גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך עובד כיום תכנון מס? מחירי העברה IN ומקלטי מס OUT

העולם השתנה, ועימו גם החוקים התקפים לעסקאות בינלאומיות ■ רשויות המס עושות שימוש רחב בכללי מחירי העברה על מנת לגבור על רישום נכסים במקלטי מס

"מקלט המס הראשון בעולם היה באיי יוון, בהם הפקידו העשירים בני אותה תקופה חלק מנכסיהם כדי להימלט מהמס שהוטל באתונה, בגובה 2% - מס שהיום כל חברה היתה חותמת עליו בשתי ידיים". אומר איל בר-צבי, עו"ד (כלכלן), שותף במשרד בר-צבי את בן-דב, המתמחה בתחום מחירי העברה.

מקלטי המס המוכרים לנו כיום, נמצאים בכותרות כבר למעלה משני עשורים. בתחילה הוזכר מקלט המס כרעיון מהפכני המסייע לחברות לחסוך מס, למשל עד ידי מיקום הקניין הרוחני של הקבוצה באי בעל שם אקזוטי ומזג אוויר נוח, בו חוקרים ואנשי מו"פ אולי היו רוצים לשהות, אך בוודאי שאינם בנמצא; או על ידי רישומה של חברת החזקות מורכבת באחת מהמדינות האמורות, בה כוללת הפעילות הענפה של החברה דירקטור אחד )שאינו קשור כלל לפעילות( ומזכירה, והכל בשל משטר המס הנמוך באותן מדינות.

לאחר מכן, בעשור האחרון, כאשר יותר ויותר מדינות החלו להבחין כי קבוצות הפועלות בתוך המדינה כמעט ואינן משלמות מסים לרשויות המס של המדינה, וכי רוב רווחיהן נצברים דווקא במדינות אחרות, שהן במקרה מקלטי מס, החלו לצוץ חוקי ותקנות מחירי העברה. כיום, כאשר כמעט כל מדינה אימצה תקנות מחירי העברה, מכוח חקיקה או מכוח הפסיקה, בעצם לא קיימת כמעט כלל הצדקה לשימוש במקלטי מס, משום שאלה יוצרים בעיקר חשיפה לחברה.

ישנן מדינות שאינן מהוות לכאורה "מקלט מס" מובהק או מדינות off shore, כגון אירלנד או שוויץ, שגם מציעות הטבות מס ניכרות לחברות הפועלות בהן (בעיקר תרופות ומרכזים לוגיסטיים במקרה של שוויץ והי-טק במקרה של אירלנד). חברות תרופות כגון GlaxoSmithKline, וחברות תוכנה כגון גוגל, מיקרוסופט ונורטל, אכן מחזיקות פעילות רבה במדינות אלה, אך גם הן הפכו למטרה לתקיפה של רשויות המס בעולם, אשר באופן קבוע מערערות על לגיטימיות הכנסות הנרשמות על ידי חברות אלה באותן מדינות.

כיצד זה עובד?

בן צבי נותן כדוגמה טובה לשיטה את הפשרה שהושגה בחודש האחרון בין רשויות המס בבריטניה ובין חברת התרופות Astra Zeneca. אחת התרופות הנמכרות ביותר של AZ, ה- Crestor שנלחמת בכולסטרול ה"רע" ונמכרת בכ- 4.5 מיליארד דולר בשנה, בעיקר בשווקי ארה"ב, פותחה בכלל על ידי חברה יפנית, שהעניקה ל- AZ רישיון לעשות בה שימוש. AZ רשמה את התרופה לא באנגליה (מקום מושבה העיקרי) ולא בארה"ב (השוק העיקרי של התרופה), אלא בפוארטו ריקו. מדוע דווקא בפוארטו ריקו? כנראה שלא בגלל השמש שזורחת שם לכל אורך השנה, וגם לא בגלל מאות אנשי ה- R&D שהיו שמחים לעבוד שם, אלא בגלל הטבות המס הנובעות מכך.

