מינהל מקרקעי ישראל אישר אתמול (ב') חוזה חכירה חדש לחוות שקמים של משפחת שרון לעוד 49 שנה, אחרי מו"מ ארוך שניהל גלעד שרון עם אנשי האגף החקלאי והייעוץ המשפטי במינהל. לאחרונה לחץ גלעד שרון לסיום מהיר של הטיפול בהארכת החוזה. חוזה החכירה המקורי של החווה, שהוא חוזה ייחודי לחווה חקלאית פרטית, הסתיים בשנת 2003, ובהיעדר חוזה חכירה חתום אי אפשר למשכן את החווה לצורכי קבלת אשראי.
חוות שקמים, שבמקור יועדה בעיקר לגידול צאן, היא החווה הפרטית הגדולה ביותר בארץ והיחידה מסוגה, בשטח כולל של 3,823 דונם. החווה נרכשה על ידי אריק שרון מהבעלים המקוריים ב-1972, בעזרת הלוואה שקיבל מידידו משולם ריקליס. החווה הועברה ב-1989 לבעלותם הפורמאלית של עומרי וגלעד שרון בעקבות דרישה של מבקר המדינה, בשל ניגודי עניינים של שרון כשר חקלאות ושר תמ"ת.
מסיום החוזה המקורי ב-2003, כאשר אריאל שרון היה השר הממונה על המינהל, התנהל תהליך ארוך של בדיקת השטחים המעובדים על ידי החווה עם השטחים המוגדרים בחוזה, כדי לוודא שבמהלך השנים לא "אומצו" לחווה שטחים נוספים מעבר למוגדר בחוזה. כשהושגה הסכמה לגבי השטחים התחיל שלב חידוש החוזה.
בחווה יש שני בתי מגורים (בית האב בשטח 310 מ"ר וביתו של גלעד בשטח 187 מ"ר) וזכות להקמת בית מגורים שלישי. בנוסף יש בחווה מבנה למגורי עובדים זרים. גלעד שרון ביקש במהלך המו"מ שהחוזה החדש יהיה בתנאי נחלה חקלאית, כמקובל במושבים, שם ניתן להקים עד 5 בתים בנחלה. לכך התנגד היועץ המשפטי של המינהל יעקב קוינט. בהפשרת קרקע חקלאית לבנייה, חוזה נחלה מעניק פיצוי גבוה הרבה יותר מאשר פיצוי בגין קרקע חקלאית (30 אלף שקל לדונם מטעים, 3,000 שקל לדונם בעל ו-12 אלף שקל לדונם שלחין).
גלעד שרון ביקש בנוסף כי יותר להרחיק את מגורי העובדים הזרים מקרבת בתי המגורים אל השטח החקלאי, ובקשה זו נענתה על ידי המינהל.
המינהל החליט כי מבנה החוזה החדש של חוות שקמים יהווה מודל לחוזה סטנדרטי של חוזי חכירה בהתיישבות בודדים.
142 אלף ש' בשנה
דמי החכירה לחוות שקמים יחושבו על פי המקובל בשימושי הקרקע השונים: 1,500 דונם שלחין בכ-90 שקל לדונם לשנה - 135 אלף שקל בשנה; 2,000 דונם גידולי בעל בכ-3 שקלים לדונם לשנה - 6,000 שקל לשנה; 300 דונם מרעה בכ-3 שקל לדונם לשנה - כ-1,000 שקל בשנה. סה"כ דמי החכירה בגין השטחים החקלאיים של חוות שקמים יגיעו ל-142 אלף שקל לשנה.