כשג'ין סטפן, מנכ"לית רשת רואי החשבון RSM השישית בגודלה בעולם, סיימה את לימודי ראיית החשבון שלה ב-1981, היא הביטה ימינה ושמאלה במשרדי פירמות ראיית החשבון שבהן התראיינה, וכמעט לא ראתה שם נשים. אך היא לא נרתעה. היא לקחה את תיק המעצבים שלה, חליפת החצאית ונעלי העקב - וטיפסה את כל הדרך אל צמרת ראיית החשבון העולמית.
"היום תעשיית ראיית החשבון שונה. היא התפתחה, ורואים יותר ויותר נשים במשרדי רואי חשבון", היא אומרת בראיון בלעדי ל"גלובס" בעת ביקורה הראשון בישראל בחודש שעבר.
* ובכל זאת, את המנכ"לית היחידה בקרב 10 פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם.
"נכון. נדמה לי שגם בקרב 20 הפירמות הגדולות. תמיד שואלים אותי איך זה להיות אישה בתפקיד הזה? מתייחסים אלייך שונה? ואני עונה 'ממש לא'. אני עובדת עם חברות מזרח-תיכוניות, עם מדינות עולם שלישי ועם מנהלי פירמות בכל העולם, וגיליתי שמה שחשוב לכולם, ללא יוצא מן הכלל, זה התוצאות. זה לא 'אישיו' שאני אישה, מה שחשוב זה מה שאנחנו מנסים להשיג יחד. הם מאוד קשוחים, ויש להם ציפיות מאוד גבוהות, אבל כל עוד אני עושה את העבודה שלי - אנחנו מסתדרים מצוין".
סטפן, 50, מנכ"לית הרשת הבינלאומית השישית בגודלה בעולם, רגילה להיות חריגה בנוף מנכ"לי הפירמות הגדולות בעולם. במפגשים מזדמנים של הרשתות הבינלאומיות, בכנסים ובוועידות היא נמצאת במיעוט נשי מובהק - לרוב כאישה היחידה בחדר וככזו המאיישת עמדת ניהול כה בכירה.
גם בפגישות שקיימה בישראל עם שותפי משרד רואי החשבון שיף-הזנפרץ, שמשמש כנציגות הישראלית של הפירמה, היתה סטפן האישה היחידה בחדר הישיבות.
* מה את מקריבה למען הקריירה?
"יש אנשים שהיו אומרים שאני מקריבה המון, אבל אני לא מרגישה שהקרבתי כלום, בגלל שזה החלום שלי, זה מה שמלהיב אותי. אני חיה את החיים שאני מאמינה שנועדתי לחיות ואת החיים שאני רוצה לחיות. עם זאת, לנסוע בעולם לביקורים בחברות ברשת שלי, במשך 80% מהזמן, לא תורם להקמת משפחה. זה פשוט לא - ואכן אני לא נשואה, ואין לי ילדים. יש אנשים שהיו אומרים שזו הקרבה. מבחינתי זו בחירה שאני שלמה איתה".
תעשיית ראיית החשבון קשה לנשים
למרות הנכונות של סטפן להקריב הרבה לטובת החלום והעובדה שהצליחה, היא מודעת לקשיים ולמכשולים שנערמים בדרכה של אישה לצמרת בתחום. "תעשיית ראיית החשבון קשה לנשים. גברים ונשים הם שונים. נשים, חוץ ממני, רוצות ללדת ילדים ולהקים משפחות, אבל כשאתה מנהל עסק - בין אם כשותף ובין אם אתה הבעלים - לדרישות הלקוחות יש עדיפות עליונה, ולא לדרישות המשפחה".
* יש נקודת איזון בין חיי משפחה ופנאי לקריירה בצמרת עולם ראיית החשבון?
"הניסיון למצוא את האיזון הוא לא פשוט. אני לא יודעת להצביע על הנקודה. לכן, ב-2010 תעשיית ראיית החשבון היא עדיין עולם של גברים. יש כיסים במזרח אירופה, ברוסיה ובמדינות ברית-המועצות לשעבר, שבהן מרבית רואי החשבון הם נשים.
"במדינות הללו תעשיית ראיית החשבון היתה בפיקוח ממשלתי, ולא נחשבה ליוקרתית. לכן, כשהיא יצאה מידי הממשלה, האנשים היחידים בעלי המיומנויות בתחום היו נשים, אז עכשיו הן חולשות על התעשייה. אבל במקומות אחרים הגברים שולטים בתחום.
"רוב הפגישות שלי הן עם גברים. על אף שיותר מ-50% מבוגרי ראיית החשבון במקומות שונים בעולם הם נשים, ברמת השותפים הבכירים - אין הרבה. אני ממתינה ליום שזה יהיה יותר מאוזן".
גם אם מתעלמים מהטיעון הפמיניסטי, מבהירה סטפן, יש הרבה יתרונות לקידום הנשים בתחום. "זה יהיה טוב לעסקים אם יהיה יותר איזון בין גברים לנשים. נשים חושבות ומגיבות אחרת מגברים, ובמקרים רבים ההבדלים האלה יוצרים חוזק. אם יש רק דרך אחת או דרך סטנדרטית לעשות דברים, האיזון בין הגישות השונות של גברים ונשים מקדם את הדיון.
"היום 50% מהבוגרים ומבסיס האנשים המוכשרים בתחום ראיית החשבון הם נשים. אז אנחנו, כתעשייה, צריכים לעשות שימוש באנשים המוכשרים האלה.
"היום רואות החשבון הן משאב מבוזבז. אנחנו לא רוצים להחמיץ את ההזדמנות להשתמש בכוח-אדם מעולה בגלל שהסביבה אינה מקדמת מחצית מבעלי הכישרונות".
המקצוע יתחזק כתוצאה מהמשברים
אף שנראה כי סטפן נולדה לתפקיד בכיר בעולם ראיית החשבון שאליו נכנסה לפני 3 עשורים, מתברר שהיא תכננה ללמוד מדעים. מכיוון שהיתה "ילדה טובה של אמא", כהגדרתה, נשמעה לעצת אמה לשנות מסלול וללמוד ראיית חשבון.
"אמי אמרה שיש המון מקומות עבודה בראיית חשבון, ושעם הדיפלומה הזו אפשר לעשות הכול, אז אמרתי 'או.קיי' - והיא צדקה", מספרת סטפן." היום זה ברור לכולם שבראיית חשבון אפשר לעשות הכול. אפשר לעבוד בחברה פרטית או בציבורית, לעבוד בממשלה, לפנות לתפקידי ניהול שחורגים מהעיסוק המסורתי בראיית חשבון וגם להיכנס לעסקים".
עם סיום התואר עבדה סטפן במשרד רואי חשבון בקליפורניה ולמדה לתואר שני במדעי הפיננסים. ב-1996 התפנה תפקיד במשרד הראשי של פירמת ראיית החשבון הבינלאומית RSM בלונדון. סטפן התקבלה לתפקיד והעתיקה את מקום מגוריה לאי הבריטי. כשהגיעה, הוצמדה למנכ"ל הרשת לשעבר, שהיווה בית-ספר של איש אחד לניהול פירמת ראיית חשבון עבורה, וב-2006 היא החליפה אותו בתפקידו.
"התחלתי לעבוד בפירמה כשהיא היתה בינונית. היום יש לנו חברות בכ-100 מדינות, ואני מבקרת בכולן. אני בנסיעות 80% מהזמן", היא אומרת. בין החברות שחברות בפירמה נמצא גם משרד שיף-הזנפרנץ, בראשות רו"ח ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר.
* למה פירמות ראיית החשבון הבינלאומיות הגדולות צריכות נציגות ישראלית?
"ישנן חברות רבות שיש להן עניין בישראל במונחי עסקים, אז כארגון בינלאומי זה חשוב שתהיה לנו כאן חברה מאוד איכותית, עבור חברות שמתכננות כאן פעילויות. למשל, ישראל מאוד מתקדמת בהיי-טק, וחברות היי-טק בינלאומיות שהן לקוחותינו רוצות לנצל את השוק כאן. בחירת נציגות תמיד מתחילה מעניין שמגלים לקוחות במקום מסוים, ויש עניין רב בישראל. כל הפירמות הגדולות מכירות בכך".
כמו שאמה צפתה כי המקצוע יוביל אותה למקומות מעניינים, סטפן צופה כי מקצוע ראיית החשון יילך ויתחזק וישתרש עוד יותר בהוויה העסקית. לדעתה, המשברים והשערוריות שפקדו אותו הן ברכה.
