בית המשפט העליון דחה היום (ב') את ערעורם של שמאים באגף השמאי הממשלתי הראשי, שהורשעו בעבירות של הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים.
השופטים אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ויורם דנציגר הותירו את הרשעתם של שלמה תענך, שמעון שינה, שמואל שחר ומוסה חלף, ואולם קיצרו מעט את עונשו של שינה וביטלו לגמרי את עונשו של שחר, שהלך לעולמו בינתיים.
4 הנאשמים שימשו שמאי מקרקעין בכירים בלשכת השמאי הממשלתי הראשי בחיפה והצפון. השופטת רעיה חופרי-וינוגרדוב מבית המשפט המחוזי בחיפה הרשיעה אותם בביצוע העבירות בין השנים 1992 עד 2001, וגזרה עליהם עונשים של עד 4 שנות מאסר וכן קנסות בסך מיליוני שקלים. העליון אישר את פסק דינו של המחוזי הן לעניין ההרשעה והן לעניין המרכיבים העיקריים של העונש.
הנאשמים הורשעו בכך שיצרו שותפות שבמסגרתה ביצעו, בהיותם עובדי מדינה, עבודות שמאות פרטיות עבור המוסד לביטוח לאומי לצורך בירור נתוני שווי של חלקות קרקע השייכות למבקשי גמלאות הבטחת הכנסה. הם הגישו לביטוח הלאומי חשבונות שכר-טרחה שהתבססו על מצג-שווא לפיו הם העריכו בשלמותן חלקות קרקע.
משווי זה של החלקות בשלמותן אמור היה להיגזר סכום שכר-הטרחה בהתאם לתעריף שמאי המקרקעין. בפועל, המערערים לא ביצעו הערכות שמאיות של החלקות בשלמותן. על-פי נתונים בדויים אלה נדרש והתקבל שכר-הטרחה. כך שילשלו הנרשמים לכיסם סכומי שכר-טרחה שנאמדו במיליונים רבים מכספי הביטוח הלאומי.
"הנאשמים פגעו במעשיהם באתיקה של שירות המדינה ובאמון שהציבור רוחש לעובדי מדינה", קבעו השופטים. "התנהלותם הפרה הפרה קשה את חובתם כעובדי ציבור שלא לנצל את מעמדם להפקת רווחים פרטיים שלא כדין. מעשיהם נכרכו במצגי-שווא תרמיתיים, שבאמצעותם קיבלו עובדים בכירים אלה לאורך שנים רבות סכומי שכר-טרחה מופלגים שלא הגיעו להם, ושהוזרמו לכיסם מתקציבי המוסד לביטוח לאומי שנועדו למטרות ביטחון סוציאלי".
השופטים ציינו לחומרה גם את התנהלות הממונים על הנאשמים באגף השמאי הממשלתי הראשי, ובעיקר מבחינת השמאי הממשלתי הראשי עצמו, שלא דאג לפיקוח ראוי על הנעשה באגף.
כן נמתחה ביקורת על המוסד לביטוח לאומי, שהזרים לאורך שנים רבות כספי שכר-טרחה לנאשמים בעבור עבודות שמאות לקויות. (ע"פ 2333/07).