"הוועדה המשותפת של רשות המסים, לשכת עורכי הדין ופורום CFO לבחינת השלכות המס של אימוץ כללי ה-IFRS נמצאת בשלבי סיום עבודתה, לקראת הגשת ההמלצות הסופיות ליהודה נסרדישי" - כך הודיע היום (ג') רו"ח ועו"ד משה אשר, פקיד שומה למפעלים גדולים המשמש כמרכז הוועדה.
הדברים נאמרו בפאנל בנושא "יחסי הגומלין בין החשבונאות הבינלאומית (ה-IFRS) לבין הדיווח לצרכי מס", במסגרת הכנס השנתי של לשכת רואי החשבון הנערך השבוע באילת.
אשר דיבר על היערכות רשות המסים לכניסת כללי החשבונאות הבינלאומיים. לדבריו, "בחלק מהמקרים המליצה הוועדה על עקיבה מלאה (התאמה מלאה של הדיווח לצרכי מס לכללי הדיווח החשבונאי החדשים), אך בחלק מהמקרים לא תהיה עקיבה, כי זה לא יהיה מידתי, וזה סותר עקרונות יסוד של שיטת המס".
בפאנל, בהנחייתו של רו"ח אבי נוימן, גזבר לשכת רואי החשבון, השתתפו גם רו"ח אדיר ענבר, סגן נשיא הלשכה; רו"ח נדב הכהן ממשרד רוז'נסקי, קלימי, מאירי; ורו"ח צבי פרידמן, שותף בכיר בפירמת דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר; שהתייחסו לחקיקה שהעבירה רשות המסים בתחילת השנה, לפיה לא יחולו בינתיים כללי ה-IFRS לצורך דיווחי מסים.
לא לפחד מה-IFRS
רו"ח צבי פרידמן אמר כי "היו לנו כמה שנים מבוזבזות שבהן רשות המסים שאלה את עצמה איך היא מתמודדת עם ה-IFRS. אנחנו כבר שנים בסרט הזה, ורק היום רואים תזוזה".
לדבריו, "לא צריך לפחד מכללי ה-IFRS, השד לא נורא כל-כך".
בנוגע לחקיקה הדוחה את החלת הכללים על הדיווח לצרכי מס אמר פרידמן כי לא חסרות "תקלות" העולות מהוראה זו.
"זו חקיקה רטרואקטיבית אסורה, שגם אם האוצר היה מפסיד 100 מיליון שקל בעקבות אימוץ כללי התקינה הבינלאומית - זה לא שווה את הפגיעה בנישומים ואת החקיקה הרטרואקטיבית", אמר פרידמן.
לדבריו, "בעבר הפסיקה סטתה רבות מכללי החשבונאות בדיונים בענייני דיווחי מס כדי למנוע עיוות בהכנסה קיימת, אך ספק אם לאותה פסיקה יש כיום מעמד - לאור הוראת השעה שאימצה את כללי החשבונאות הישראליות לחקיקת המס. הפסיקה נתנה מענה לנושא ה-IFRS, ולא היה צריך חקיקה רטרואקטיבית.
"מה שכן צריך לטפל בו זה הנושא של עלויות מימון והנושא של מכשירים פיננסיים. דיני המס לא יכולים לחיות עם מכשירים פיננסיים. עיקר הבעיה של כללי ה-IFRS, שעליהם אין בפקודה מענה ובהם צריך לטפל ישירות, זה הנושא של הטיפול במכשירים הפיננסיים המוזרים".
לסיכום דבריו אמר פרידמן כי "המטרה צריכה להיות צמצום ככל האפשר של אי-התאמות בין התקינה הבינלאומית לחשבונאות המס".
תקופה לא קלה
רו"ח נדב הכהן הזהיר מפני הטעויות הצפויות בשלבי התאמת הדיווח החשבונאי לדיווח המס. "ציבור רואי החשבון בישראל הוכיח כמה וכמה פעמים שהוא יודע להתמודד עם משימות בלתי פשוטות, אבל התקופה הקרובה לא תהיה תקופה קלה עבורו".