רשויות המס טענו כי בשנים הרלבנטיות למחלוקת, AZ בריטניה שילמה לחברה הקשורה שלה בפוארטו ריקו מחיר גבוה מידי עבור השימוש בתרופה, ובכך הפחיתה באופן מלאכותי לכאורה, את שורת הרווח של החברה בבריטניה - במטרה לצבור רווחים (בשיעור מס נמוך) בפוארטו ריקו. הוראות החוק קובעות כי בעסקאות כאלה על החברה לשלם את מחיר ה"שוק", וטענת רשות המס הבריטית היתה כי AZ שילמה מחיר גבוה יותר משמעותית. ההרפתקה בקריביים עלתה לאסטרה זנקה 800 מיליון דולר (שזה פחות, אגב, מההפרשה שביצעה החברה בספרים).

כדוגמה נוספת ניתן להביא פירמת רואי חשבון מהגדולות בעולם, אשר אחד מסניפיה בעולם נחקר בגין מחירי העברה. במקרה האמור, שולמו מהסניף המקומי של הפירמה דמי ייעוץ לסניף אחר, שהיה רשום במקלט מס, והלה היה אמור - לפי התשלומים שהועברו אליו - לייעץ ללקוחות המקומיים בנושאים מסוימים. אלא שבפועל (כך לפי טענת רשויות המס המקומיות) רוב הייעוץ ניתן על ידי העובדים המקומיים של הפירמה, ולא היתה הצדקה להעביר סכומים כל כך גבוהים לסניף הרשום במדינת off shore.

מדוע דווקא מחירי העברה?

מחירי העברה הם כללים אשר נועדו למנוע, בין היתר, את אותם תכנוני מס העושים שימוש במקלטי מס, על ידי קביעת עקרון שווי שוק להעברת מוצרים מוחשיים ובלתי מוחשיים, שירותים ומימון בין חברות קשורות. עקרון שווי השוק קובע כי על המחירים הנגבים בעסקאות בין חברות קשורות להיות זהים למחירים שהיו נקבעים בשוק החופשי בין גורמים בלתי תלויים.

כידוע, מדינות בהן מונהג משטר מס מקל אינן נתפסות לרוב כעמודי התווך של הפיתוח והתעשייה העולמיים. יתרה מכך, ניתן לומר כי פרט למשטר המס של אותן מדינות, אין ביכולתן להציע בדרך כלל לתאגידים השואפים להקים בהן חברות, כל יתרון נוסף. כתוצאה מכך, פעילות של תאגיד באמצעות חברה הממוקמת במקלט מס, עשויה להיתפס בעיני רשויות המס כעסקה מלאכותית שכל מטרתה לשחוק את בסיס המס של אותו תאגיד. יצוין, עם זאת, כי חלק מהמדינות אשר היוו בעבר מקלטי מס התפתחו ומהוות כיום בסיס לגיטימי לפעילות, אלא שמדינות אלה גם אימצו בעקבות זאת כלכלי מחירי העברה - לעתים אף מחמירים מאלה הנהוגים בישראל.

מחירי העברה הינם כלי נוח ויעיל מבחינת רשויות המס השונות לאכיפת מיסוי ולמלחמה במקלטי המס, משום שהם אינם אוסרים את השימוש בהם, אלא תוקפים אותם מהכיוון ההפוך: במקום להתמודד עם החברה על צבירת הרווחים במדינת off shore, כללי מחירי העברה פשוט מוודאים שמספיק רווחים נצברו במדינה המקומית. אלא שכמובן שהנושא אינו כל כך "פשוט".