"היו לנו המון שערוריות ואסונות במונחי חברות, בפרשת אנרון וקריסת ליהמן ברודרס, וזה הפעיל המון לחץ על השווקים, שכתוצאה ממנו תעשיית ראיית החשבון נבדקת בקפדנות רבה יותר", היא אומרת. "תעשיית ראיית החשבון - וזה תהליך ממושך - מתבוננת בעצמה וממשיכה להעריך כיצד אנחנו יכולים להמשיך להשתפר עוד ועוד. החיפוש אחר איכות, שקיפות ושיפור נמשך, וזה דבר טוב. ראיית החשבון תתחזק כתוצאה מהמשבר העולמי, כפי שהתחזקה בעקבות משברים קודמים".
לדבריה, פיתוח כללי הממשל התאגידי בעולם הוא חלק משמעותי בהתחזקות הזו. "ההתמקדות במשטר תאגידי נצפית בכל מקום. זה כבר קיים בכל העולם. זה שרואי החשבון מדווחים על דברים מסוימים אינו ערובה לכך שזו המציאות. אפשרות יישום תקני ראיית החשבון לספרי החשבונות מאוד השתנתה. כעת בוחנים את סביבת מנגנוני הבקרה שבה מתבצעת ראיית החשבון, וכאן אנו מגיעים לצוות ההנהלה ולסוגיית המשטר התאגידי. השערוריות תרמו לזה. יש גישה הוליסטית יותר".
* בעקבות המשברים חיפשו את מי להאשים, והאצבע הופנתה הרבה פעמים נגד רואי החשבון.
"אי-אפשר להטיל אחריות על כל מה שקורה בחברה על רואה החשבון. אנחנו לא צריכים להמעיט בחשיבות אחריותה של הנהלת החברה. אם חברה אינה מנוהלת היטב, כאן מתחילה האחריות. יש את סביבת ראיית החשבון והתקינה החשבונאית, שהן חשובות, אבל האחריות צריכה לעמוד לפתחה של ההנהלה.
"אם ישנן תקלות חשבונאיות - במקרים כאלה האחריות תיפול על רואי החשבון, אבל אסור להטיל עליהם את האחריות כל פעם. היום, אחרי המשברים האחרונים, ישנם לחצים ובדיקות קפדניות יותר של עבודת רואי החשבון, וזה לא דבר רע, אבל החברות מפנימות שרואה החשבון אינו אחראי להכול".
מי ישלם על תקלות?
השאלה מהו היקף אחריותם בפועל של רואי חשבון לבעיות בחברות - ממעילות ועד ניהול כושל של הכספים - היא שאלה של פרשנות. בשנים האחרונות גברה בישראל הדרישה כי במקום להיות "כלב שמירה" פסיבי - יהפכו רואי החשבון ל"כלבי ציד" שנמצאים במרדף תמידי אחר "המועל הפוטנציאלי" בחברה.
סטפן לא מקבלת את הגישה הזו. "זאת תפיסה לא נכונה של תפקיד רואה החשבון. מעבר לכך, אחד הדברים החשובים הוא - אם החברות מוכנות לשלם עבור התפקיד הזה שהם מטילים על רואה החשבון? העלות לחברה להכניס מישהו שייתן לציבור המשקיעים ערבות ששום דבר לא קורה, גבוהה מאוד. אם אי-אפשר להסתפק בראיית חשבון מסורתית, מי ישלם בשביל זה? יהיו יותר עלויות, המשקיעים יקבלו תשואה קטנה יותר, ובשיקולי עלות-תועלת זה לא שווה לחברות. צריך להשיג איזון עלות-תועלת".
גם בנושא האחריות הבלתי מוגבלת, שעליה מתלוננים רואי החשבון בישראל - שניתן לתבוע אותם ללא הגבלת סכום, גם אם ביצעו משימה פעוטה יחסית עבור החברה - יש לסטפן מה לומר.
"זה לא עובד כך בחלקים אחרים בעולם. בארה"ב, בבריטניה ובמדינות רבות אחרות יש לרואי חשבון אחריות מוגבלת, כך שהשותפים מוגנים במידה מסוימת מחבות אישית, וזה לא חדש. בבריטניה עברו לאחריות מוגבלת לפני 10 שנים, ובארה"ב לפני 15 שנה. ישראל חייבת לאמץ את מנגנון האחריות המוגבלת, אחרת רואי החשבון אינם יכולת לעשות את עבודתם כראוי. אין גם הלימות בין שכרם לסיכון שלהם. הם לא משתכרים מספיק בשביל לקחת על עצמם סיכון שתוגש נגדם תביעה של עשרות מיליונים".
* יש תלונה של רואי חשבון רבים ששכר-הטרחה שלהם הפך להיות די מגוחך.
