גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך עובד כיום תכנון מס? מחירי העברה IN ומקלטי מס OUT

העולם השתנה, ועימו גם החוקים התקפים לעסקאות בינלאומיות ■ רשויות המס עושות שימוש רחב בכללי מחירי העברה על מנת לגבור על רישום נכסים במקלטי מס

"מקלט המס הראשון בעולם היה באיי יוון, בהם הפקידו העשירים בני אותה תקופה חלק מנכסיהם כדי להימלט מהמס שהוטל באתונה, בגובה 2% - מס שהיום כל חברה היתה חותמת עליו בשתי ידיים". אומר איל בר-צבי, עו"ד (כלכלן), שותף במשרד בר-צבי את בן-דב, המתמחה בתחום מחירי העברה.

מקלטי המס המוכרים לנו כיום, נמצאים בכותרות כבר למעלה משני עשורים. בתחילה הוזכר מקלט המס כרעיון מהפכני המסייע לחברות לחסוך מס, למשל עד ידי מיקום הקניין הרוחני של הקבוצה באי בעל שם אקזוטי ומזג אוויר נוח, בו חוקרים ואנשי מו"פ אולי היו רוצים לשהות, אך בוודאי שאינם בנמצא; או על ידי רישומה של חברת החזקות מורכבת באחת מהמדינות האמורות, בה כוללת הפעילות הענפה של החברה דירקטור אחד )שאינו קשור כלל לפעילות( ומזכירה, והכל בשל משטר המס הנמוך באותן מדינות.

לאחר מכן, בעשור האחרון, כאשר יותר ויותר מדינות החלו להבחין כי קבוצות הפועלות בתוך המדינה כמעט ואינן משלמות מסים לרשויות המס של המדינה, וכי רוב רווחיהן נצברים דווקא במדינות אחרות, שהן במקרה מקלטי מס, החלו לצוץ חוקי ותקנות מחירי העברה. כיום, כאשר כמעט כל מדינה אימצה תקנות מחירי העברה, מכוח חקיקה או מכוח הפסיקה, בעצם לא קיימת כמעט כלל הצדקה לשימוש במקלטי מס, משום שאלה יוצרים בעיקר חשיפה לחברה.

ישנן מדינות שאינן מהוות לכאורה "מקלט מס" מובהק או מדינות off shore, כגון אירלנד או שוויץ, שגם מציעות הטבות מס ניכרות לחברות הפועלות בהן (בעיקר תרופות ומרכזים לוגיסטיים במקרה של שוויץ והי-טק במקרה של אירלנד). חברות תרופות כגון GlaxoSmithKline, וחברות תוכנה כגון גוגל, מיקרוסופט ונורטל, אכן מחזיקות פעילות רבה במדינות אלה, אך גם הן הפכו למטרה לתקיפה של רשויות המס בעולם, אשר באופן קבוע מערערות על לגיטימיות הכנסות הנרשמות על ידי חברות אלה באותן מדינות.

כיצד זה עובד?

בן צבי נותן כדוגמה טובה לשיטה את הפשרה שהושגה בחודש האחרון בין רשויות המס בבריטניה ובין חברת התרופות Astra Zeneca. אחת התרופות הנמכרות ביותר של AZ, ה- Crestor שנלחמת בכולסטרול ה"רע" ונמכרת בכ- 4.5 מיליארד דולר בשנה, בעיקר בשווקי ארה"ב, פותחה בכלל על ידי חברה יפנית, שהעניקה ל- AZ רישיון לעשות בה שימוש. AZ רשמה את התרופה לא באנגליה (מקום מושבה העיקרי) ולא בארה"ב (השוק העיקרי של התרופה), אלא בפוארטו ריקו. מדוע דווקא בפוארטו ריקו? כנראה שלא בגלל השמש שזורחת שם לכל אורך השנה, וגם לא בגלל מאות אנשי ה- R&D שהיו שמחים לעבוד שם, אלא בגלל הטבות המס הנובעות מכך.

