פריצות דרך "מדעיות" יכולות לבוא לפעמים מהמקומות הכי לא צפויים, אחרת קשה להבין איך רשות המסים הגיעה לאחרונה להחלטה כי הביו-דיזל, אותו דלק ירוק וידידותי לסביבה, בכלל אינו תורם להפחתת זיהום האוויר וכי יש להטיל עליו מס. כיצד מתיישבת קביעה זו עם שורת מחקרים ומאמרים המצביעים על ההיפך הגמור? לא ממש ברור. עוד פחות ברור כיצד מתיישבת ההחלטה להטיל מס על הביו-דיזל עם מדיניות הממשלה המוצהרת לעודד את השימוש בו כתחליף לנפט הגולמי. מה שכן ברור הוא שהטלת המס, או הבלו במקרה של הביו-דיזל, מעמידה בספק את המשך קיומו של הענף הצעיר והמתפתח הזה בישראל.
נתחיל בקצת עובדות. הביו-דיזל הוא שם כללי לחומרי דלק המופקים מבעלי חיים או מצמחים. מקור הייצור העיקרי של הביו-דיזל כיום הם צמחי הסויה והתירס ואזור הייצור העיקרי שלו נמצא בדרום אמריקה. בתהליך פשוט יחסית של זיקוק מתקבל ביו-דיזל טהור, המכונה B100, שבו ניתן להשתמש כתחליף לסולר כדלק לתנורים תעשייתיים או מערכות הסקה מרכזיות.
בשנים האחרונות החלו בעולם להשתמש בביו-דיזל מהול בסולר גם כדלק לתחבורה, כשבהדרגה מגדילים את שיעור הביו-דיזל על חשבון הסולר. שם הדלק נקבע בהתאם לשיעור הביו-דיזל המהול בו: B5, למשל, הוא דלק המורכב מ-5% ביו-דיזל ו-95% סולר. הדלק משמש רכבים המונעים בדיזל, כמו משאיות, אוטובוסים או מוניות, שאינם צריכים לעבור כל התאמה לשם השימוש בו.
המלצות הוועדה עדיין מחכות
ב-2007 המליצה ועדת מיסוי ירוק, ועדה בין-משרדית בראשות סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים, בועז סופר, לקבוע חובת מהילה הדרגתית של ביו-דיזל בסולר לתחבורה שתגיע בתוך שנתיים ל-5%. הוועדה הסבירה כי על מנת לייצר ביו-דיזל בהיקף המתבקש, נדרשת כמות גדולה של שמן שלא ניתן לספק על-ידי הייצור המקומי בלבד. לכן, המליצה הוועדה לפטור ממכס שמן שישמש אך ורק לייצור ביו-דיזל.
הוועדה הדגישה כי היא ממליצה על צעדים אלה למרות שהם יכולים לגרום למדינה להפסד הכנסות מרבי של 600 מיליון שקל (5% מההכנסות החזויות של 12 מיליארד שקל מהבלו על הסולר). הוועדה ציינה, אגב, במפורש כי "השימוש בביו-דיזל מביא להפחתת פליטות CO2 (גזי חממה), CO (פחמן חד-חמצני רעיל), חלקיקים ופחמימנים מהרכב".
המלצות ועדת סופר אושרו ב-13 בינואר 2008 במסגרת החלטת ממשלה בנושא עידוד השימוש באנרגיה נקייה בתחבורה. הממשלה הטילה על שר התשתיות לקבוע צו שיחייב את בתי הזיקוק בישראל למהול את הסולר שהם מספקים ללקוחותיהם בביו-דיזל, בשיעור שיעלה בהדרגה עד ל-5%. פה המקום לציין כי בתי הזיקוק בישראל כבר מוהלים סולר בביו-דיזל אך רק לצורך יצוא, וזאת עבור לקוחות באירופה, ששם כבר נקבעה הנחייה מחייבת של האיחוד האירופי למהילת ביו-דיזל בגובה 5%.
