגול, אחרי שהוטל צו איסור פרסום על הפרשה, והוסר. האם לאחרונה התרבו צווי איסור הפרסום, או שזה רק נדמה?

בנוסף, דובר השבוע על דחיית ההצבעה בכנסת על "חוק רונה רמון", שיאסור צילום של משפחות שכולות ב-48 השעות שמיד לאחר קבלת הבשורה על מות יקיריהם.

במקביל, מועצת העיתונות "נזפה" ב"ידיעות אחרונות" על כך שלא ביקש תגובה מאשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, לפני שפרסם בכותרות ענק את סיפור העוזרת ליליאן פרץ.

האם אנחנו עדים לתופעה "מסוכנת" שבה מתקיימים כל הזמן ניסיונות להצר את צעדי העיתונות? מן הסתם, יהיו כל מיני "לוחמי חופש ביטוי" שיזעקו כי מדובר בתופעות מסוכנות ויזרקו לאוויר את כל הסיסמאות האהובות לגבי "זכות הציבור לדעת".

בגיליון "פירמה" הקרוב, למשל, יתפרסם ראיון מאוד מעניין עם עו"ד מיבי מוזר, שהגן על עיתון "הארץ" ועל העיתונאי אורי בלאו בפרשת ענת קם, ומאמין שיש מי שמעוניין לסתום את פיה של העיתונות.

אבל בואו נשאל רגע את עצמנו - האם התופעה הזו לא היתה קיימת מאז ומתמיד? הרי את פי העיתונות תמיד היה מי ששאף לסתום, אז במה שונה מה שקורה עכשיו ממה שהיה פה מאז ומעולם?

זה נורא נחמד לקפוץ ולהגן על התקשורת בכל מחיר, אבל השאלה היא אם התקשורת בעצמה יכולה לעצור רגע - ולשאול את עצמה עד כמה היא בעצם אחראית לניסיונות המתרבים לרסן אותה.

למה המשטרה ובתי המשפט ששים כל-כך להוציא צווי איסור פרסום? תשובה אפשרית אחת היא שהם רוצים להצר את צעדיה של התקשורת ולסתום פיות. תשובה אחרת יכולה להיות שהם פשוט לא סומכים על חוש האחריות העיתונאי, כי מדובר במשהו שכבר לא ממש קיים.

למה לא נלקחה תגובה מאשת ראש הממשלה לפני פרסום הסיפור הגדול על ליליאן פרץ? לפחות מהפרסומים בנושא, העניין לא לגמרי ברור. אבל האם זה לא כלל עיתונאי בסיסי לאפשר זכות תגובה לנשוא כתבה מסוימת - גם אם הוא מעצבן, אגוצנטרי, זחוח, מלא בעצמו או אפילו - פושע?

ולמה צריך התערבות חקיקתית כדי שבני אדם, שהם במקרה גם עיתונאים, יבינו שברגע הנורא ביותר בחייו - בו אדם מתבשר על מות בנו - זה פשוט לא אנושי להתגודד סביבו עם מצלמות ומיקרופונים, רק כדי להביא הביתה קצת רייטינג?

בראיון אחר שפורסם ב"גלובס" השבוע אמר פרקליט הצמרת אלן דרשוביץ שהוא מאמין כי תפקיד התקשורת לפרסם הכול, ללא יוצא מן הכלל. אבל הוא הדגיש כי אמנם אין שאלה לגבי האם לפרסם או לא, אבל יש שאלה גדולה שהתקשורת צריכה לשאול את עצמה, והיא: מתי היא מפרסמת.

כלומר: שאלת העיתוי היא המקום שבו עיתונאי צריך להפעיל את שריר האחריות המאותגר שלו. אם, למשל, לעיתונאי נודע על יציאת צוות הצלה בניסיון לשחרר מטוס חטוף - האם עליו לפרסם את הסיפור? התשובה היא חד-משמעית כן. אבל אם יפרסם את הסיפור מיידית, למעשה יסוכל ניסיון שחרור החטופים. כך שחוש האחריות של העיתונאי צריך להוביל אותו לפרסם את הסיפור - אך רק לאחר שניסיון השחרור הסתיים. או במילים אחרות, ובמבטא ישראלי כבד - להסתכן באובדן הסקופ - כי אולי איזה עיתונאי אחר, עם חוש אחריות קצת פחות מפותח, יקדים אותו.

נסו לנחש מה היה קורה אם סיפור כזה אכן היה מתרחש בישראל. מה הסיכוי שהעיתונאי היה מחליט על דעת עצמו לדחות את הפרסום? הרי התסריט הרגיל והידוע הוא שהעיתונאי רוצה לפרסם מיידית, ואז מתערבת הצנזורה ולפעמים בתי המשפט, ואז קמים חובבי חופש הביטוי וצועקים שזכות הציבור לדעת. וכן - משום מה אף אחד אף פעם לא צועק שזכות החטופים לחיות.

מפליא ומוזר איך קרה ששוק התקשורת הישראלי כולו בעצם נגרר אחרי כלי התקשורת הקטנים והאזוטריים. מגוף תקשורת רציני הרי מצפים שייקח אחריות ויבין את המשמעות של עיתוי הפרסום ואת ההשלכות הנוספות, לצד זכותו הכה חשובה של הציבור לדעת.

אבל המצב נכון להיום הוא שדווקא גופי התקשורת הקטנים קובעים את הכללים לגדולים. הפחד שכלי תקשורת קטן ינהג בחוסר אחריות ויפרסם משהו בעיתוי מסוכן - יהיה מה שבסופו של דבר יניע גם את כלי התקשורת הרציניים, שיעשו הכול כדי להקדים אותו.

בקיצור, הגבורה העיתונאית הישראלית נמצאת היום אצל מי שמצליח לשבור אמברגו על פרסום בצורה מתוחכמת, או מפרסם ראשון בלי לקחת בחשבון את ביטחון הציבור. התחרות הקשה פשוט העבירה את כלי התקשורת על דעתם - מהירות הפכה להיות הערך החשוב ביותר, במקום דיוק, מהימנות, או אחריות.

האם זה מה שיציל אותם מהתחרות הגוברת? נראה שזה רק מה שיגמור את כלי התקשורת מהר יותר, כי הם מזנים את הערכים שעליהם בנוי עתידם וטוחנים אותם עד דק.

את צעדי התקשורת אי-אפשר באמת להצר. הרי מועצת העיתונות היא לא יותר מאיזו טרחנית נזפנית שאף אחד לא באמת סופר. את מי היא בכלל מעניינת היום? וצווי איסור הפרסום בעידן האינטרנט הם בדרך-כלל משהו שלא ממש מונע פרסום, אלא רק גורם להעצמה שלו.

כך שאת פיה של העיתונות אי-אפשר לסתום. לא באמת. מה שכן יכול לקרות זה שהתקשורת תעצור קצת את עצמה. אין מה לדאוג - אם היא לא תרסן את עצמה, אף אחד לא ירסן אותה.

אבל המפסידה העיקרית מזה תהיה דווקא היא.

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך