הרשות למניעת הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מגבשת הצעת חוק להטלת חובות דיווח על "מתווכים פיננסיים" בחשד לביצוע הלבנות הון, שתחייב עורכי דין, רואי חשבון, מתווכי נדל"ן ואחרים לדווח על פעולות של לקוחותיהם החשודות כהלבנת הון.
ל"גלובס" נודע כי בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות להצעת החוק המתגבשת, המצויה עדיין בשלבי ניסוח ראשוניים במשרד המשפטים, בשל פגיעתה הצפויה בחיסיון הקיים על יחסי עורך דין-לקוח.
עוד נודע כי היוזמה במשרד המשפטים לחקיקת התיקון החדש לחוק איסור הלבנת הון, באה כתוצאה מלחצים כבדים שמפעיל על ישראל ארגון "Moneyval", הגוף האירופאי האחראי על יישום הסטנדרטים בתחום איסור הלבנת הון, שבו משמשת ישראל משקיפה פעילה.
גורם בכיר בארגון שיגר באחרונה מסר לישראל כי אם זו לא תסדיר את משטר איסור הלבנת ההון על מתווכים פיננסיים בתוך שנה - הדבר עלול להביא להכללתה של ישראל ברשימה בעייתית של מדינות שאינן מתמודדות כראוי עם הלבנת הון, וישראל תספוג גינוי חריף שעלול להפריע לביצוע עסקים של גופים ישראליים בחו"ל, לרבות פתיחת חשבונות בנקים, ולהרתיע גופים זרים מלהשקיע ולפעול פיננסית בישראל.
במשרד המשפטים דוחים את הטענה כאילו הצעת החוק המתגבשת תפגע בחיסיון החל על יחסי עורך דין-לקוח, ומבהירים כי חובת הדיווח תחול רק על פעולות פינססיות שמבצע עורך הדין, ולא על פעולות שיוחדו לעורכי דין.
"משרד המשפטים מצוי בעבודת מטה המצויה בשלבים מוקדמים, נוכח הסטנדרטים הבינלאומיים, ובשלב זה טרם גובשה טיוטת וחוק וטרם פורסם תזכיר", נמסר ל"גלובס" ממשרד המשפטים. "מטרת החקיקה המתגבשת היא להעמיד את ישראל בסטנדרטים הבינלאומיים המתחייבים".
רעידת אדמה
הצעת החוק המתגבשת מצויה בשלבי ניסוח ראשוניים ברשות לאיסור הלבנת הון, וטרם הונחה טיוטה כלשהי לאישור הגורמים הבכירים במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לקראת הפיכתה לתזכיר חוק. ואולם, מחר (ג') בוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין יקבלו טיוטה ראשונית לצורך העברת התייחסותם.
מנייר עמדה שחיבר עו"ד גלעד ברון ממשרד גולדמן-ברון, המתמחה בתחום המסים ואיסור הלבנת הון, המשמש כסגן יו"ר הוועדה בלשכה, עולה כי "ההצעה כוללת רעידת אדמה בעולם עורכי הדין ורואי החשבון, שיביא לסוף החיסיון על יחסי עורכי דין ולקוחות".
לפי נייר העמדה, "מעצם טיבן של חובות הדיווח, הן פוגעות פגיעה אנושה בחיסיון החל על עורכי דין. חיסיון זה על על 'דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין, ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך הדין ללקוח'. על מנת למנוע התנגדויות מנסה הרשות לצמצם את חובות הדיווח, בכך שהיא מוסיפה שחובות הדיווח לא יחולו על מידע לגביו חל חוק לשכת עורכי הדין. אלא שבאותה נשימה נקבע כי הדיווח יחול גם על פעולות שלא הושלם ביצוען".
משא-ומתן להסדר
התיקון לחוק - שאותו יזם ראש הרשות למניעת הלבנון הון, עו"ד פול לנדס - מבקש להגדיר לראשונה מיהו "מתווך פיננסי" - "כל מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וגם אם אין זה עסקו היחיד: קנייה ומכירה של נדל"ן; ניהול כספים, ניירות ערך או נכסים אחרים; ניהול חשבונות בנק, חשבונות חיסכון או חשבונות ניירות ערך; ארגון כספים לצורך הקמה, תפעול או ניהול של חברות; יצירה, תפעול או ניהול של ישויות משפטיות או הסדרים משפטיים וכן קנייה ומכירה של ישויות עסקיות".
לדברי עו''ד ברון, "יהיה קשה מאוד להילחם ברוע הגזירה, ולכן צריך לתת דגש על חקיקה עם גבולות ברורים והנחיות דיווח שאינן מותנות בהפעלת שיקול-דעת, וכפועל יוצא מכך לצמצם את האפשרות שעורכי דין ימצאו עצמם נתונים לחקירות ולסנקציות עונשיות. כל זאת תוך צמצום מינימלי של המקרים שיחייבו בדיווח לרשות למניעת הלבנת הון. רוצים להחיל חובות דיווח וגם מעין בדיקת נאותות. צריך לצמצם את המטלות לחובות דיווח בלבד, שמקורן איננו בהפעלת שיקול-דעת אלא חובות דיווח טכניות במקרים מוגדרים. זאת, כדי לצמצם את המחלוקת לגבי אופן הפעלת שיקול-הדעת שעלול לגרור את ציבור נותני השירותים, עורכי הדין והמתווכים הפיננסיים למצוא עצמם נחקרים ומועמדים לדין".
מהרשות לאיסור הלבנת הון נמסר בתגובה כי "מתווכים פיננסיים, קרי עורכי דין, רואי חשבון, מתווכי נדל"ן ונאמנויות, זוהו כבעלי חשיפה מוגברת להיות מנוצלים לצורכי הלבנת הון ומימון טרור. הרשות ומשרד המשפטים פועלים בהידברות עם עורכי הדין, על מנת לגבש הסדר מוסכם ככל שניתן, כפי שגיבשו עם גורמים אחרים שעליהם מוטלות חובות בתחום זה".