רשויות המס טענו כי בשנים הרלבנטיות למחלוקת, AZ בריטניה שילמה לחברה הקשורה שלה בפוארטו ריקו מחיר גבוה מידי עבור השימוש בתרופה, ובכך הפחיתה באופן מלאכותי לכאורה, את שורת הרווח של החברה בבריטניה - במטרה לצבור רווחים (בשיעור מס נמוך) בפוארטו ריקו. הוראות החוק קובעות כי בעסקאות כאלה על החברה לשלם את מחיר ה"שוק", וטענת רשות המס הבריטית היתה כי AZ שילמה מחיר גבוה יותר משמעותית. ההרפתקה בקריביים עלתה לאסטרה זנקה 800 מיליון דולר (שזה פחות, אגב, מההפרשה שביצעה החברה בספרים).

כדוגמה נוספת ניתן להביא פירמת רואי חשבון מהגדולות בעולם, אשר אחד מסניפיה בעולם נחקר בגין מחירי העברה. במקרה האמור, שולמו מהסניף המקומי של הפירמה דמי ייעוץ לסניף אחר, שהיה רשום במקלט מס, והלה היה אמור - לפי התשלומים שהועברו אליו - לייעץ ללקוחות המקומיים בנושאים מסוימים. אלא שבפועל (כך לפי טענת רשויות המס המקומיות) רוב הייעוץ ניתן על ידי העובדים המקומיים של הפירמה, ולא היתה הצדקה להעביר סכומים כל כך גבוהים לסניף הרשום במדינת off shore.

מדוע דווקא מחירי העברה?

מחירי העברה הם כללים אשר נועדו למנוע, בין היתר, את אותם תכנוני מס העושים שימוש במקלטי מס, על ידי קביעת עקרון שווי שוק להעברת מוצרים מוחשיים ובלתי מוחשיים, שירותים ומימון בין חברות קשורות. עקרון שווי השוק קובע כי על המחירים הנגבים בעסקאות בין חברות קשורות להיות זהים למחירים שהיו נקבעים בשוק החופשי בין גורמים בלתי תלויים.

כידוע, מדינות בהן מונהג משטר מס מקל אינן נתפסות לרוב כעמודי התווך של הפיתוח והתעשייה העולמיים. יתרה מכך, ניתן לומר כי פרט למשטר המס של אותן מדינות, אין ביכולתן להציע בדרך כלל לתאגידים השואפים להקים בהן חברות, כל יתרון נוסף. כתוצאה מכך, פעילות של תאגיד באמצעות חברה הממוקמת במקלט מס, עשויה להיתפס בעיני רשויות המס כעסקה מלאכותית שכל מטרתה לשחוק את בסיס המס של אותו תאגיד. יצוין, עם זאת, כי חלק מהמדינות אשר היוו בעבר מקלטי מס התפתחו ומהוות כיום בסיס לגיטימי לפעילות, אלא שמדינות אלה גם אימצו בעקבות זאת כלכלי מחירי העברה - לעתים אף מחמירים מאלה הנהוגים בישראל.

מחירי העברה הינם כלי נוח ויעיל מבחינת רשויות המס השונות לאכיפת מיסוי ולמלחמה במקלטי המס, משום שהם אינם אוסרים את השימוש בהם, אלא תוקפים אותם מהכיוון ההפוך: במקום להתמודד עם החברה על צבירת הרווחים במדינת off shore, כללי מחירי העברה פשוט מוודאים שמספיק רווחים נצברו במדינה המקומית. אלא שכמובן שהנושא אינו כל כך "פשוט".