המס הופך את הביו-דיזל ללא כדאי
מאז אמנם התחלפה הממשלה אך ביוני 2009 הודיעו שרי האוצר והגנת הסביבה הנוכחיים כי יפעלו בהקדם ליישום המלצות הוועדה. שר התשתיות, עוזי לנדאו, אף קבע את הנושא כחלק מתוכנית העבודה של המשרד. אלא שלמרות כל ההצהרות וההחלטות, הצו המחייב למהול ביו-דיזל בסולר לא פורסם עד היום ומהפכת הדלק הירוק נשארה תקועה.
בעוד לנדאו מתמהמה, נכנסו לפעולה הדרגים המקצועיים, מקבלי ההחלטות האמיתיים במדינה. ביום חמישי האחרון הודיעה רשות המסים כי שר האוצר, יובל שטייניץ, חתם על צו, לפיו יוטל על הביו-דיזל (B100) בלו (מס המוטל על דלקים, ע.ב) בגובה זהה לזה המוטל על סולר, כלומר 2.5 שקל לליטר. בנוסף, החליטה הרשות להקפיא את הוצאת הצו הפוטר ממס את הסולר המהול בביו-דיזל (B5), כך שכיום המס עליו גבוה אף יותר ועומד על 2.8 שקל, בדומה למס המוטל על בנזין.
בענף הביו-דיזל, הממתין זה שנתיים וחצי ליישום החלטות הממשלה, התקבלה הודעת רשות המסים בתדהמה. "ההחלטה סותמת את הגולל על ייצור הביו-דיזל בישראל", מצהיר משה זאק, יו"ר חברת נשיונל ביו-דיזל מקיבוץ כרמיה, המייצרת סולר אורגני לתעשייה על בסיס טכנולוגיה ישראלית.
"עליית מחירי הביו-דיזל עקב הטלת הבלו לא נותנת עדיפות למוצר מול הסולר והופכת אותו למוצר נחות". זאק אומר כי מבחינתו התוצאה הבלתי נמנעת של ההחלטה היא סגירת המפעל שבראשו הוא עומד ופיטורי כל עובדיו. גם ייבוא הביו-דיזל הופך לבלתי משתלם בעקבות ההחלטה, כיון שמחיר הביו-דיזל המיובא גבוה בכ-40% ממחיר הסולר.
"על פניו, המהלך הזה נראה מאוד מוזר", אומר שחר הררי, מבעלי חברת ביו-אריש אינטרנשיונל, שהתכוונה לייבא לישראל ביו-דיזל מארגנטינה. "אני בטוח ששר התשתיות לא היה שותף למהלך הזה. ידוע שלנדאו מבין היטב את החשיבות האסטרטגית של שילוב דלקים חלופיים למשק הישראלי".
מה שמפתיע בכל הסיפור הוא שגם השר לנדאו עצמו פרסם בצעד חריג הודעה המסתייגת מהחלטת רשות המסים. "שר התשתיות רואה בקידום הדלקים האלטרנטיביים אינטרס לאומי וסביבתי שיגרום, בין היתר, לפגיעה במקורות המימון של ארגונים אסלאמיים קיצוניים", נאמר בהודעה שהוציאה דוברות משרד התשתיות.
הדמגוגיה מאחורי הולכת הביו-דיזל
אלא שברשות המסים אומרים שמשרד התשתיות מילא תפקיד מרכזי בהחלטה להטיל את הבלו על הביו-דיזל, יחד עם משרד הגנת הסביבה. "חשבנו שנכון לקדם את הביו-דיזל, כי המשרדים הרלבנטיים רצו את זה", אמרו ל"גלובס" גורמים ברשות המסים. "אבל התברר לנו ששני המשרדים שקידמו את הנושא בעבר אינם רואים כיום טעם לתמרץ את הביו-דיזל, כל אחד מסיבותיו".
במשרד התשתיות אישרו כי בידי המשרד יש עבודה כלכלית שבחנה "היבטים תפעוליים וכלכליים של שילוב ביו-דיזל במערך הסולר בישראל. מסקנותיה היו שאין התאמה של מערכת התשתית לשימוש בביו-דיזל ואין כדאיות כלכלית בהסבה זו".
העבודה עליה מדברים במשרד התשתיות הוכנה על-ידי גורמים הקשורים לסקטור הדלק, שכנראה בעלי אינטרסים בעצמם. הטענה המרכזית שלה היא שאסור להשתמש בצנרת הולכת הדלקים הארצית לצורך הולכת הביו-דיזל, משום שהדלק מותיר בצנרת משקעים שלא ניתן לסלקם. מדובר בטענה ידועה ומוכרת שאליה מתלווה בדרך קבע האיום שמטוסי חיל האוויר יפלו במהלך טיסתם אם שאריות ביו-דיזל יתערבבו בדלק הסילוני המטיס אותם.
החלק השני של אותו טיעון גורס, שכיוון שלא ניתן להוליך את הביו-דיזל בצנרת, הדרך החלופית הוא הובלתו במכליות כביש והזיהום הנפלט מהמכליות בעת ההובלה מקזז את החיסכון של הביו-דיזל בפליטות. אלא שהטיעון הזה כבר הוכתר בתואר "דמגוגיה זולה" ודווקא מצד אחד מבכירי חברות הדלק. מנהל חטיבת הזיקוק בפז, מלאכי אלפר, התראיין לפני מספר חודשים לאתר העוסק בתחום בשם "תשתיות" וציין כי "אסור לתת למספרים לבלבל. מכלית ביו-דיזל מובילה 35 אלף ליטר, שמספיקים להנעת 14 אלף מכוניות בעלות מיכל של 50 ליטר כל אחת. כדי לספק את הבלילה ל-200 אלף טון סולר (כמות הסולר הנצרכת בחודש, ע.ב) יש צורך ב-340 מכליות.
"במילים אחרות, אם הביו-דיזל יכול להפחית 4% מפליטות גזי החממה, ההולכה באמצעות מכליות כביש תפחית רק 3.99%. זה כל הסיפור. זה נתון בטל בשישים. צריך להיצמד לפיזיקה ולכימיה ולא להישבות בדיבורים דמגוגיים. את התקנה אפשר היה לממש ממחר וכל המשק ירוויח".
רשות המסים: מיגור פשע והכנסות למדינה
לגבי נושא הפחתת זיהום האוויר אומרים ברשות המסים כי "משרד הגנת הסביבה מדבר על 2% הפחתה בפליטות גזי החממה, אבל מצד שני אומר שהביו-דיזל פולט יותר נוקסים (חלקיקים מסוכנים לבריאות, ע.ב) ושבכלל יש היום חשיבה מחודשת באירופה לגבי ביו-דיזל מהדור הראשון".
סיבה נוספת שמציינים ברשות המסים היא הרצון לחסום פירצה. כבר היום פועלות בישראל חברות המספקות B100 לצורך הסקה ומנצלות את העובדה שהתחום אינו מוסדר ומפוקח. ברשות חששו שמשפחות פשע ינצלו זאת כדי להשתלט על שוק המהילה, כפי שכבר קרה בעבר עם הנפטא.
וישנו, כמובן, גם השיקול הכלכלי. מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, העריך כי הטלת הבלו על הביו-דיזל תגדיל את הכנסות המדינה ב-200 מיליון שקל. עם כל הכבוד לאמנת קופנהגן להפחתת פליטות גזי חממה, אי אפשר לקנות איתה במכולת. אלא שגם הטיעון הזה נשמע קצת מגוחך, אם שואלים את היבואנים. "אם השוק יחוסל, לא יהיו מכירות ולכן לא יהיה על מה לגבות בלו", אומר הררי. "כיום, לפחות האוצר מרוויח מע"מ מהמכירות ומס הכנסה מרווחי החברות שהחלו לפעול בענף. אם ייכנס הצו, גם זה ייעלם להם".