לדבריו, "אין ספק שאנחנו בתקופת מעבר שבה האדמה רועדת תחת רגלינו, וגם האנשים הטובים והמסורים ביותר לא יוכלו להימנע מגמגומים ואולי גם מטעויות בתום-לב. ואני קורא לרשות המסים להקל עלינו. אם בדרך-כלל הגישה ברשות היא שהנישום והמייצג שלו יודעים מה הם עושים וצריך להקשות עליהם - לפחות בתקופת המעבר שאנחנו עומדים לפניה צריך להקל עליהם".
הכהן הוסיף כי המצב הנוכחי בו יש שני כללי דיווח שונים - החשבונאי ולצרכי מס - אינו הגיוני. "סיטואציה שבה לאורך זמן יש לנו כללי תקינה חדשים, אך פתאום מבטלים לנו כל מיני דברים לצרכי מס - היא בלתי מתקבלת על הדעת", אמר.
התקינה הרלוונטית היחידה
רו"ח אדיר ענבר פתח את דבריו באמירה לכל הקוראים לביטול אימוץ כללי התקינה החדשים. "העסק נגמר. חוץ ממעט שטחים באפריקה אין כמעט מדינה שלא אימצה או נמצאת בשלבי אימוץ של ה-IFRS. אין פה כיבוש. הכוח המניע הוא כסף ויתרונות כלכלייים".
לדבריו "כל עוד המערכת של ה-IFRS תניב את הערך הכלכלי לחברות - אי-אפשר יהיה שלא להצטרף אליה, ולכן בשנים הקרובות - על אפם ועל חמתם של כל מי שאומר שצריך לבטל את זה - התקינה הזו תהיה היחידה שרלוונטית. יש לזה עוצמה שאי-אפשר לעצור אותה".
לדבריו, "זה כבש את אמריקה, ממלכת התקינה החשבונאית, אז ברור איזה כוח יש לזה. כולם יודעים שהמשחק נגמר בארה"ב. כולם יודעים שארה"ב הולכת ל-IFRS. חברות גדולות בארה"ב בכל התחומים ובכל הסקטורים ומשרדי רואי חשבון עסוקים היום במעבר לכללי התקינה הזו. השוק כפה את זה עליהם. הם לא אהבו את זה, אבל אין להם ברירה".
ענבר הוסיף כי הוא ניסה לברר מה עושות המדינות השונות במישור של התאמת כללי הדיווח הבינלאומיים לדיני המס. "זו בעיה של כולם", אמר. "באירופה אימצו את הכללים ראשונים ב-2005, ואני בדקתי מה הם עושים ומצאתי משהו מאוד פשוט. אם מוציאים החוצה את אותן מדינות שבהן יש גישת הפרדה בין החשבונאות של הדיווח הכספי לחשבונאות המס, ששם אין בעיה וממשיכים לנהל מערכת כפולה, ומספר המדינות הללו בכלכלות המפותחות הוא מאוד קטן - בכל העולם יש עקיבה סלקטיבית של כללי הדיווח לצרכי מס אחרי כללי הדיווח החשבונאי. אין אף אחד שלוקח ומאמץ את הדיווח החשבונאי כמו שזה. כולם עושים התאמות".
לדבריו, רוב המדינות שפעלו בשיטת העקיבה לפני אימוץ כללי הדיווח הבינלאומיים, ה-IFRS, ממשיכות בשטת העקיבה. "מעבר לכך, אף אחד שהיתה לו מערכת יחידה לדיווחים לא עבר לשיטת ההפרדה. אין מקרה אחד שעברו לשיטת הפרדה בגלל ה-IFRS. אין דבר כזה של לעשות דו"חות כפולים. ככל שאתה ממזג יותר ומאחד יותר בין החשבונאות והדיווח לעולם המס - אתה במקום יותר טוב", אמר ענבר.