גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוקף רמלה - המתחם הכפול של קבוצת תעבורה

כל תושב ברמלה ובסביבותיה יודע מהו "צומת תעבורה": מתחם של חמישים דונם צמוד לכביש 44 ■ קבוצת תעבורה, לב עסקי המשפחה, עברה למתחם חדש, קיבלה פיצויים - אבל לא יצאה מהמתחם הישן ולא משלמת עליו ■ "בירך על העסקה": השר אולמרט, שמונה לאחרונה כיו"ר קבוצת לבנת

בתחילת ינואר השנה נחתה במערכות כלי התקשורת השונים הודעה מפתיעה משהו: אהוד אולמרט, בעבר הלא רחוק ראש ממשלה ובהווה נאשם במשפט פלילי מורכב, מונה לתפקיד יו"ר קבוצת לבנת. רבים תהו מה עניינה של משפחת לבנת לבצע את המינוי דווקא בתזמון הזה, ולבסוף התקבלה תשובה, גם אם לקונית משהו: אב המשפחה, אברהם (בונדי) לבנת, הידוע בהתנזרותו המוחלטת מאור הזרקורים, הודיע שהקשר שלו עם משפחת אולמרט מתחיל עוד בימי האצ"ל, כי הוא מעריך את כישוריו של ראש הממשלה לשעבר, וכי האחרון יעסוק בפיתוח העסקי של הקבוצה, בעיקר בחו"ל. זמן מה לאחר מכן מונה לתפקיד בכיר בקבוצה גם רענן דינור, נאמנו של אולמרט ומי שכיהן תחתיו כמנכ"ל עיריית ירושלים, משרד התמ"ת ומשרד ראש הממשלה.

לרובו הגדול של הציבור השם לבנת לא אומר הרבה, אולם מדובר באחת המשפחות החזקות במשק. בין היתר שותפה המשפחה עם נוחי דנקנר בקונצרן אי.די.בי, היא הבעלים של קבוצת תעבורה, מונופול בתחום הובלת המלט והמכוניות, יבואנית משאיות, בעלת חברת ממן לשינוע אווירי של מטענים, ועוד ועוד.

בלב עסקיה של המשפחה נמצאת קבוצת תעבורה. מאז שנות ה-50 מפעילה תעבורה את המרכז הלוגיסטי שלה ברמלה, במתחם המשתרע על כחמישים דונמים, הצמוד לכביש 44 ולרחוב תל חי. במשך השנים הפך המתחם לנקודת ציון גיאוגרפית: כל תושב ברמלה ובסביבותיה יודע מהו צומת תעבורה, וכיוון שמדובר באחד המעסיקים הגדולים בסביבה, אם לא הגדול שבהם, מכירים רבים באזור את בונדי ואת בני משפחתו.

המשפחה מצדה שמרה על יחסים מצוינים עם ראש העיר יואל לביא, הנחשב לאחד ממקורביו של אהוד אולמרט. יש ברמלה מי שמשוכנע שהיחסים הללו חרגו מהמקובל; כך המשפחה היא בין גדולי התורמים לקבוצת כדורסל הנשים אליצור רמלה, הבייבי של לביא. עוד פרט מעניין על הקשר בין המשפחה לראש העיר הוא שלביא שימש במשך שנים כדירקטור בחברת ממ"ן שבשליטתה, כולל בתקופה שבה ביצעה הקבוצה את המהלך הגדול של העברת המתחם הלוגיסטי שלה בעיר.

תעבורה תפנה, הרכבת תפצה

קו הרכבת מתל אביב לבאר שבע עוקף בקשת גדולה את מתחם תעבורה מצד דרום, ומחייב את הרכבת להאטה משמעותית. לפני כעשר שנים נולדה יוזמה להכפיל את המסילה וליישר את התוואי. הרעיון הפך לפרויקט לאומי, ואושר בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). כדי ליישר את התוואי נדרשה העברת המסילה בתוך מתחם תעבורה ההיסטורי.

מינהל מקרקעי ישראל, הרכבת וקבוצת תעבורה (שיוצגה על-ידי בניו של בונדי, שי, צבי וזאב לבנת) פתחו במשא ומתן אינטנסיבי, שבמרכזו עמדו גובה הפיצוי שתקבל הקבוצה ודרישתה לפיצויים בדמות קרקע חקלאית. עם תום הדיונים הושג הסכם, ולעסקה אף ניתן גיבוי פורמלי של הליכי הפקעה, כמקובל בפרויקטים תשתיתיים.

כאשר נחתמה העסקה ב-2005 היה השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל לא אחר מאשר אהוד אולמרט. ראש המינהל היה המקורב לאולמרט יעקב אפרתי (כיום יו"ר הרכבת), שזינק לכותרות בשבועות האחרונים בעקבות החשדות לשחיתות בפרויקטים שונים.