אחת ההתמודדויות העיקריות בנושא מקלטי מס, היא עם ההחלטה של החברה למקם את הקניין הרוחני שלה, למשל, במדינה מסוימת על פני הגלובוס, בה, במקרה, ישנו גם שיעור מס נוח. עם ההחלטה עצמה, ועם התוקף המשפטי שלה כלפי הקבוצה, קשה להתווכח. עם זאת, עם התוקף או ההצדקה הכלכליים שלה - ניתן גם ניתן. למעשה, כללי מחירי העברה מקנים תוקף עדיף למהות הכלכלית האמיתית של העסקה על פני המהות המשפטית.

כך, אחת האבחנות החשובות ביותר לגבי ייצור, למשל, היא השאלה האם הזרוע היצרנית של הקונצרן הינה "קבלן ייצור", או שהחברה עושה שימוש בקניין הרוחני של הקבוצה. ומה דין קניין הנוצר על ידו? בדומה, גם חברה ה"נצבעת" על יד הקונצרן כחברת שיווק בלבד, עשויה לצבור נכסים בלתי מוחשיים (intangibles) בתחומה, שהם ברי פיצוי.

מה מחפש ה- IRS?

קל לשער כי מה שנהיר לכלל הציבור, ומופיע בעיתונים, ברור גם לרשויות המס ברחבי העולם. בפרשת Talbots, נרכשה החברה (במקור מבוסטון, ארה"ב) על ידי תאגיד יפני, ובמסגרת הרה-ארגון החליט התאגיד למקם מחדש את הנכסים הבלתי מוחשיים של החברה, בחברה בת בשיקגו, אילינוי, בה אין ממסים את הכנסות מתמלוגים הרלבנטיות למקרה. במשך מספר שנים נהנתה קבוצת Talbots מפעילות חברת הבת באילינוי, אשר העניקה רישיונות שימוש בקניין הרוחני לחברות אחרות בקבוצה בתמורה לתמלוגים. הכנסות החברה חולקו לאחר מכן כדיבידנד לחברת האם בבוסטון.

בבואו לבחון את חוקיות העסקה, בחן פקיד השומה את עמידתה של הקבוצה בעקרון שווי השוק וקבע כי העברה של הקניין הרוחני לחברת הבת הינה בגדר עסקה מלאכותית המשוללת כל תוכן כלכלי ולפיכך יש למסות את חברת האם בגין כל הכנסותיה מתמלוגים של חברת הבת.

שימוש במקלטי מס לעתים אינו "מחזיק מים" בהיבט הכלכלי. הסיבה לכך טמונה בסנקציות המחמירות החלות על אי עמידה בכללי מחירי העברה. אלה קובעות קנסות גבוהים שעשויים להגיע למיליארדי דולרים (בהתאם לסכום השומה) וכן סנקציות פליליות כנגד נושאי המשרה בחלק מהמדינות. בנוסף, חובה על חברות אשר ה- US GAAP חל עליהן, להפריש קרנות המיועדות לכיסוי עמדות מס המוטלות בספק (במסגרת FIN 48) כתוצאה מפעילות שכזו.

מחירי העברה מאפשרים תכנוני מס יעילים

העולם השתנה, ועימו גם החוקים התקפים לעסקאות בינלאומיות. לכל חברה החופש לנהל את עסקיה כראות עיניה, וישנם תכנוני מס לגיטימיים, אף במסגרת מחירי העברה. כך למשל, משום שמחירי העברה קובעים בדרך כלל טווח של מחירי שוק, ניתן לבדוק היכן על הטווח האמור נמצאת החברה, בהתאם לסיכונים בהם היא נושאת ולפונקציות שהיא ממלאת במסגרת התאגיד. אולם, פעולות כגון רישום חברה או קניין רוחני במדינה שהיא מקלט מס, ללא הצדקה כלכלית מהותית מאחורי הרישום הטכני, דינן להניב לחברה רווחים נמוכים משמעותית ממה שצפתה, והן אף עלולות לגרום לכך כי יוטלו עליה הוצאות אדירות וקנסות, ולפגיעה במוניטין שלה.

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית