על רקע חילוקי דעות עם יו"ר דיסקונט, יוסי בכר, ואי-הסכמות עם הבעלים, קבוצת ברונפמן שראן, בנוגע לתנאי ההעסקה, הודיע אמש בהפתעה, מנכ"ל דיסקונט, גיורא עופר, על פרישתו.
עופר יסיים בתחילת פברואר 2011 את כהונתו ולא יאריך את החוזה לתקופת כהונה נוספת. עופר (57) מכהן כמנכ"ל דיסקונט מאז 2001. המועמד המוביל להחליפו הוא מנכ"ל דיסקונט ניו יורק ראובן שפיגל, המקובל מאוד על משפחת ברונפמן.
ההודעה של עופר באה בהפתעה גמורה לפיקוח על הבנקים ולמערכת הבנקאית. מנכ"ל בנק ששמע את החדשות אף אמר כי הוא "בהלם". ההנחה היתה שלאחר הדחת היו"ר הקודם, שלמה זהר, בנובמבר, יאריך עופר את החוזה שלו בשנתיים נוספות, עד 2013.
"גם החברים הכי טובים שלו הופתעו", אמר מקורב לעופר. "ידענו שבכר ועופר לא מסתדרים", אמר מקורב אחר, "בכר מתנהג כמו מנכ"ל, וזה לא מקובל על גיורא, שרגיל לעבוד באופן עצמאי, אבל אף אחד לא ציפה לכך שגיורא יודיע שהוא עוזב".
עוד העריכו המקורבים לעופר כי ייתכן שבעתיד ירצה להתמודד על תפקיד מנכ"ל בנק לאומי, שבו צמח. לפני שעבר לדיסקונט כיהן עופר כראש החטיבה המסחרית בלאומי והיה אחד מבני טיפוחיה של המנכ"ל גליה מאור. בכר התייחס היום (ג') בכנס המי"ל להחלטתו של עופר לפרוש ואמר כי "מנכ"ל החליט לפרוש אחרי עשר שנים, אין בזה דרמה".
בחודשים האחרונים ציפה עופר לקבל חוזה העסקה חדש שיעניק לו חבילת אופציות משמעותית ויפצה אותו על כך שהאופציות הקיימות שהוקצו לו בעבר נמצאות מחוץ לכסף. באוגוסט 2007, הוקצו לעופר אופציות בשיעור של 1.64% ממניות הבנק. שווי האופציות הוערך אז ב-15.6 מיליון שקל ומחיר המימוש נקבע על 8.45 שקל למניה, שער הסגירה של המניה דאז. מאז ההקצאה עלה מחיר המימוש ל-9.11 שקל, אך מחיר המניה הנוכחי הוא 6.38 שקל, כך שהאופציות עמוק מחוץ לכסף וערכן הממשי אפס. אם מניית דיסקונט לא תעלה עד אוגוסט 2011 ב-43%, יפקעו האופציות.
המו"מ על תנאי ההעסקה לא הגיע לכדי הסכמות, וההערכות הן כי זו היתה סיבה נוספת לרצונו של עופר לעזוב. עם זאת, עופר עמד בשנים האחרונות בראש צמרת מקבלי השכר במערכת הבנקאית והוא עוזב את דיסקונט כאדם אמיד. בשנים 2005-2009 עמדה עלות השכר הכוללת שלו (בנטרול האופציות) על 32 מיליון שקל.
ועדת איתור
לדברי עופר, ההודעה המוקדמת שמסר נועדה לאפשר לבנק לבחור מנכ"ל חדש ולאפשר חפיפה ללא לחץ זמן. בכר כבר הודיע כי יקים ועדת איתור בראשותו, שתכלול את נציגי הציבור בדירקטוריון. נציגים אלו הם יו"ר רפא"ל, האלוף (מיל') אילן בירן, לשעבר מנכ"ל בזק, ועידית לוסקי, לשעבר בכירה בבנק אגוד ובבנק הפועלים. ייתכן שדירקטורים נוספים יצטרפו כחברים בוועדה. בכר אמר היום כי "נעבוד לפי הנהלים, מועמדים יגיעו מתוך הבנק ומחוץ לו".
ועדת האיתור צפויה להתחיל את עבודתה בשבועות הקרובים, ובכוונת בכר לסיימה תוך 4-6 שבועות. טרם הוחלט אם הוועדה תגיש לדירקטוריון מועמד אחד או יותר. בשלב הראשון תדון הוועדה בפונים אליה. בשלב השני, ייתכן שתפנה למועמדים שייראו לה מתאימים בבקשה להציג את מועמדותם.
בניגוד לוועדות איתור אחרות שהוקמו למינוי בכירים, למשל הוועדה לבחירת מנכ"ל בנק הפועלים, ועדת האיתור לבחירת מנכ"ל דיסקונט אינה מכורה מראש. אמנם ראובן שפיגל הוא המועמד המוביל לתפקיד, אך בחירתו אינה מובטחת. הוועדה תבקש לסיים תפקידה במהירות כדי לצמצם ככל הניתן את חוסר הוודאות בבנק ולשלב את המנכ"ל החדש בהכנת תוכנית העבודה לשנת 2011 והתוכנית האסטרטגית לשנים הבאות.
במערכת הבנקאית עולים שמות רבים של מועמדים לתפקיד מנכ"ל דיסקונט. בכר עצמו אינו בנקאי, ומקורבים לדיסקונט העריכו כי לאור מורכבות התפקיד, "המנכ"ל הבא צריך להיות בנקאי". בין המועמדים כאלו שלא יגישו את מועמדותם מסיבות טקטיות ויחכו עד שהוועדה תפנה אליהם. בין השמות שעלו בנקאים בכירים לשעבר כמו יונה פוגל, מנכ"ל פז. בנקאי לשעבר אחר, שי טלמון, מנכ"ל כלל ביטוח, לא יתמודד על התפקיד.
מקבוצת ברונפמן נמסר בתגובה כי "הקבוצה מכחישה את העניין מכל וכל. לא היתה מחלוקת עם גיורא עופר, יש לנו הערכה ענקית לפועלו בבנק".
ראובן שפיגל - המועמד המוביל
המועמד המוביל הוא ראובן שפיגל (52), מנכ"ל דיסקונט ניו יורק. שפיגל סומן כבר לפני שנתיים ע"י משפחת ברונפמן כיורש המיועד של עופר. עד לאחרונה התוכנית היתה ששפיגל יחזור לישראל בקיץ 2012, מועד המתאים לו מסיבות משפחתיות, ויחליף את עופר בתחילת 2013. עזיבת עופר טורפת את הקלפים. שפיגל הוא מנהל מנוסה. בין השנים 1998-2001 היה מנכ"ל דלק נדל"ן מקבוצת דלק שבבעלות יצחק תשובה. קודם לכן מילא שורה של תפקידים בבנק לאומי, ובין השאר היה עוזר אישי של גליה מאור. הוא הצטרף לדיסקונט בשנת 2001 כסמנכ"ל וראש מערך תכנון ומטה, ובסוף אותה שנה מונה לראש החטיבה הבנקאית והוביל את תהליך גיבוש ויישום האסטרטגיה הקמעונאית שעליה הכריז הבנק. שפיגל נחשב מנהל כריזמטי ומוכשר והאחראי לשינוי העמוק במערך הסניפים של דיסקונט. ב-2006, לאחר פרשת הלבנת ההון בדיסקונט ניו יורק, נקרא שפיגל לשקם את הבנק ומונה למנכ"ל במקומו של אריה שר, שכהונתו הופסקה. הקדנציה שלו כמנכ"ל דיסקונט ניו יורק נחשבת הצלחה גדולה.
מועמדים נוספים
רקפת רוסק עמינח (44), ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי. יחסיה עם בכר טובים וכבכירה בבנק גדול היא מועמדת לתפקיד מנכ"ל בכל בנק שיתפנה. רוסק עמינח מקורבת מאוד למאור, ולכן הסיכוי שתעזוב את לאומי לטובת דיסקונט נמוך מאוד. עם זאת, הצגת המועמדות לדיסקונט תיתן למאור את העילה המתאימה לקדם את רוסק עמינח בתוך בנק לאומי ולמצב אותה כמספר 2 רשמי.
חיים פרייליכמן (55), מנכ"ל בנק אגוד. פרייליכמן נחשב אחד המנכ"לים היותר מוכשרים במערכת הבנקאית. אחרי ארבע שנים באגוד ושבע שנים בתפקיד מנכ"ל בנק טפחות, פרייליכמן בשל להגיע לבנק גדול.
יונה פוגל (56), מנכ"ל פז. פוגל היה עד לפני 3 שנים ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי. הוא נחשב מנהל משימתי, הישגי ובעל יכולות מוכחות. עם זאת, פוגל לא ינסה להתמודד אם יעריך שסיכוייו אינם מצוינים ואם לא יקבל את ברכת הדרך של הבעלים של פז, צדיק בינו.
בארי בן זאב (58), לשעבר CFO בפועלים. בן זאב הוא בנקאי מנוסה וותיק. לפני שנה וחצי פרש מבנק הפועלים לאחר שמילא שורה של תפקידים. האחרון שבהם היה סמנכ"ל כספים. מאז פרש, חיזרו אחריו רבים בקהילה העסקית כדי שיקבל על עצמו תפקידים שונים, אך עד כה לא חזר לתפקיד ביצועי.
דוד ברוך (51), מנכ"ל אקסלנס. לברוך, המכהן כמנכ"ל אקסלנס מתחילת 2008, ותק רב במערכת הפיננסית ופרספקטיבה רחבה הנובעת מ-13 שנים במשרד האוצר ועוד 9 שנים כמנכ"ל בנק ירושלים. בעבר ויתר על תפקידים בכירים באוצר כמו חשב כללי או ראש אגף התקציבים. הוא נחשב בנקאי מנוסה, מוערך מאוד במגזר הציבורי והפרטי, מנהל מוכשר, יסודי ובעל אינטגריטי. סביר להניח שיתמודד רק אם יפנו אליו.