גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחזיקו אותי

במקום לצעוק שכולם מנסים להצר את צעדיה, אולי כדאי שהתקשורת תדע לרסן את עצמה

שמתם לב שבזמן האחרון יש לא מעט התעסקות סביב התקשורת, ומה כן או לא מותר וראוי שהיא תעשה?

השבוע, למשל, אחד הסיפורים הבולטים סיקר את אמיר מח'ול ועומר סעיד הנחשדים בריגול, אחרי שהוטל צו איסור פרסום על הפרשה, והוסר. האם לאחרונה התרבו צווי איסור הפרסום, או שזה רק נדמה?

בנוסף, דובר השבוע על דחיית ההצבעה בכנסת על "חוק רונה רמון", שיאסור צילום של משפחות שכולות ב-48 השעות שמיד לאחר קבלת הבשורה על מות יקיריהם.

במקביל, מועצת העיתונות "נזפה" ב"ידיעות אחרונות" על כך שלא ביקש תגובה מאשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, לפני שפרסם בכותרות ענק את סיפור העוזרת ליליאן פרץ.

האם אנחנו עדים לתופעה "מסוכנת" שבה מתקיימים כל הזמן ניסיונות להצר את צעדי העיתונות? מן הסתם, יהיו כל מיני "לוחמי חופש ביטוי" שיזעקו כי מדובר בתופעות מסוכנות ויזרקו לאוויר את כל הסיסמאות האהובות לגבי "זכות הציבור לדעת".

בגיליון "פירמה" הקרוב, למשל, יתפרסם ראיון מאוד מעניין עם עו"ד מיבי מוזר, שהגן על עיתון "הארץ" ועל העיתונאי אורי בלאו בפרשת ענת קם, ומאמין שיש מי שמעוניין לסתום את פיה של העיתונות.

אבל בואו נשאל רגע את עצמנו - האם התופעה הזו לא היתה קיימת מאז ומתמיד? הרי את פי העיתונות תמיד היה מי ששאף לסתום, אז במה שונה מה שקורה עכשיו ממה שהיה פה מאז ומעולם?

זה נורא נחמד לקפוץ ולהגן על התקשורת בכל מחיר, אבל השאלה היא אם התקשורת בעצמה יכולה לעצור רגע - ולשאול את עצמה עד כמה היא בעצם אחראית לניסיונות המתרבים לרסן אותה.

למה המשטרה ובתי המשפט ששים כל-כך להוציא צווי איסור פרסום? תשובה אפשרית אחת היא שהם רוצים להצר את צעדיה של התקשורת ולסתום פיות. תשובה אחרת יכולה להיות שהם פשוט לא סומכים על חוש האחריות העיתונאי, כי מדובר במשהו שכבר לא ממש קיים.

למה לא נלקחה תגובה מאשת ראש הממשלה לפני פרסום הסיפור הגדול על ליליאן פרץ? לפחות מהפרסומים בנושא, העניין לא לגמרי ברור. אבל האם זה לא כלל עיתונאי בסיסי לאפשר זכות תגובה לנשוא כתבה מסוימת - גם אם הוא מעצבן, אגוצנטרי, זחוח, מלא בעצמו או אפילו - פושע?

ולמה צריך התערבות חקיקתית כדי שבני אדם, שהם במקרה גם עיתונאים, יבינו שברגע הנורא ביותר בחייו - בו אדם מתבשר על מות בנו - זה פשוט לא אנושי להתגודד סביבו עם מצלמות ומיקרופונים, רק כדי להביא הביתה קצת רייטינג?

בראיון אחר שפורסם ב"גלובס" השבוע אמר פרקליט הצמרת אלן דרשוביץ שהוא מאמין כי תפקיד התקשורת לפרסם הכול, ללא יוצא מן הכלל. אבל הוא הדגיש כי אמנם אין שאלה לגבי האם לפרסם או לא, אבל יש שאלה גדולה שהתקשורת צריכה לשאול את עצמה, והיא: מתי היא מפרסמת.

כלומר: שאלת העיתוי היא המקום שבו עיתונאי צריך להפעיל את שריר האחריות המאותגר שלו. אם, למשל, לעיתונאי נודע על יציאת צוות הצלה בניסיון לשחרר מטוס חטוף - האם עליו לפרסם את הסיפור? התשובה היא חד-משמעית כן. אבל אם יפרסם את הסיפור מיידית, למעשה יסוכל ניסיון שחרור החטופים. כך שחוש האחריות של העיתונאי צריך להוביל אותו לפרסם את הסיפור - אך רק לאחר שניסיון השחרור הסתיים. או במילים אחרות, ובמבטא ישראלי כבד - להסתכן באובדן הסקופ - כי אולי איזה עיתונאי אחר, עם חוש אחריות קצת פחות מפותח, יקדים אותו.

נסו לנחש מה היה קורה אם סיפור כזה אכן היה מתרחש בישראל. מה הסיכוי שהעיתונאי היה מחליט על דעת עצמו לדחות את הפרסום? הרי התסריט הרגיל והידוע הוא שהעיתונאי רוצה לפרסם מיידית, ואז מתערבת הצנזורה ולפעמים בתי המשפט, ואז קמים חובבי חופש הביטוי וצועקים שזכות הציבור לדעת. וכן - משום מה אף אחד אף פעם לא צועק שזכות החטופים לחיות.

מפליא ומוזר איך קרה ששוק התקשורת הישראלי כולו בעצם נגרר אחרי כלי התקשורת הקטנים והאזוטריים. מגוף תקשורת רציני הרי מצפים שייקח אחריות ויבין את המשמעות של עיתוי הפרסום ואת ההשלכות הנוספות, לצד זכותו הכה חשובה של הציבור לדעת.

אבל המצב נכון להיום הוא שדווקא גופי התקשורת הקטנים קובעים את הכללים לגדולים. הפחד שכלי תקשורת קטן ינהג בחוסר אחריות ויפרסם משהו בעיתוי מסוכן - יהיה מה שבסופו של דבר יניע גם את כלי התקשורת הרציניים, שיעשו הכול כדי להקדים אותו.

בקיצור, הגבורה העיתונאית הישראלית נמצאת היום אצל מי שמצליח לשבור אמברגו על פרסום בצורה מתוחכמת, או מפרסם ראשון בלי לקחת בחשבון את ביטחון הציבור. התחרות הקשה פשוט העבירה את כלי התקשורת על דעתם - מהירות הפכה להיות הערך החשוב ביותר, במקום דיוק, מהימנות, או אחריות.

האם זה מה שיציל אותם מהתחרות הגוברת? נראה שזה רק מה שיגמור את כלי התקשורת מהר יותר, כי הם מזנים את הערכים שעליהם בנוי עתידם וטוחנים אותם עד דק.

את צעדי התקשורת אי-אפשר באמת להצר. הרי מועצת העיתונות היא לא יותר מאיזו טרחנית נזפנית שאף אחד לא באמת סופר. את מי היא בכלל מעניינת היום? וצווי איסור הפרסום בעידן האינטרנט הם בדרך-כלל משהו שלא ממש מונע פרסום, אלא רק גורם להעצמה שלו.

כך שאת פיה של העיתונות אי-אפשר לסתום. לא באמת. מה שכן יכול לקרות זה שהתקשורת תעצור קצת את עצמה. אין מה לדאוג - אם היא לא תרסן את עצמה, אף אחד לא ירסן אותה.

אבל המפסידה העיקרית מזה תהיה דווקא היא.

עוד כתבות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק