לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה היום (ד') עתירה מינהלית נגד ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, בטענה כי החלטתו למנות לתפקיד ממלא-מקומו וסגנו את נתן וולוך, שהורשע לפני כ-3 חודשים בעבירות של הפרת אמונים ומתן ידיעות כוזבות, היא פסולה וצריכה להתבטל. זאת כיוון שבית המשפט המחוזי עדיין לא הכריע בערעור שהגישה הפרקליטות על החלטת בית משפט השלום שלא להטיל על וולוך קלון.
"מינויו של וולוך מהווה אבן-דרך נוספת ומסוכנת בתהליך שחיקת טוהר המידות של רשויות השלטון בישראל ושל אמון הציבור בשלטון", נטען בעתירה נגד וולוך ועיריית תל-אביב.
בית המשפט מתבקש לבטל את החלטת חולדאי, או לקבוע כי עליו לפטר את וולוך, או להשעותו עד למתן פסק דין סופי וחלוט בעניין הקלון שבמעשיו. "זאת, על מנת למנוע מצב במסגרתו יתברר בדיעבד כי בתפקיד כה רם ונישא כיהן אדם שבמעשיו דבק קלון", נטען.
תמרור אזהרה
באמצעות עוה"ד יונתן וגדעון שפיגל ממשרד שפיגל ושות' טוען העותר, עו"ד ראובן לדיאנסקי, חבר מועצת העיר תל-אביב-יפו ויו"ר סיעת "לתת לִחיות", כי "מינויו של וולוך לפני כשבועיים ובנסיבות עניינו עומד בסתירה בוטה ובניגוד מוחלט לדין ולהלכות שעוצבו ב-20 השנה האחרונות בבתי המשפט בישראל בנוגע למינויים של נבחרי ועובדי ציבור שסרחו למשרות ציבוריות בכירות".
לדברי העותר, "במינויו של וולוך בעת הזו יש כדי לשים למרמס את החוק החרות ואת ההלכות הפסוקות של בית המשפט העליון. יש בו כדי להוות תמרור אזהרה בוהק עבור כל מי ששלטון החוק הוא נר לרגליו".
מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה: "בית המשפט פסק כי אין במעשיו של וולוך קלון, ואין כל מניעה שיחזור לפעילות ציבורית וימשיך בעשייתו העירונית רבת השנים. מינויו מחדש של וולוך נעשה לאחר קבלת חוות-דעת משפטית שקבעה כי אין בהגשת הערעור מניעה לכך".
מסמכים כוזבים
לפני חודשיים הורשע וולוך במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפרת אמונים ומתן ידיעות כוזבות. בית המשפט קבע כי וולוך חתם ב-3 מועדים שונים, ביודעין, על מסמכים כוזבים שניסח איש העסקים ראובן גרוס. בהסתמך על מסמכים אלה קיבלה אזרחית מולדבית, שגרוס רצה להזמין לארץ, אשרות ביקור בישראל.
בית משפט השלום גזר על וולוך עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות ו-5 חודשי מאסר על-תנאי. עם זאת, בית המשפט בחר להרשיע את וולוך ללא קלון, בשל תרומתו לחברה לאורך 40 שנות פעילות ציבורית.
הפרקליטות הגישה ערעור למחוזי בתל-אביב בדרישה לקבוע כי היה קלון במעשיו של וולוך, בנימוק שהפרת האמונים שלו לא היתה חד-פעמית. "אם נתיר למי שחטא כך, פעם אחר פעם, לשוב לתפקידו ולמעמדו ולהעמיד את המשאבים השלטוניים שוב לחסדיו - נגע השחיתות לא יבוער", נטען בערעור.