העיתונים של היום, מספרים על שאירע אתמול. לעיתים, מצוטטים כלכלנים שמתיימרים לספר לנו מה צפוי לקרות מחר. אך לצערי הרב, דיונים מעט מעמיקים יותר בדבר מצב השווקים והכלכלה העולמית בעוד 10 שנים מהיום לא זוכים לבמה רחבה.
בעקבות חוסר הדיון הציבורי, גם קבלת ההחלטות של משקיעים המושפעים לא מעט מהדיון בתקשורת, מושפע יתר על המידה מכותרות עיתונים ופחות מבוסס על ניתוח כלכלי אמיתי.
בתקופה של חוסר וודאות גוברת, אנו עדים לתופעת "RUN TO SAFETY" של המשקיעים וכמובן שקשה להאשים את הציבור ברצונו להגן על כספו.
לדאבוני, חוסר ההבנה של הציבור בסיכון הגלום באפיקים הנחשבים בטוחים, עלול להסב לציבור הפסדים ניכרים דווקא באפיקים בהם חשבו המשקיעים למצוא חוף מבטחים.
השילוב של הריבית האפסית של הפד עם עליית המחיר המתמשכת באג"ח של ממשלת ארה"ב (וירידת התשואה בהתאם) יצרו מצב מסוכן דווקא באפיק הסולידי, כאשר התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עומדת על 2.5% בלבד.
מספיק שינוי קל בציפיות השוק בנוגע להתחלה קרובה יותר של העלאת הריבית, בכדי להסב למשקיעים אלו הפסדי הון ניכרים בטווח הקצר.
ברננקי לא צפוי להעלות את הריבית בזמן הקרוב. ככל הנראה גם לא בעוד שנה. אך האם ארה"ב צועדת לעברו של מיתון מתמשך? האם בעוד 10 שנים ידברו על העשור האבוד של ארה"ב בדומה לעשור האחרון שעבר על יפן? אולי.
עם זאת, אני לא מוכן להמר במיטב כספי על כך שארה"ב לא תתאושש מהר יותר ולא תחל להעלות את הריבית בכדי להימנע מצרות אחרות בתגובה. כיום, כל מי שמנתב את כספו להשקעה כביכול סולידית בהלוואה לממשלות חזקות לטווח ארוך בריבית אפסית, מבלי להבין את הסיכון שטמון בכך, עלול להצטער עד מאוד.
האפיק הבטוח הופך לאחד המסוכנים
מה בעצם הסכנה? עליית ריבית לכשתגיע, תגרור עליית תשואה שתוביל לירידת מחיר של האג"ח הארוכות, דבר שייסב כמובן הפסד הון למי שלא ירצה להמתין עד סוף התקופה (10 שנים זה לא מעט!), כמעט באופן וודאי.
אם כן, למעשה האפיק הבטוח, הינו אחד האפיקים המסוכנים כיום - כאשר אנו מרימים את הראש להסתכל באמת קדימה.
ה-"RUN TO SAFETY" הנכון בימים הללו, הינו לא לאג"ח של ממשלת ארה"ב: הרי שאם ארה"ב הולכת לפשיטת רגל, גם האג"ח הממשלתי לא יהווה חוף מבטחים, בעוד שאם לא בפשיטת רגל עסקינן, הרי שללא ספק עדיפה החלופה של חברות אמריקאיות עם פריסה בינלאומית.
חברות ענק דוגמת ג'נרל אלקטריק , מציעות תשואת דיווידנד של 3.3% שנתי, עם פוטנציאל לרווחי הון בטווח הארוך בשל תמחור נוח של מחיר המניה. חברת פייזר , אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם, המשתייכת לתעשייה הנחשבת יציבה בזמני משבר, מציעה למשקיעים תשואת דיווידנד מרשימה עוד יותר כיום של 4.5% ונסחרת במכפיל רווח חזוי לשנה הבאה של 7 בלבד, עובדה שמצביעה שוב על פוטנציאל רווחי הון כאשר הציבור בארה"ב יחליט לחזור אל שוק המניות בעתיד (ושלא יהיה לאף אחד ספק, הציבור בהחלט יחזור אל שוק המניות).
המסקנה המתבקשת של כל אחד מאיתנו צריכה להתחשב לפני הכל, באופק ההשקעה שלנו: באם הטווח הארוך עומד לנגד עיני המשקיע, אל לו להיות מוטרד מנביאי זעם שצצים חדשות לבקרים, ייטיב לעשות המשקיע אם יידע לקרוא את הנתונים וימתין בתקופות אלו בתוך השוק ולא מחוצה לו, אך מעל לכל לא יתפתה לתשואות אפסיות שמציעות האג"ח הממשלתיות של ארצות הברית של אמריקה.
הכותב הוא מנכ"ל גאון טרייד