בתפר שבין שנת משפט אחת לאחרת, במועד שבו נהוג לסכם את השנה החולפת ולהישיר מבט אל עבר זו החדשה, נהוג להיאנח ולציין את מבול האירועים שנחתו על ראשו של העולם המשפטי לאורך השנה האחרונה, שהיתה - הפעם יותר מכרגיל - עמוסה באירועים, בהתרחשויות, בתקדימים בקטסטרופות ובסנסציות.
התיאור הזה הפך בעצמו לריטואל החוזר על עצמו, מהטעם הפשוט שכל שנת משפט היא שנה עמוסה לעייפה באופן חסר תקדים, מפתיע, מסעיר ומאלף.
הנה מקבץ קצר ממה שצפוי בשנת המשפט החדשה: הכרעת הדין, ואולי גם גזר הדין, במשפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הנאשם באונס ועבירות מין נוספות; סיום שלב ההוכחות, וככל הנראה גם הכרעת הדין, במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות; החלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אם להעמיד לדין את אולמרט גם באשמת לקיחת שוחד בפרשת הולילנד לצד רשימה ארוכה של נותני ומקבלי שוחד לכאורה בפרויקטי נדל"ן.
הלאה: גזר דינו של בית המשפט במשפט המינויים הפוליטיים של השר לשעבר, צחי הנגבי, הכרעה בשאלת הקלון בעקבות הרשעתו בעדות שקר - שתשפיע על יכולתו של הנגבי להמשיך לכהן בזירה הפוליטית בשנים הבאות - וכן החלטה של הפרקליטות אם לערער על ביטול האישומים המרכזיים נגד הנגבי, מטעמים של הגנה מן הצדק; הכרעת היועץ המשפטי לממשלה בתיק החקירה הבלתי נגמר של שר החוץ, אביגדור ליברמן, בסדרת עבירות חמורות, שעשויות לסיים את הקריירה הפוליטית המטאורית שלו.
בנוסף - תחילת עבודתו של ההרכב הכלכלי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב; בדק-בית בפרקליטות מיסוי וכלכלה בעקבות סדרת כישלונות שבראשה זיכוי הנאשמים בתיק הלבנון ההון בבנק הפועלים; מינוי פרקליט מחוז חדש לפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי); גאות בבורסת שמות המועמדים להתמנות לבית המשפט העליון, לקראת פרישתה של השופטת אילה פרוקצ'יה באפריל 2011, ופרישתו של השופט אדמונד לוי חצי שנה אחריה.
בגזרת משרד המשפטים, צפויה הכרעה בסוגיית הקמת גוף פיקוח על הפרקליטות, ובמידת הצורך תחילת הליכי החקיקה שיסדירו את פעילותה של הנציבות החדשה; אגב הליכי חקיקה - בכנסת אמורה ועדת החוקה לקדם את הצעות החוק לקביעת אמות-מידה לגזירת עונשים סטנדרטיים על עבירות פליליות נבחרות, ולהסדרת נושא הסדרי הטיעון.
גם בלשכת עורכי הדין ממתינים להליכי חקיקה בכנסת של החוק שאמור לגרום למהפכה ביחסי הכוחות הפנימיים בלשכה - החוק לשינוי מתכונת ייצוגם של מחוזות הלשכה במוסדותיה הארציים. עם הפנים לקראת הבחירות למוסדות הלשכה בקיץ 2011, צפויים המתמודדים להסתדר בגזרות חדשות, הכל לפי התמונה שיקבע החוק החדש - האם הלשכה תמשיך להישלט על-ידי ראש הלשכה, או שכוח ההכרעה יעבור לידי יו"ר ועד מחוז תל-אביב, הגדול מבין יתר מחוזות הלשכה גם יחד.
וכל זה עוד לפני שהזכרנו את התיקים המונחים לפתחו של בית המשפט העליון, במסגרת עתירות עקרוניות לבג"ץ; את הפרשיות הפליליות הבוערות שקורות ועוד יקרו, שיפלשו בסערה אל מסדרונות בתי המשפט; את פסקי הדין הכלכליים החשובים שמונפקים חדשות לבקרים בערכאות השונות; ואת הפרשות הפוליטיות-ביטחוניות-משפטיות המוצאות את דרכן - כאילו אין דבר טבעי מכך - לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה ולשולחנם של שופטי בג"ץ, כמו פרשת המשט, ועדת טירקל, מסמך גלנט ועוד ועוד.
היקום המשפטי מסתובב, בסופו של דבר, באופן די מעגלי. בין התבטאות מעוררת מדנים של שופט בדימוס להתבטאות הבאה; בין המאבק על תפקיד בכיר בזירה הציבורית למאבק הבא; בין מחלוקת אידיאולוגית הנשמעת בכנס משפטי למחלוקת הבאה; בין הלכה חדשה מבית מדרשו של העליון להלכה הבאה.
הרשימה שהובאה לעיל תהווה רק חלק ממכלול העניינים המשפטיים שבהם נעסוק בשנת המשפט החדשה, אך לא מומלץ לגזור ולשמור: ממילא העניינים המשמעותיים באמת הם אלה שיתרחשו במפתיע, בלא הודעה מוקדמת.
