פחות פופוליזם, יותר היצמדות לתהליכים אסטרטגיים
יש להתמקד בסוגיות המרכזיות שבחברה הישראלית
יש לחשב מסלול מחדש
בניגוד לתחזיות השחורות, מספר היהודים החיים בארה"ב לא פחת ■ הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל אולי לא צמחה בשיעורי ילודה, כמו האוכלוסייה הכללית בארה"ב, אך לפחות מספריה לא צנחו בערכים מוחלטים
מאחר שאין לספורט הישראלי שום מנוף לסחוט תקציבים ראויים כדי לשפר את המצב - אפשר להיות רגועים בדבר אחד: יותר גרוע לא יכול להיות
ככל שהתכנון ארוך הטווח מקרטע או לא קיים בכלל, הטווח הקצר מספק לא מעט פרדוקסים
שנת 2030 זה מחר בצהריים, הרפורמות לא בוערות, והאדישות וחוסר הרצון להחליט שולטים במקבלי ההחלטות
אם שקד, בנט, ולוין וממשיכי דרכם ינצחו בקלפי, אז בשנת 2030 ישראל עלולה להיות מדינה עם מערכת משפט מוחלשת וכנועה שראשיה צריכים להתחנף לפוליטיקאים, ואין ביכולתה להגן על האינטרס הציבורי הרחב
מחינוך ועד תשתיות, מבריאות ועד ספורט: האם מדינת ישראל צועדת בבטחה לשנת 2030, והאם בכלל ניתן לתכנן קדימה במציאות הגיאו-פוליטית והפוליטית ההפכפכה?