"גורמים עברייניים עושים שימוש לצורך הלבנת הון בעורכי דין, רואי חשבון ומומחים למיסוי בינלאומי. אלה לא יודעים על השימוש שנעשה בהם, משום שאינם רואים בהכרח את התמונה הכוללת או שהם מעורבים במקטע קטן של הפעילות" - כך טוען עו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, בהתבטאות ראשונה מאז אישרה הממשלה לפני כחודש את מינויו לתפקיד.
לנדס התייחס במהלך כנס מקצועי, שערכה בסוף השבוע קבוצת אליוט רו"ח, לתזכיר החוק המתגבש, אותו יזם, אשר מגדיר לראשונה את אחריות חובת הדיווח לרשות על פעולות פיננסיות שיבוצעו על-ידי עורכי דין ורואי חשבון עבור לקוחותיהם. לנדס הדגיש כי חובת הדיווח לא תחול על ייצוג בפני ערכאות משפטיות.
בנוסף, במקביל לגיבוש התזכיר העתידי, תפורסם, לדבריו, רשימת תסמינים של פעולות בלתי רגילות שמקדמים את הסיכון להלבנת הון ומימון טרור, ובהתקיימם תחול על עורכי דין ורואי חשבון חובת הדיווח.
לנדס מרגיע את ציבור עורכי הדין ורואי החשבון ומבהיר כי עצם הדיווח לרשות במקרים המתאימים יגן עליהם בפני העמדה לדין על עשיית פעולה ברכוש אסור, סנקציות מינהליות ואף תביעות של לקוחותיהם.
"בשל החשש לניצול בעלי המקצוע, יש להטמיע את הנושא באוכלוסיות האלה, כפי שנעשה למשל במרבית מדינות אירופה. חובות אלה כוללות זיהוי והכרת הלקוח ודיווח לרשות במקרים המתאימים", מסכם לנדס.
לנדס הדגיש כי לא תחול חובת דיווח על מידע שהגיע לעורכי הדין או לרואי חשבון, כאשר הם מייצגים או כאשר הם נדרשים לברר את מעמדו המשפטי של הלקוח. חובת הדיווח תחול, לדבריו, רק לגבי פעילות פיננסית המבוצעת על-ידיהם עבור לקוחותיהם.
"אין כוונה לפגוע בחובת הסודיות החלה על מידע שבידי עורכי דין ורואי חשבון, וכן אין כוונה לפגוע בחיסיון אצל עורכי הדין", ציין לנדס.
עמידה בסטנדרט
לנדס ציין כי "מדינת ישראל מחויבת לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, גם לאור הצטרפותה לא מכבר לארגון ה-OECD". לדבריו, "כתוצאה ממחויבות זו מדינת ישראל נדרשת לעדכן חקיקה שתחיל את משטר איסור הלבנת הון, מלבד על עורכי דין ורואי חשבון גם על מתווכי נדל"ן ויהלומנים".
התיקון לחוק יגדיר לראשונה מיהו "מתווך פיננסי" - "כל מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וגם אם אין זה עסקו היחיד: קנייה ומכירה של נדל"ן; ניהול כספים, ניירות ערך או נכסים אחרים; ניהול חשבונות בנק, חשבונות חיסכון או חשבונות ניירות ערך; ארגון כספים לצורך הקמה, תפעול או ניהול של חברות; יצירה, תפעול או ניהול של ישויות משפטיות או הסדרים משפטיים וכן קנייה ומכירה של ישויות עסקיות".
לדברי לנדס, "אם לא נעדכן את החקיקה עד אוגוסט 2011, אנו עלולים להיכנס לרשימה השחורה, שהיה לנו הכבוד המפוקפק להיכלל בה בעבר. איננו רוצים לחזור לשם, משום שהדבר יסב נזק אדיר לגופים פיננסיים בארץ, לחברות ולפרטים, ואף יגרור פגיעה קשה במוניטין של ישראל".
רו"ח אלישע סער, חבר הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, אמר בתגובה לדברי לנדס, כי ככלל פעילות משרדי רואי החשבון אינה כרוכה בביצוע פעילות פיננסית עבור לקוחות, וכי ברוב רובם של המקרים הכללים החדשים לא יהיו רלוונטיים לפעילותם של משרדי רואי חשבון. עם זאת, טוען סער, יש לבחון אם לחקיקה הצפויה תהיינה השלכות על רואי החשבון המכהנים כחשבים ומנהלי כספים.
עבירות מס כהלבנת הון
במהלך הכנס נשאל לנדס אם לאור הזיכוי האחרון בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים יש מקום כי בית המשפט הכלכלי ידון גם בעבירות בתחום הלבנת ההון. לדבריו, עבירות מסוג זה מהוות עבירות כלכליות מובהקות.
"כאשר מדובר בהעמדה לדין של גוף פיננסי או עובד של גוף פיננסי, מתבקש הדבר שתהיה אפשרות לדון בעבירה זו בבית המשפט הכלכלי שיוקם", אמר לנדס.
לנדס התייחס גם לכוונה שיש בכוונת הרשות להכליל את עבירת המס כעבירות של הלבנת הון. "עבירת מס לפי פקודת מס הכנסה אינה מהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. זוהי עבירת מירמה לכל דבר, אשר הוספתה כעבירת מקור תסייע למאבק בפשיעה המאורגנת", אמר לנדס, והוסיף כי ברוב מדינות ה-OECD עבירת מס מהווה עבירת מקור כהון מולבן, ועד שנת 2012 ייקבע כי על כל המדינות להתייחס לעבירות של העלמת מסים ככספים של הלבנת הון.