שאלת מיליון הדולר היא כמובן אם השתתף אולמרט בפועל בגיבוש ההסדרים עם תעבורה. מקור בכיר טוען שאולמרט השתתף באחד הדיונים. בכירי מחוז מרכז במינהל שהשתתפו בדיונים אומרים שאינם זוכרים ותשובה ממוסמכת אין, כיוון שאין בתיקי המינהל תיעוד של ישיבה כזאת.

מה זוכר אולמרט? מלשכתו נמסר ש"על-פי מיטב זיכרוננו, הנושא בכללותו טופל על-ידי הגורמים המקצועיים במינהל מקרקעי ישראל, ויש לפנות אליהם על מנת לקבל את הפרטים הרלבנטיים. מר אולמרט לא היה מעורב בפרטי ההסכם בין הצדדים בנושא זה. בתום המשא ומתן שנוהל, ולאחר ההגעה להסכם, נמסרה כמקובל הודעה לשר התמ"ת (כתוארו אז), והוא בירך על קיומו".

בתעבורה אומרים שאולמרט לא נטל חלק בגיבוש ההסכם, אולם מאשרים שהשתתף בקצרה באחד הדיונים. "השר הממונה על המינהל דאז אהוד אולמרט לא נטל כל חלק בגיבוש ההסדר עם המינהל או בפרטיו", אומרים בקבוצה. "באחד הדיונים בין נציגי תעבורה לבין המינהל נכח אולמרט לדקות מספר כמחווה של נימוס. הוא לא נטל חלק בדיון, ולמיטב ידיעתנו כלל לא היה בקי בפרטי ההבנה שהושגה. חשוב להדגיש כי באותו מועד כבר היה ההסדר עם המינהל מגובש כמעט לגמרי (למעט כמה עניינים טכניים), ולא חל שום שינוי במהות ההסדר אחרי פגישה זו".

הרכבת תשלם 11 מיליון דולרים

לפי ההסכם שנחתם, קבוצת תעבורה תפנה את המתחם הישן ותקבל מהמינהל ללא מכרז שטח חלופי גדול מעבר לכביש, במיקום עדיף, צמוד למחלף הנשרים והצטלבות הכבישים 40 ו-44. גודלו של השטח החלופי נקבע על שלושים דונמים, ואת מחיר הקרקע, כפי שקבע השמאי הממשלתי, כ-20 מיליון שקלים, שילמה רכבת ישראל.

בנוסף, במתחם החדש, כנגד קרקע חקלאית שיפנו במתחם הישן, קיבלה הקבוצה מהמינהל פיצוי בקרקע של כ-16 דונמים, בתנאים של שינוי ייעוד קרקע חקלאית לבנייה רוויה (החלטה 727).

בהסכם נקבע גם שהרכבת תשלם לתעבורה 11.35 מיליון דולרים, לכיסוי העלויות הכרוכות בבניית המתחם החדש.

קבוצת לבנת הייתה אמורה לפנות את הקרקע בשני שלבים, הראשון שבהם בספטמבר 2005. המינהל דרש מהרכבת לקבל חזרה את הקרקע במתחם תעבורה הישן, למעט הרצועה המיועדת לפסים, אחרי שתעבור טיפול לניקוי זיהומי קרקע (בעיקר נזילת דלקים ושמנים במתחם).

קבוצת לבנת הסתערה על הקרקע במתחם החדש מעבר לכביש, ויחד עם שותפים הקימה בזריזות מתחם לוגיסטי ענקי, והוא כולל גם משרדים. לפני כשנתיים, ב-2008, הסתיימו העבודות, והקבוצה עברה למתחם החדש.

מהתכתבות בין העירייה לתעבורה, עולה שהחברה קיבלה ב-2005 מהעירייה היתרי בנייה, מבלי ששילמה מראש את כל האגרות וההיטלים כנדרש, ומבלי שעמדה בכמה תנאים שנדרשו בעת הוצאת היתרי הבנייה. במכתבים ששלח מבקר העירייה שמעון זיסין ליועץ המשפטי לממשלה ולמבקר המדינה הועלה החשש שהתנאים המיוחדים הללו ניתנו בהנחיית ראש העירייה לביא. נושא זה, יחד עם נושאים נוספים הקשורים להתנהלות עיריית רמלה, עדיין מצויים בבדיקה.

לא מפנים את המתחם הישן

בניגוד להצהרות על דחיפות הפרויקט, רכבת ישראל לא עשתה עד היום שום דבר בשטח מתחם תעבורה הישן, שעבורו שילמה ביוקר. וזה לא נגמר שם: על אף שתעבורה עברה מזמן למתחם החדש שלה, היא ממשיכה להחזיק עד היום את שטח המתחם הישן, ומפעילה ממנו חלק מעסקיה.

