50 שנה זה לא קרה: הדחת יו"ר הדואר הגיעה היום לבג"ץ

שופטי בג"ץ דנים היום בעתירה לביטול פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין, שלטענת השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם, כשל בתפקידו • לקראת הדיון בדקנו באילו תנאים מותר לשרים לפטר מנהל חברה ממשלתית, והאם יש לכך תקדים מאז חוקק חוק החברות לפני 50 שנה?

שר התקשורת שלמה קרעי, יו''ר הדואר מישאל וקנין, השר האחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ (דוברות הכנסת), תמר מצפי
שר התקשורת שלמה קרעי, יו''ר הדואר מישאל וקנין, השר האחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ (דוברות הכנסת), תמר מצפי

שופטי בג"ץ יצחק עמית, יוסף אלרון ואלכס שטיין דנים כעת בעתירה לביטול פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין. בעוד העותרים - הדואר ווקנין - טוענים כי מדובר בהליך הדחה פוליטי ולא חוקי, שר התקשורת שלמה קרעי והשר האחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם טוענים כי וקנין כשל ניהולית, וכי המהלך מבוסס על שיקולים מקצועיים.

סיקור שוטף | בג"ץ דן בפיטורי יו"ר הדואר מישאל וקנין
מקשיחים את הכללים לקבלת פטור: הצעד החדש של רשות המסים 
מנהלת רשות החברות נגד הדחת יו"ר הדואר: "פגיעה באינטרס הציבורי" 

אין זו הפעם הראשונה שבה פוליטיקאים מתערבים במינויים בחברות ממשלתיות ומנסים להזיז בכירים מתפקידם. בחלק מן המקרים ההתערבות אף הובילה להתפטרות בעל התפקיד בשל ההבנה כי אינו רצוי על־ידי הממשלה, ולא הגיעה להליכים משפטיים. כמו כן, השר אמסלם מנסה להדיח בימים אלה את מנהלת רשות החברות הממשלתיות, עו"ד מיכל רוזנבוים.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, שהתריעה בפני השרים על הקשיים המשפטיים, תומכת בביטול פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין על־ידי בג"ץ, מאחר שהיא רואה בכך "פגיעה קשה בעצמאות תפקידו של הדירקטור בחברה ממשלתית". בעמדה שהגישה לבג"ץ בדקה היועמ"שית את הנתונים וציינה כי ההחלטה להדיח את וקניון לא נבעה כלל מתשתית עובדתית, וכי השרים בנו מצג לפיו וקנין אינו ממלא את תפקידו.

אך האם בכלל לשר מותר לפטר מנהל רשות ממשלתית? האם יש לכך תקדים? ומה הנסיבות במקרה הנוכחי? בדקנו.

השאלות הגדולות

לפי סעיף 22 לחוק החברות הממשלתיות, מי שמוסמך לפטר דירקטור בחברה ממשלתית הוא רשות החברות או השרים הממונים, בתנאים מסוימים. השר האחראי על החברה (קרעי, במקרה הנוכחי) צריך לקבל את הסכמת השר הממונה על החברות הממשלתיות (אמסלם). בנוסף, ניתן לפטר רק אם הדירקטור "אינו ממלא את תפקידו כראוי", ורק אם נערכה היוועצות עם רשות החברות הממשלתיות - הרגולטור המקצועי המפקח על החברות.

הצדדים בעתירה הנוכחית חלוקים בשאלה אם הייתה היוועצות אמיתית עם הרשות. במרץ 2023, פחות משלושה חודשים מאז כניסתו של קרעי למשרד התקשורת, הוא הודיע לוקנין כי עליו לסיים את תפקידו. היועמ"שית כותבת בתגובתה כי להודעה זו לא קדמה התייעצות עם רשות החברות, וכי באותה עת שר האוצר, שהיה הממונה על הדואר, לא חשב שזה נכון לבצע שינוי בתפקיד.

וקנין והדואר, המיוצגים על־ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, עמיחי וסרטיל ואוהד מייזליק, טוענים כי השרים פנו למנהלת רשות החברות רק לאחר שההחלטה התגבשה סופית, וניסו להפעיל עליה לחצים לשנות את עמדתה.

מנגד, השרים קרעי ואמסלם, המיוצגים על־ידי עורכי הדין אפרים דמרי והלל ברק, טוענים כי שמעו את העמדה, וכי מדובר בשיקול־דעת שהחוק מקנה להם.

עו״ד אפרים דמרי / צילום: אבנר כהן
 עו״ד אפרים דמרי / צילום: אבנר כהן

שופטי העליון יצטרכו להכריע בשאלת מעמדה של רשות החברות בהליך הדחה על־ידי שר. הדואר טוען כי יש לייחס לעמדת הרשות משקל כבד במיוחד, שכן היא הגורם המקצועי האמון על החברות הממשלתיות. זו גם עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.

בנוסף, ככל הידוע, אין תקדים למצב שבו שר מפטר יו"ר חברה ממשלתית מאז נחקק חוק החברות לפני 50 שנה. בהתאם, גם אין פסיקה המפרשת את מעמד גורמי המקצוע כבעלי תפקיד של שומרי סף במקרה זה.

בעתירה הנוכחית מציג הדואר את עמדות הגורמים המקצועיים שהתנגדו להדחה: מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים באוצר, החשב הכללי, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, הבנקים המממנים את פעילות הדואר ודירקטוריון הדואר. השרים תומכים את עמדתם בשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שסבור כי ההדחה בסמכותם.

