השמנת יתר הפכה למגיפה במדינות רבות ברחבי העולם, אך נראה שבארה"ב היא מחלה מדבקת במיוחד, בקרב מבוגרים וילדים כאחד. מחקר חדש שפורסם בכתב העת ""International Journal of Pediatric Obesity מצביע על כך שילדים ובני נוער אמריקנים בעלי משקל עודף הפכו לשמנים יותר בעשור האחרון. כלומר, הילדים השמנים של היום, שמנים יותר מהילדים השמנים של העשור הקודם.
את המחקר ערכו חוקרי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ון הופקינס, בצד חוקרים במכון הבריאות הלאומי של ארה"ב. הם בחנו ילדים מקבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות בארה"ב וגילו שמדובר בתופעה כללית. עם זאת, יש קבוצות אתניות, ובהן ילדות אפרו-אמריקניות, שהתופעה מאפיינת אותן במיוחד.
החוקרים בדקו כמה מדדים, ובהם מדד מסת הגוף (BMI) של הילדים והיקף המותניים שלהם. הם בחנו את השינויים לעומת מחקרים קודמים, שנערכו מסוף שנות ה-80 והלאה. "המחקר שלנו מגלה שהצעירים של ארה"ב חשופים יותר להשמנת יתר ולסיכונים הנלווים לה, כמו סוכרת ומחלות לב, בהמשך החיים", אמרה ד"ר מאי ביידון, אחת החוקרות, שהוסיפה שיש לעשות מאמצים ניכרים להבין את הסיבות לכך.
אז מה עושים כדי לרזות? שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מציעים דרכים שונות לכך. מחקר שנערך על-ידי מדעני המכון לחקר המזון (Institute of Food Research) גילה תופעה מעניינת שעוזרת לפרק את השומן. החוקרים, בראשות ד"ר פיטר וויילד, התמקדו בשומן שנצרך במסגרת אכילת מזונות מעובדים בצורה נוזלית יחסית כמו מרק, יוגורט, גלידה או מיונז. לדברי החוקרים, כמחצית מהשומן שנצרך באכילת מזונות מעובדים מגיע בצורה זו.
במחקר נבחן אופן העיכול כדי לברר את קצב עיכול השומנים ממזון כזה. החשיבות: אם עיכול השומן מתעכב וחומצות השומן מצליחות להגיע לחלק האחרון של המעי הדק, הן מייצרת הורמונים שגורמים ליצירת תחושת שובע. החוקרים השתמשו בשכבות של חלבונים בניסיון לעכב את העיכול, וגילו שחלבון מסוים שנמצא בגבינות "מתקלקל" חלקית כשמחברים אותו למזונות הנוזליים שהוזכרו קודם. בכך הוא מצליח לאפשר גישה לאנזימים ולחומרים נוספים שמשפיעים על עיכול השומן. עכשיו בוחנים החוקרים שיטות שונות להשפיע על התהליך, ובכך לשנות את קצב העיכול.
המחקר השני מגיע למסקנה לא מפתיעה - שתיית מים משפיעה באופן חיובי על תהליך ההרזיה. את המחקר ערכה פרופ' ברנדה דייבי מ-Virginia Tech. החוקרת בדקה במשך 12 שבועות 48 מתנדבים בני 55-75, שחולקו לשתי קבוצות. שתי הקבוצות שמרו על דיאטה ותזונה דלת קלוריות, אך רק קבוצה אחת התבקשה לשתות שתי כוסות מים לפני כל ארוחה. בסיום התקופה, חברי הקבוצה ששתתה מים לפני האוכל הצליחו לרדת בממוצע 2.3 ק"ג (5 פאונד) - יותר מחברי הקבוצה השנייה. החוקרת מסבירה שהמים נותנים תחושה של קיבה מלאה עוד לפני הארוחה. עם זאת, היא מדגישה לא להגזים כיוון שגם כמויות עצומות של מים בזמן קצר עלולות לגרום לנזק לגוף. הסוד הוא באיזון.
מוזיקת המקרה
יש כאלה שלא מסוגלים ללמוד או לעבוד כשברקע מתנגנת מוזיקה, ויש כאלה שלא מסוגלים בלי המוזיקה. מחקר חדש מחזק את טיעוני הקבוצה הראשונה, וטוען שמוזיקה עלולה להפריע לביצועים הקשורים בזיכרון לטווח קצר, וזה כלל לא משנה אם המוזיקה המתנגנת ברקע היא כזו שאנחנו אוהבים או לא. את המחקר ערך ניק פרהאם, דוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת וויילס בקרדיף והוא פורסם במגזין "Applied Cognitive Psychology". המחקר בחן סטודנטים שהתבקשו לזכור עיצורים שונים לפי הסדר שהוצגו, ומצא שאלה הצליחו יותר כשהמשימה בוצעה בסביבה שקטה לעומת סביבה שבה היתה מוזיקת רקע. הושמעו לסטודנטים חמישה סוגים שונים של מוזיקה, והתברר שההעדפות המוזיקליות של הסטודנטים לא השפיעו על יכולות הזיכרון. החוקר מציין שסטודנט שאוהב לשמוע את השירים של ליידי גאגא לא הצליח לזכור טוב יותר כששמע את שיריה לעומת המשימה שביצע כשהושמעה לו מוזיקת מטאל. בשני המקרים התוצאה היתה נמוכה יותר מאשר כשביצע את המשימה ללא מוזיקה כלל.
"הסיבה לביצועים החלשים יותר כששומעים מוזיקה היא שהמוזיקה כוללת שונות אקוסטית, סדר הצלילים מפריע ליכולת לזכור את סדר הופעת פריטים ברשימה מסוימת", מסביר פרהאם. לדבריו, ביצועים במשימות שדורשות יכולת לזכור סדר מסוים באמצעות חזרה או שינון, כמו למשל ביצוע חישובים מתמטיים ללא כתיבה, עלולים להיפגע גם הם ממוזיקת רקע. כדי להצליח במשימות מסוג זה, החוקר מצרף המלצה: האזינו למוזיקה לפני ביצוע המשימה ולא במהלכה.