אחת ההתמודדויות העיקריות בנושא מקלטי מס, היא עם ההחלטה של החברה למקם את הקניין הרוחני שלה, למשל, במדינה מסוימת על פני הגלובוס, בה, במקרה, ישנו גם שיעור מס נוח. עם ההחלטה עצמה, ועם התוקף המשפטי שלה כלפי הקבוצה, קשה להתווכח. עם זאת, עם התוקף או ההצדקה הכלכליים שלה - ניתן גם ניתן. למעשה, כללי מחירי העברה מקנים תוקף עדיף למהות הכלכלית האמיתית של העסקה על פני המהות המשפטית.

כך, אחת האבחנות החשובות ביותר לגבי ייצור, למשל, היא השאלה האם הזרוע היצרנית של הקונצרן הינה "קבלן ייצור", או שהחברה עושה שימוש בקניין הרוחני של הקבוצה. ומה דין קניין הנוצר על ידו? בדומה, גם חברה ה"נצבעת" על יד הקונצרן כחברת שיווק בלבד, עשויה לצבור נכסים בלתי מוחשיים (intangibles) בתחומה, שהם ברי פיצוי.

מה מחפש ה- IRS?

קל לשער כי מה שנהיר לכלל הציבור, ומופיע בעיתונים, ברור גם לרשויות המס ברחבי העולם. בפרשת Talbots, נרכשה החברה (במקור מבוסטון, ארה"ב) על ידי תאגיד יפני, ובמסגרת הרה-ארגון החליט התאגיד למקם מחדש את הנכסים הבלתי מוחשיים של החברה, בחברה בת בשיקגו, אילינוי, בה אין ממסים את הכנסות מתמלוגים הרלבנטיות למקרה. במשך מספר שנים נהנתה קבוצת Talbots מפעילות חברת הבת באילינוי, אשר העניקה רישיונות שימוש בקניין הרוחני לחברות אחרות בקבוצה בתמורה לתמלוגים. הכנסות החברה חולקו לאחר מכן כדיבידנד לחברת האם בבוסטון.

בבואו לבחון את חוקיות העסקה, בחן פקיד השומה את עמידתה של הקבוצה בעקרון שווי השוק וקבע כי העברה של הקניין הרוחני לחברת הבת הינה בגדר עסקה מלאכותית המשוללת כל תוכן כלכלי ולפיכך יש למסות את חברת האם בגין כל הכנסותיה מתמלוגים של חברת הבת.

שימוש במקלטי מס לעתים אינו "מחזיק מים" בהיבט הכלכלי. הסיבה לכך טמונה בסנקציות המחמירות החלות על אי עמידה בכללי מחירי העברה. אלה קובעות קנסות גבוהים שעשויים להגיע למיליארדי דולרים (בהתאם לסכום השומה) וכן סנקציות פליליות כנגד נושאי המשרה בחלק מהמדינות. בנוסף, חובה על חברות אשר ה- US GAAP חל עליהן, להפריש קרנות המיועדות לכיסוי עמדות מס המוטלות בספק (במסגרת FIN 48) כתוצאה מפעילות שכזו.

מחירי העברה מאפשרים תכנוני מס יעילים

העולם השתנה, ועימו גם החוקים התקפים לעסקאות בינלאומיות. לכל חברה החופש לנהל את עסקיה כראות עיניה, וישנם תכנוני מס לגיטימיים, אף במסגרת מחירי העברה. כך למשל, משום שמחירי העברה קובעים בדרך כלל טווח של מחירי שוק, ניתן לבדוק היכן על הטווח האמור נמצאת החברה, בהתאם לסיכונים בהם היא נושאת ולפונקציות שהיא ממלאת במסגרת התאגיד. אולם, פעולות כגון רישום חברה או קניין רוחני במדינה שהיא מקלט מס, ללא הצדקה כלכלית מהותית מאחורי הרישום הטכני, דינן להניב לחברה רווחים נמוכים משמעותית ממה שצפתה, והן אף עלולות לגרום לכך כי יוטלו עליה הוצאות אדירות וקנסות, ולפגיעה במוניטין שלה.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר