חוק החברות

לפי הצעת החוק שאושרה לקריאה שנייה ושלישית, בעל מניות המחזיק ב-25% מהחברה ייחשב כבעל שליטה ויידרש אישור מיוחד לעסקה עם משקיע המחזיק ב-10% • במקום דח"צים ימונו דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים) • נדחו הצעות להקל באישור שכר המנכ"ל, להגדיל את ייצוג הנשים בדירקטוריונים ולאפשר יותר השתלטויות עוינות מצד משקיעים חדשים

בשבוע שעבר פרסמו היועצת המשפטית לממשלה ורשות ני"ע כללים חדשים לגבי האפשרות של דירקטורים לאשר שכר גבוה לבכירים בניגוד לעמדת המוסדיים • בחברות יש הסבורים כי זו מכת מוות למנגנון האובר־רולינג, בעוד שהמוסדיים מברכים על הכוח ששב לידיהם

בעמדה שהגישה לבית המשפט, מגדירה לראשונה היועצת המשפטית לממשלה כללים ליישום ההסדר השנוי במחלוקת, המאפשר לדירקטוריון לאשר שכר למנכ"ל בניגוד לעמדת המוסדיים • היועמ"שית מדגישה כי ניתן לבצע זאת רק במקרים חריגים – כולל אם המוסדיים התנגדו פומבית לשכר אבל תמכו בו מאחורי הקלעים. הכללים מופיעים גם בעמדה חדשה של רשות ניירות ערך

מאבק השליטה בין ננו דיימנשן הישראלית הנסחרת בנאסד"ק, ובין קרן מרצ'ינסון, הוביל להחלטה תקדימית של בית המשפט המחוזי • משקיעים בוול סטריט שרכשו תעודות ADS ייהנו מזכויות דומות לבעלי מניות כולל הזכות לכנס אסיפה ולהדיח דירקטורים בחברה

בני זוג בפרק ב' נפרדו לאחר 13 שנים, במהלכן רכש הגבר דירה ורשם אותה על שם האישה. הגבר טען כי הוא זכאי לדמי שימוש, אך ביהמ"ש דחה את תביעתו • וגם: באופן תקדימי וחריג, ביהמ"ש התיר לוותר על אישור שכר מנכ"ל באסיפה הכללית, זאת כדי למנוע שיתוק חברה • שלושה פסקי דין בשבוע, מדור חדש

שופטי בג"ץ דנים היום בעתירה לביטול פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין, שלטענת השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם, כשל בתפקידו • לקראת הדיון בדקנו באילו תנאים מותר לשרים לפטר מנהל חברה ממשלתית, והאם יש לכך תקדים מאז חוקק חוק החברות לפני 50 שנה?

ועדת שרים לחקיקה אישרה מחדש את ההצעה לתיקון חוק החברות בעניין חברות ללא בעל שליטה • לפי התיקון, רף החזקת "בעל שליטה" יירד מ-50% ל-25%; בחברות ללא בעל שליטה תבוטל החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים, תיקבע חובה למנות רוב דירקטורים בלתי תלויים, וייקבע תגמול נוסף ליו"ר דירקטוריון בלתי תלוי

דוח רשות החדשנות, שהראה זינוק של התאגדות חברות בחו"ל, מצביע על מגמה שצריכה להדאיג את כולנו • יש מה לעשות, צריך רק לבצע

על רקע העלייה במספר החברות הגדולות ללא גרעין שליטה, משרד המשפטים, בהובלת המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, ורשות ני"ע מוציאים לדרך הליך חקיקה שנועד להתמודד עם המציאות החדשה • על הפרק: הורדת רף ההחזקות של בעל שליטה ל-25%, לצד המלצה להרחבת ייצוג נשי בדירקטוריונים

לפי תזכיר לתיקון חוק החברות שהפיץ שר המשפטים אמיר אוחנה, רישום חברה בישראל יתאפשר באופן מקוון וללא חובה לחתום על תצהיר בפני עורך דין • לפי הדין הקיים כיום, זהות החותמים על מסמכי רישום חברה צריכה להיות מאומתת ע"י עורך דין • בלשכת עוה"ד מתנגדים לתיקון

השופטת רות רונן קבעה לאחרונה כי הסדר באישור בית משפט הוא חלופה לגיטימית להפוך חברה לפרטית - ובכך הגבירה את הוודאות המשפטית בתחום • ההחלטה עברה מתחת לרדאר הציבורי אך צפויה לשנות את התחום בצורה מהותית

אין בכלל ספק שמתבקש שינוי בחוק החברות הישראלי לעניין תכלית החברה העסקית • דעה

החוק החדש, שעבר כמעט מתחת לרדאר, מטיל אחריות אישית על דירקטורים של חברה שנעשתה חדלת פירעון, אם הדירקטורים היו אמורים לדעת עליה, והם לא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקפה

משרד המשפטים, בשיתוף עם רשות ני"ע, הוציא קול קורא "להתייחסות הציבור לצורך בהתאמות בכללי הממשל התאגידי ביחס לחברות ללא גרעין שליטה", שמהווה הזנקה של שימוע ציבורי על הצרכים המשתנים של החברות הציבוריות בישראל

האחריות המוטלת על מועצת המנהלים בחלוקת דיבידנדים מחייבת אותם לבדוק לעומק את מצב החברה

יש לבטל את האחריות של בעל השליטה על הפרות של החברה-הבת