"זו מגמה מדאיגה שמתרחשת בכל העולם. בחברות קטנות שחייבות שירותי ביקורת וחשבונות התעריפים היו תמיד מאוד נמוכים, אבל המשבר העולמי הגביר את התחרות בין רואי החשבון ויצר לחץ להורדת העמלות. מכיוון שהלקוחות היו חייבים לקצץ עלויות, העמלות ירדו עוד ועוד, ועדיין יש לחץ להורידן עוד יותר. בנקודה מסוימת זה מפסיק לעבוד. אם המחירים ממשיכים לרדת ולרדת, צריך להקריב משהו - וזה יהיה האיכות".
סטפן חוששת כי בחברות שבהן דורשים מרואי החשבון להוריד עמלות לסכומים שאינם מאפשרים להם לעבוד, לא מבינים את חשיבות הביקורת האיכותית. "הצלחנו להפוך את ביקורת החשבונות לקומודיטי, ולא לשירות עם ערך מוסף, ולכן החברות לא רואות בזה משהו שצריך לשלם עליו סכומים משמעותיים", היא אומרת. "מנקודת הראות של החברה, היא יכולה להשיג את השירות בכל פירמה, וזה יהיה אותו הדבר בשל הסטנדרדיזציה של התחום. לעומת זאת, ייעוץ מס וניהול סיכונים נתפסים כשירות בעל ערך מוסף, שבהם אין לחץ משמעותי להוריד מחירים".
בעניין הזה סטפן מעבירה מסר חד-משמעי לחברות ברשת שלה. "אני מעודדת את החברות שלנו בעולם לא לרדת במחירים ובאיכות השירות שניתן - כי אסור להקריב את הסטנדרטים הגבוהים האלה. רואי חשבון בעולם צריכים לשמור על רמת ואיכות השירות, ולא להיגרר להרפתקאות מהבחינה הזו".
"יש לי את הג'וב הכי טוב בעולם"
RSM היא רשת רואי החשבון השישית בגודלה בעולם. היא פרוסה על פני 76 מדינות ומעסיקה יותר מ-32,000 רואי חשבון בעולם. מכוח תפקידה מבקרת סטפן בכל הפירמות החברות ברשת, אחת אחרי השנייה.
לביקור בפירמה הישראלית הגיעה מהנציגות ההודית של הרשת במומבאי, לפני כן ביקרה בבואנוס-איירס ארגנטינה, בסנטיאגו צ'ילה, בלימה פרו ובמקסיקו. כשסיימה את ביקורה בן היומיים בלבד בישראל קפצה "הביתה", למשרדי ההנהלה של הפירמה בלונדון, לאחר מספר ימים נסעה לבייג'ין, ומשם לאינדונזיה.
"יש לי את הג'וב הכי טוב בעולם. אני נפגשת עם מנהלים איכותיים ומשמשת כחוט מקשר בין כל הנציגויות של הפירמה. יש לנו חברות נפלאות, מקצוענים מעולים בעולם, וזה נהדר לפגוש אותם", היא אומרת.
מבחינת גודלה, RSM נמצאת במעגל השני של הפירמות, מיד לאחר הביג-4 עם הכנסה של כ-3.8 מיליארד דולר. המחזור הממוצע של משרד הנמנה על ה-ביג4 היא כ-25 מיליארד לשנה.
* האם יש מקום לפירמות דוגמת RSM לצד הביג-4?
"כן, אנחנו נעים כלפי מעלה, ובשווקים המודרניים והמתפתחים לכולם יש עבודה".
* אתם שואפים להימנות עם הביג-4?
"לא ממש. הפער בינינו וביניהם מאוד גדול. לנו יש כ-30 אלף עובדים בעולם, ולהם יש מאות אלפי אנשים. מדובר גם בשוק שונה, שיש לו יעד שונה ובסיס לקוחות שונה. '4 הגדולות' מספקות שירותי ראיית חשבון לחברות רב-לאומיות כמו 'של', חברות עצומות, ולנו אין את מספר האנשים הדרוש לעשות את זה. אנחנו יכולים לספק חלק מהשירותים האלה, אבל לחברות שונות, קטנות יותר.
"במונחי בסיס לקוחות יכולנו לספק שירותים לכמה מהחברות המאוד-גדולות הללו בייעוץ בתחומי המס וניהול הסיכונים, אבל לא שירותי ראיית חשבון. חברות פרטיות גדולות יותר או קטנות יותר הן הלקוח הטיפוסי שלנו".