מי שקיווה שבפרקליטות מיסוי וכלכלה ייקחו לתשומת-לבם את הביקורת הנוקבת שמתח עליהם שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן בבטלו השבוע את כתב האישום נגד מנהלי הדסק הרוסי בסניף הירקון של בנק הפועלים - בוודאי התאכזב.
רוזן זיכה את אליק לדר ויעקב סברדליק, שהואשמו כי סייעו ללקוחותיהם להלבין עשרות מיליוני דולרים, על בסיס טענת "הגנה מן הצדק", תוך הטחת האשמות כבדות בתביעה. בין היתר כתב השופט כי "התובעים הצהירו בבית המשפט הצהרה בלתי נכונה. ההצהרה הבלתי נכונה של המדינה יש בה כדי לפגוע באושיות מסגרת המשפט. הצהרה כזו יש בה כדי לערער משמעותית את אמון הציבור בתביעה ובנציגיה".
מה עשתה הפרקליטות נוכח הכשל? שם צפו את ההכרעה הקשה מראש (השופט הבהיר לפרקליטות, עוד בטרם הכרעת הדין, כי כדאי לה לחזור בה מן האישום, אחרת יהיה "פסק דין קשה"), ובמקום לעשות חשבון-נפש עמוק העניקו קידום למי שעמדה בראש צוות התביעה עו"ד טלי נג'רי.
כך, ימים ספורים לפני שרוזן קבע כי נג'רי שיקרה לבית המשפט ונמנעה מלהעביר חומרי חקירה לרשות ההגנה, זכתה הפרקליטה הוותיקה לקידום נחשק לתפקיד סגנית פרקליטת המחוז.
צירוף מקרים? נראה שלא. בפרקליטות היו שהרימו גבה נוכח עיתוי הקידום, אולם גורמים בפרקליטות יודעים לספר כי פרקליטת המחוז אלה רובינק, שנמנתה עם ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, ואשר הריקושטים מהכרעת השופט רוזן הגיעו עד אליה, היא שהפעילה את מלוא כובד משקלה על מנת שנג'רי תמונה.
נג'רי מצדה לקחה אחריות וספגה את רוב הביקורת. היא ידעה שכמו בתיק הדסק הרוסי, גם בעניין הקידום היתה זו רובינק שעמדה מאחוריה לאורך כל הדרך. פרקליטת המחוז הרי חתמה על הסיכומים שהגישה הפרקליטות לבית המשפט - מה יותר מזה?
הממונים יודעים ומגבים
למרות הביקורת הנוקבת של השופט רוזן והבולטות שלה זכתה בעיתונות, נג'רי - כך גורמים בפרקליטות מיסוי וכלכלה - "מרגישה ממש בסדר עם המצפון שלה".
"היא כל יום עושה עם עצמה חשבון-נפש", אומרת קולגה שלה, "עובדת מהבוקר עד הערב, ואם יש תקלה היא מיד מדווחת. זה תיק שהיו צריכים להקציב לו אולי 15 פרקליטים. זה לא בדיוק מה שהיה. היא קיבלה תמיכה מפרקליטת המחוז, וזה מה שמעניין אותה. היא יודעת איך היא פעלה, הממונים עליה יודעים איך היא פעלה".
גם העובדה שהיא זו שספגה את רוב האש, ולא רובינק או הפרקליט שעבד תחתיה לירן חיים, לא מטרידה את נג'רי. "העניין יצא מפרופורציות", טוענים מקורביה, ומכוונים לכך שמה שמפריע לנג'רי הוא שתשומת-הלב הוסטה לעבר ההתנהלות הקלוקלת של הפרקליטות ולא לעניין המהותי - העבירות. "מי שהיה טורח לקרוא את החומר, היה רואה שבעצם הנאשמים די הודו", אומרת מקורבת.
"היא מתוסכלת", מציין פרקליט אחר, "מזה שהכותרות צועקות, ואף אחד לא נכנס ובודק. דווקא כל הכבוד לפרקליטות שלא קיבלה את ההצעה לחזור בה, כי מדובר בעבירות חמורות, ותפקידה של הפרקליטות הוא להקנות נורמות. היו תקלות, וזה מאוד לא בסדר. השאלות הן אם התקלות האלה פוגעות בהגנה ואם ניתן היה לרפא את זה באופן אחר. השופט היה צריך לנתח את זה. לפי מה שנראה בפסק הדין, לא נראה שיש ניתוח מעמיק של הראיות לגופן".