הטענות והנתונים

הדרישה המרכזית בחוק להדחת דירקטור היא כאמור שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי. לעמדת היועמ"שית, הפרשנות הנכונה לדרישה זו מחייבת "רף גבוה של כשל במילוי התפקיד". היועמ"שית סבורה עוד כי לאחר שנבדקו הנתונים, טענת השרים לא מתבססת על תשתית עובדתית, ונסתרה.

וקנין נכנס לתפקיד יו"ר הדואר בפברואר 2022, לאחר שמונה על־ידי שר התקשורת הקודם יועז הנדל. קודם לכן הוא שימש כיו"ר דירקטוריון מיזם הסיבים האופטיים IBC. וקנין קיבל את הדואר במצב של גירעון מתמשך, ולאחר הסכם הבראה שסוכם עם המדינה ב־2015. המצב הפיננסי הקשה הוביל להחלטה להפריט את הדואר, ובשנת 2022 וקנין נכנס לתפקיד כדי לקדם את המהלך.

הצדדים חלוקים על הנתונים של המקרה הנוכחי ועל פרשנותם. בעתירה נטען כי וקנין הוביל את הדואר להישגים במסגרת הליך ההפרטה המורכב. לפי נתוני הדואר, במחצית הראשונה של 2023 חלה צמיחה של 12% בהכנסות, וקיים רווח נקי של 29 מיליון שקל בנטרול רווחי הון, זאת בהשוואה להפסד של 176 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה קודמת. הרווח הנקי ללא רווחי הון ברבעון השני של 2023 הסתכם ב־21 מיליון שקל, וברבעון הראשון הוא עמד על 8 מיליון שקל.

השרים טוענים לפגיעה קשה ברמת השירות של הדואר וסגירת סניפים, שגררו תלונות רבות למשרד התקשורת, עד כדי גידול בהיקף של 9% ב־2023. השרים גם טוענים לירידה בהכנסות הדואר - מ־1.62 מיליארד שקל ב־2021, ל־1.53 מיליארד שקל בשנת 2022.

הדואר טוען בהקשר זה כי יש לבחון את רווחי החברה ולא את הכנסותיה, וכי הדואר עבר מהפסדיות לרווחיות בשנה הנוכחית. השרים לא מכחישים שיש מעבר לרווחיות - אך טוענים כי זו אינה פרי פעילותו של וקנין, אלא תוצר של גורמים אחרים - עליית הריבית, שחרור תעריפים על־ידי משרד התקשורת והסכם ההבראה שאיפשר מימון חיצוני. הרשות טוענת כי גם בנטרול ההכנסות מריבית יש גידול בהכנסות.

היועמ"שית הגיעה למסקנה כי טיעוני השרים לא נתמכים בתשתית עובדתית. כך גם לגבי העלייה במספר התלונות - נטען כי ביחס לתקופה הקודמת לכהונתו של וקנין חלה ירידה של 1% בהיקף התלונות, וכן חלה ירידה של 5% בתלונות המוצדקות. נמצא גם כי השרים בחרו להסתמך על אמירות סלקטיביות מישיבות הדירקטוריון או על אמירות שהוצאו מהקשרן, כדי לבסס את טענתם.

הדחה פוליטית?

חברות ממשלתיות מתמודדות עם המתח בין ניהול החברה לפי שיקולים עסקיים לבין הבעלות הציבורית, הכוללת מטרות ציבוריות. לעמדת היועמ"שית בהרב־מיארה, חוק החברות נועד ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין החברה, ולמנוע מעורבות של הממשלה בפעילותה העסקית השוטפת, זאת מתוך חשש כי ייעשה שימוש במינויים בחברות. בהנחיה ישנה של היועץ המשפטי לממשלה (הנחיות המנחות את הייעוץ המשפטי, נ"ש) נכתב כי הדירקטור אינו הזרוע הארוכה של השר, והוא אינו כפוף להוראותיו.

הטענה המרכזית היא שקרעי ביקש למנות במקום היו"ר וקנין "איש אמונו", ולאחר שהאחרון סירב, החליט להדיחו. בעתירה נטען כי "אם ההדחה תצא אל הפועל, היא תהווה חותמת ברורה להשתלטות פוליטית על חברות ממשלתיות".

קרעי נימק את ההדחה תחילה ב"חוסר אמון", אף שלא מדובר בשיקול רלוונטי בעת שלא מדובר במשרת אמון. השרים משיבים כי מדובר בחוסר אמון מקצועי הנוגע להתאמתו של וקנין לתפקיד - ולכן זה שיקול רלוונטי.

השרים מסכימים כי תפקיד יו"ר הדואר לא אמור להיות מינוי פוליטי, אך לעמדתם מדובר במינוי שעניינו התוויית מדיניות החברה הממשלתית, וטוענים כי זכותם להביא בחשבון את "השקפת העולם המדינית־חברתית" של המועמד. בתגובתם טענו השרים כי הם חוששים להליך ההפרטה נוכח מצב הדואר.

לבסוף, צריך לזכור את נקודת הזמן שבה ההדחה מתרחשת, שתילקח בחשבון בהחלטה: הדואר נמצא בתהליך הפרטה מורכב לפני בחינת רוכשים פוטנציאליים, והחלפת ההנהלה עלולה לפגוע בו.