מתי בדיוק הייתה תעבורה חייבת לפנות סופית את המתחם הישן?

מתעבורה נמסר, כי לפי ההסכמים המועד חל רק לפני כחודשיים.

לעומת זאת, על-פי מסמכי העירייה, במסגרת ההסכם בין תעבורה לבין המינהל והרכבת, תעבורה הייתה צריכה לפנות את המתחם הישן, להרוס את המבנים הישנים, ולפנות את המתחם לכל המאוחר עד שנת 2008. והנה ההסבר: לפי ההסכם בין תעבורה לבין הרכבת, פינוי המתחם צריך היה להסתיים שלוש שנים אחרי מתן היתרי בנייה למתחם החדש, או שישים ימים אחרי גמר בניית המתחם החדש, המוקדם מבין השניים.

היתרי הבנייה למתחם החדש של תעבורה הוצאו במארס 2005, כך שלכאורה, על-פי הסכם זה, מועד הפינוי היה צריך להיות ב-2008. באותה שנה גם עברה תעבורה למתחם החדש, אבל, כאמור, ממשיכה להפעיל את המתחם הישן.

גורמים במינהל מקרקעי ישראל מוסיפים, כי הסכמת המינהל להקצאת הקרקע החלופית למתחם החדש, ללא מכרז, נשענה על ההתחייבות לפינוי המתחם הישן.

רק לאחרונה שם מישהו במינהל לב למתרחש, והחליט לפעול. לפני שבועות אחדים פנה מנהל מחוז מרכז במינהל, ישראל סקופ, לרכבת ולקבוצת תעבורה, וביקש הסברים על כך ש"קבוצת תעבורה טרם פינתה את המתחם הקודם והיא עדיין מחזיקה בו ועושה בו שימוש, זאת על אף שמועד הפינוי על-פי ההסכמים חלף זה כבר".

סקופ הודיע לתעבורה: "המשך התפיסה והחזקה עומד בסתירה להוראות ההסכמים, להחלטות הנהלת המינהל ולהיגיון העסקי שעמד בבסיס מתן הפטור ממכרז". סקופ דרש תשובה מיידית לשתי שאלות: "מדוע עד כה טרם פינתה קבוצת תעבורה את המתחם? מתי בכוונת קבוצת תעבורה לפנות את המתחם?".

תגובות

ראש עיריית רמלה יואל לביא העביר את התגובה הבאה:

בעניין מינוי ושירותו כדירקטור בממן שבשליטת תעבורה: "שש שנים שימשתי כדח"צ, המוגדר כמומחה פיננסי בחברת ממן. לא נמצאתי בשום מצב בניגוד עניינים לאחר שהצהרתי בעירייה שאני דירקטור בממ"ן, ולא השתתפתי בהחלטות שנוגעות לתעבורה ו/או לחברות הקשורות בה".

בעניין פסק הדין על עבירות הבנייה במתחם תעבורה הישן: "יש בכך כדי להעיד כי חברת תעבורה הועמדה לדין על-ידי העירייה... בדיעבד יש לי מה להגיד על עצם ההעמדה לדין של חברת תעבורה (פשוט טעות)... בינתיים החברה העתיקה מגוריה לאתר חדש, וחלק מהמבנים במתחם הישן נהרסו".

בעניין הארנונה במתחם תעבורה הישן: "בוצעה מדידה במתחם תעבורה, היה חיוב רטרואקטיבי, הכול לפי שיקולי הגורמים המקצועיים במנגנון העירוני. איני מעורב בכל נושא הקשור להנחות ארנונה!!!!!!!!!!!!!!! (כך במקור. מ' ל')".

בעניין מתן היתרי בנייה למתחם תעבורה החדש: "אין מתן היתר בנייה טרם שולמו היטלי פיתוח ואגרות בנייה כחוק. כלל זה חל גם על חברת תעבורה!".

חברת תעבורה מסרה את התגובה הבאה:

בעניין הבנייה ללא היתר במתחם הישן ואי-הריסה למרות הצו: "צו ההריסה למבנה ניתן בשל פגם טכני הנוגע לקרבה לדרך היסטורית ('מטרוקה'), אשר לא הייתה בשימוש והייתה חסומה משני עבריה. מניתוח פסק הדין הסתבר לנו שקיימת אפשרות לקבל היתר בנייה חוקי למבנה על בסיס הליך תכנוני טכני במהותו, וביטול הדרך ההיסטורית שהופיעה בתוכניות עוד מן התקופה המנדטורית, ובלאו הכי לא הייתה בשימוש ולא הובילה לשום מקום. "התהליך לביצוע התיקון הטכני שהיה נחוץ לשם קבלת ההיתר החל, אך בינתיים החל הטיפול בתהליך העתקת מפעל תעבורה. העתקה זו הייתה כרוכה בהריסת המבנים האמורים על בסיס תוכנית לה/1,000 משנת 1972".