בפרקליטות שוקלים לערער על הכרעתו של רוזן לבית המשפט העליון, אולם בינתיים עסוקים הנוגעים בדבר ב"להבין את הסיטואציה שנוצרה". "מי שקורא את הכרעת הדין", אומר פרקליט בכיר בשירות המדינה, "מבין לגמרי איך קרה מה שקרה. שורש הבעיה הוא בכך שהפרקליטות עובדת בעומס בלתי רגיל, בלתי אנושי, וזה מתואר בהכרעת הדין".
השופט רוזן אכן מצטט בהכרעתו את הצהרותיה של נג'רי לבית המשפט, שבהן היא מציינת כי טעתה בתום-לב, וכתוצאה מכך "הטעתה שלא במתכוון את בתי המשפט על ערכאותיהם השונות; כל זאת עקב לחץ ועומס חריג שבו היתה נתונה".
נג'רי הודיעה לבית המשפט כי ההצהרה שנתנה לגבי עד משמעותי בתיק, שלפיה הוא לא קיבל טובות הנאה, היא הצהרה שאינה נכונה. היא הסבירה כי ההצהרה ניתנה מאחר שלא כל המידע נמסר לה.
בשלב אחר ביקשה נג'רי מהשופט דיון במעמד צד אחד, לאחר שהתברר לה כי בשגגה לא העבירה חומר נוסף להגנה. "בית המשפט לא עיין באותן הודעות, מאחר שהתביעה אמרה בטעות שהכול נמסר", היא אמרה באותו דיון. "סברתי בטעות, לא בדקתי טוב ונכון, אבל הסיבה שבגינה אני רוצה עכשיו לנהל את הדיון במעמד צד אחד היא כדי להראות לבית המשפט אותם חומרים".
עוד זיכוי צורם לרשימה
נג'רי היתה נתונה בעומס רב, על כך אין עוררין; כמו גם על העומס הכבד שבו מצויים אנשי הפרקליטות ועל מצוקות התקציב וכוח-האדם שבהן הם מצויים. ובכל זאת, אי-אפשר לעבור על התנהלות כזו לסדר היום - בוודאי לא בתיק שאותו סימנה הפרקליטות כתיק דגל שיכתיב נורמות חדשות של התנהלות באכיפת הלבנת הון.
מקורבי נג'רי, מצדם, מבקשים באופן טבעי לגמד את התקלות. "היא רצתה להיות כל-כך בסדר, ומתוך הדאגה שלה שהנאשמים יקבלו את כל החומר התברר שחומר נוסף לא התקבל", הם אומרים. "מרוב שהיא היתה בסדר, היא עכשיו משלמת את המחיר. זה לא שהיא בורחת מאחריות. היא אומרת בפה מלא שהיתה תקלה וזה לא בסדר. היא גם אומרת שלא משנה אם מדובר בקרגל אחד או שניים, או במסמך אחד, אבל היא חושבת שהדברים יצאו מפרופורציה.
"השופט הציב בפניה סד זמנים לחוץ כדי לתת כל מה שקשור לתביעה. היא לא אומרת שלא היו תקלות, אך לא בעוצמה שהשופט הציג. בסופו של דבר מדובר בשניים וחצי-שלושה קרגלים שלא נמסרו להגנה, ולא ב-37, כמו שנטען. חלק הארי מהחומר הוצג להגנה, רק בצורה אחרת. וצריך להבין שגם בקרגלים שלא נמסרו לא הכול היה רלוונטי. מעבר לזה, אילו באמת היה מדובר במסמכים שכל-כך רלוונטיים להגנת הנאשמים, הסנגורים היו מבקשים לדחות את הדיונים בתיק".
יצויין כי לדברי הסניגור עו"ד שמעון דולן (ביחד עם עו"ד יעל גרוסמן), הוא נחשף לחומר בקרגלים המדוברים רק כשהתברר שלא קיבלו אותו. לדבריו, החומר כלל מסמכים שבאופן מוחלט יש בהם כדי להוכיח את חפותו של לקוחו. "אלמלא התעקשתי", אומר דולן, "הלקוח שלי היה יכול להיות מורשע. כמעט הרמתי ידיים".
הזיכוי הצורם והמתוקשר בפרשת הדסק הרוסי בסניף בנק הפועלים מצטרף לשורת זיכויים בשנים האחרונות, שבה נכוו בפרקליטות מיסוי וכלכלה של רובינק: פרשות קרדן, פיקסל, פרטנר, אורסיס והדסק הצרפתי בבנק הפועלים; בחלקן הוטחה ביקורת בפרקליטות, שהוכיחה השבוע שוב כי לא למדה דבר.
hadasm@globes.co.il
