האם רשות ניירות ערך צריכה להתערב בסכסוך העסקי שהתגלה בין רציו לבין גלובוס? מצד אחד, שתיהן חברות פרטיות שגם אם הן קשורות לשותפות נסחרת, לא עולה מהתנהלותן חשש לעבירה בנייר ערך או לעבירה לפי כל חוק אחר שמעניק לרשות סמכות להתערב בעניין. לכאורה מדובר בסכסוך פרטי שבו היו מעורבים ככל הנראה גורמים מהעולם התחתון ומי שצריכה להתערב בו, אם תידרש לכך, היא המשטרה.
מצד שני, גם אם מדובר בסכסוך מרוחק מבחינה ציבורית, שאין לו יכולת השפעה ישירה על שותפות נסחרת, הוא מעלה את השאלה הבאה: האם במצב הנוכחי, שבו בעל שליטה בחברה ציבורית צבר חובות, צריכה הרשות בכל זאת לשמור על האינטרס הציבורי ולדרוש לשקיפות מצדו?
שני מקרים דומים שאירעו בעבר העלו גם הם את השאלה הזאת, ובשניהם בחרה הרשות שלא להתערב. המקרה הראשון הוא של איש העסקים, אלי רייפמן וחברת אמבלייז, שאמנם נסחרת בבורסה בלונדון, אך החברות הבנות שלה נסחרות בישראל. בעקבות נסיון השתלטות על החברה צבר רייפמן חובות כבדים לנושים, חלקם מהשוק האפור. כבר יותר משנה מתנהל נגד רייפמן הליך אזרחי של כינוס נכסים והליך פלילי שבו הוא מואשם במרמה ובזיוף מסמכים. לכאורה, מדובר בבעל שליטה שהסתבך באופן פרטי, אך האם לא הייתה לכך השפעה על חברה ציבורית? הרשות, כאמור, החליטה שלא להתערב, והיא גם לא תעשה זאת כל עוד מתנהל בעניינו הליך משפטי.
המקרה השני, מתייחס לחובותיו הפרטיים של איש העסקים לב לבייב וההסדר שאליו הגיע בסופו של דבר, גם כאן בהתערבות של הליך שיפוטי. לבייב היה חייב לבנקים כ-3.1 מיליארד שקל דרך החברה הפרטית ממורנד בבעלותו, חלק גדול מהביטחונות שהעמיד לבייב לבנקים נעשו בצורה של שעבוד מניות אפריקה ישראל שהיו שייכות לחברה הפרטית. ההסדר שאליו הגיע לבייב עם הבנקים עניין מאוד את הציבור.
בכל המקרים הללו מדובר בהתנהלות לקויה של חברות או של אנשים פרטיים שמשמשים כבעלי שליטה בחברות ציבוריות, בכולם היה ויש לציבור אינטרס בשקיפות. השאלה היא האם לרשות יש סמכות להגן על הציבור ולדרוש שקיפות גם במקרים שאינם נוגעים למידע המחייב פרסום? בשלב זה נראה כי הרשות סבורה שאין זה מתפקידה.
כך גם בנק ישראל, שאינו נוטה להתערב כרגע, אלא מעדיף לשבת על הגדר ולחכות להתפתחויות.