בעניין עבודות בנייה במתחם הישן ללא היתר: "תצלומי אוויר מהשנים 1991-1993, בהשוואה לתצלומי אוויר משנת 2006, מעידים כי השטח הבנוי ב-2006 קטן לעומת 1991. "מבנים וסככות היו קיימים כבר בשנות ה-50 עת נרכש השטח על-ידי תעבורה. סככות ומבנים אלה חודשו במהלך השנים".

בעניין סילוק מודדי הארנונה: "המודדים הגיעו לאתר תעבורה ללא תיאום או הודעה מראש. מדובר במתחם שבו נעות משאיות רבות וציוד כבד אחר, והכניסה אליו נעשית בתיאום ובנוכחות מלווה. משעה שהגיעה בקשה מסודרת של העירייה לכניסת מודדים נתאפשרה כניסתם בתוך זמן קצר (כמה דקות), והם נכנסו וביצעו את תפקידם תוך שניתן להם כל סיוע שנתבקש. "בעקבות המדידה הגישה העירייה דרישה להגדלת החיוב בארנונה, ולאחר דיון בהשגה שהוגשה על-ידי תעבורה, בהתאם לפרוצדורה הקבועה בחוק, החליטה ועדת הערר של עיריית רמלה להגדיל את חיוב הארנונה השנתית בכ-900 אלף שקלים. בנוסף חויבה תעבורה בתשלום רטרואקטיבי בסך של כמיליון ו-800 אלף שקלים".

בעניין אי-פינוי המתחם הישן ותשלום דמי שימוש בגינו: "על-פי ההסכם הכתוב בין הרכבת לבין תעבורה, הסכם המקוים ככתבו וכלשונו, תעבורה רשאית להחזיק באתר הישן ללא תמורה עד חודש מארס 2010. בתקופה שמאז מתנהל משא ומתן בין תעבורה ובין הרכבת על הסדר שלפיו תוכל תעבורה להשתמש בחלק מהאתר, בתמורה לתשלום שגובהו עדיין לא נקבע. "ראוי לציין כי הרכבת מעכבת בידה, על-פי ההסכם, מיליון ו-500 אלף דולרים מהפיצוי שלו זכאית תעבורה עד לפינוי השטח. חשוב להבין כי העתקת מיקומה של תעבורה על כל מחלקותיה הנו תהליך מורכב שהתבצע בשלבים, ועל כן נקבעה תקופת מעבר כמצוין לעיל".

בעניין הבנייה במתחם החדש ללא מילוי תנאי ההיתר: "כל האגרות וההיטלים בגין בנייתו של האתר החדש שולמו במועדים ובסכומים שנקבעו על-ידי רשויות התכנון. האתר עצמו נבנה על-פי ההיתר שניתן, ללא חריגות, ועל-פי תנאיו, קל כחמור".

בעניין כהונתו של יואל לביא כדירקטור בממן: "מר יואל לביא כיהן כדח"צ בממ"ן בין השנים 2003 ל-2009. מינויו נעשה כחוק ועל-פי הקריטריונים הקבועים בחוק לכהונת דח"צ. למיטב ידיעתנו, מר יואל לביא נמנע מלעסוק בנושאים הקשורים בתעבורה ובמשפחת לבנת בתקופת כהונתו כדירקטור בממ"ן".

רכבת ישראל העבירה את התגובה הבאה:

"העבודות באזור מתחם תעבורה נדחו בשל הימצאותם של קברים במקום, אשר הביאו לכך שההפרדה שתוכננה הועברה מזרחה. כתוצאה מכך השטח נשאר לצורכי רכבת ישראל.

"חברת תעבורה בתהליכי התפנות מתקדמים. חשוב לציין כי ליו"ר הדירקטוריון של רכבת ישראל (יעקב אפרתי, מ' ל') לא הייתה כל מעורבות בנושא זה".

לשאלת הבהרה השיבה הרכבת כי תעבורה הייתה צריכה לפנות את המתחם הישן בסוף השנה שעברה, אולם העניין מורכב ביותר, והרכבת עומדת להוציא מכרז להשכרת השטחים במתחם.

עוד במוסף השבוע:

■ מאחורי הקלעים של הסערה סביב בני שטיינמץ, המיליארדר המסתורי

■ צעירה ישראלית יצאה להציל את אפריקה, ואפילו מצליח לה

■ ספרדי כפול: הטניסאי רפאל נדאל עושה קאמבק

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; השקל מתחזק, מניית ישראל קנדה מזנקת ב-5%, נייס ב-6%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק