חמש שנים לאחר ייסוד פעילות עשיית השוק בבורסה בת"א, נראה כי שלא כמו השפל המאפיין את מחזורי המסחר לאחרונה, תחום זה נהנה דווקא מתקופה של יציבות. זאת לאחר זינוק משמעותי בהיקף הפעילות של עושי השוק כחלק מגל הגאות, והקריסה שהגיעה לאחר מכן כחלק מהמשבר העולמי.
מטרתו של "עושה שוק" היא לספק נזילות במניה או באג"ח לאורך שעות המסחר, ובכך להקטין את סטיית התקן והתנודתיות בניירות הערך, מהם סובלים בעיקר המניות הקטנות בשוק הנסחרות ברשימת היתר.
מבחינה טכנית, עשיית השוק היא הזנת פקודות קניה ומכירה, במרווח מחירים ובכמות שנקבעו מראש, כדי לאפשר למשקיעים לסחור במניה בקלות יחסית, ולספק להם ביטחון שהם תמיד יוכלו לקנות או למכור את נייר הערך, בטווח מחירים סביר.
עושה שוק הוא חבר בורסה ובמסגרת תפקידו הוא מחויב לתת לאורך יום המסחר ציטוטים של מחירי קנייה ומכירה, כשהתשלום החודשי שמעניקה חברה השוכרת את שירותיו של עושה השוק נע סביב 3,000-4,500 שקל.
כחלק מגל הגאות ששטף את הבורסה טרם המשבר האחרון, זינק מספר החברות שבחרו להסתייע בעושי השוק והוא הגיע בשיאו - במחצית הראשונה של 2008 - לכ-450 חברות. לפחות 7 בתי השקעות עסקו באותה תקופה בעשיית שוק: אקסלנס, אי.בי.אי. פריזמה, הראל, גאון, כלל ומגדל. ואולם, הטלטלה העזה בשווקים שבאה מיד לאחר מכן, הורידה בצורה דרסטית את היקפי הפעילות של עושי השוק, ותוך שנה צנח מספר החברות שהשתמשו בשירות זה ביותר מ-40%.
מאז, מספר החברות המסתייעות בעשיית שוק גדל בהדרגה, וכיום נעזרות 303 חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בעושה שוק. בהתאם לקיטון שחל בהיקף הפעילות, ירד גם מספרם של עושי השוק, ובזירה כיום נותרו שלושה שחקנים: כלל פיננסים, הראל ו-IBI.
"עלות שולית ביחס ליתרונות"
"בתחילת הדרך החליטו מספר די גדול של בתי השקעות להיכנס לתחום, כי הם חשבו שזה יקדם אותם ואת החברות שיעבדו איתם", מנתחת מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, את השינויים שחלו בהיקפי הפעילות. "בהמשך, חלק מאותם גופים חשבו שהם לא מרוויחים מזה מספיק. גם הכלל לפיו יש מחויבות לעשיית שוק לחברה במשך שנה לפחות אולי נראה להם טיפה דרקוני, כי אם מנייה של חברה מתחילה לצנוח, המחויבות כלפיה עלולה לגרום להפסדים. וזה מה שקרה בתחילת 2008, והוביל להחלטה של חלק מהגופים לצאת מהתחום".
בבחינת מחזורי המסחר ומספר העסקאות הנעשות על ידי עושי השוק מדי יום, ניתן לזהות שיפור ניכר במרבית מניות החברות שבחרו להיעזר בהם. כך, לדוגמה, במניית סולבר, בה החלה עשיית השוק באוקטובר האחרון, זינק מחזור המסחר הממוצע פי 5: מ-40 אלף שקל ביום ל-214 אלף שקל ביום, ומספר העסקאות הממוצע בה עלה מ-10 ל-17 ביום. נתון מעניין נוסף לגבי סולבר הוא הירידה הניכרת ברמת התנודתיות של המניה. מאז מונה לה עושה שוק, ירד הנתון הזה מ-3.1% ל-1.6%.
"שליש מת"א 75 זקוק לנו"
נתי נתן, מנהל תחום עשיית שוק ב-IBI מסביר כי "בדו"ח שאנחנו מעבירים לחברות, בו אנחנו מציגים את החלק שלנו בעסקאות, אפשר לראות שאנחנו אחראיים לאחוז דו ספרתי מהמחזור החודשי, מ-10% ועד 40% ואפילו 50%. יש ימים בהם מתוך 6 פקודות ביום במניה, 5 מהן שלנו".
למרות השקט היחסי שעשיית השוק עשויה לספק למסחר במניות, חלק ניכר מהחברות הקטנות בבורסה מעדיפות לחסוך בעלויות ולוותר על השירות הזה כדי לחסוך בעלויות, או להשתמש בו לזמן מוגבל בלבד.
עושי השוק מעריכים כי בחלק מהחברות עדיין לא הבינו את מטרת הפעילות, וכי יש לא מעט מנהלים בחברות קטנות המצפים מעושי שוק לרכוש מניות בזמן של ירידות. "אחד התנאים הבסיסיים להשקעה של גופים מוסדיים זה סחירות, לכן עשיית שוק מקטינה את פרמיית הסיכון למניה", מסביר ירון גולדברגר, מנהל תחום עשיית שוק בכלל פיננסים. "בדרך כלל כשמוסדיים נפגשים עם שחברות שעומדות להנפיק, הם מבקשים לדעת שיש בה עשיית שוק שמבטיחה סחירות תקינה".
גולדברגר מוסיף כי "עשיית השוק לא מסתכמת בפקודות על המסך. אנחנו דואגים להיות בקשר רציף עם החברות, מסייעים להן להיפגש עם גופים מוסדיים ואנליסטים, ומסייעים להן גם בכל עניין נדרש בשוק ההון.
- האם עשיית השוק מתאימה רק למניות קטנות?
"אנחנו עושים שוק החל משלדים בורסאיים ועד מניות בת"א 75 כמו דלק ישראל ואבגול . גם במדד זה יש הרבה מאוד מניות שהסחירות בהן לא גבוהה, ונוצרים מרווחים גדולים במהלך המסחר בין קונים ומוכרים.
"אמנם טבע לא צריכה עושה שוק, וכך יתר חברות המעו"ף, אבל בת"א 75 לפחות שליש מהחברות יכולות וצריכות להיעזר בעשיית שוק, בוודאי שכל המניות במדדי היתר השונים".