חוק החברות קובע כי במידה שאותו אדם מכהן כיו"ר וכמנכ"ל, צריכים בעלי המניות לאשר את המינוי הכפול אחת לשלוש שנים, כשלאישור המינוי דרוש רוב מיוחד של שני שלישים מהם. כיום, בכ-80 מהחברות הציבוריות, המהוות כ-10% מכלל החברות הללו, תפקיד היו"ר והמנכ"ל מאוישים על-ידי אותו אדם.
אם בעבר אישור מינויים מן הסוג הזה עבר כמעט תמיד בקלות באסיפות בעלי המניות, הרי שהיום כבר לא מדובר בנושא טריוויאלי, והמשקיעים המוסדיים אינם ממהרים לאשר אותם, גם אם מדובר בחידוש בלבד. הסיבה המרכזית לדרישת ההפרדה בין שני התפקידים, היא יצירת הפרדה בין מי שמנהל בפועל (המנכ"ל) לבין מי שמתווה את המדיניות ומפקח על ההנהלה - והמנכ"ל בראשה - ומייצג את בעלי המניות (היו"ר).
בין המנהלים שלא אושר להם בשנה האחרונה התפקיד הכפול, ניתן למנות את מאיר שמיר, שלאחר 16 שנים בתפקיד יו"ר ומנכ"ל מבטח שמיר , נאלץ לוותר על תפקיד היו"ר לטובת יחזקאל דוברת, ואת בעל השליטה באלרוב , אלפרד אקירוב, שמכהן כיום כיו"ר, ומינה את שמואל בן משה למנכ"ל. בנוסף, לפני כשבועיים לא אישרו המשקיעים ליוסי גורן לכהן כיו"ר ומנכ"ל גמאטרוניק, והוא מינה לתפקיד המנכ"ל את בתו, שרון בן צבי.