גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר שמואל חרל"פ: להבקיע, לא לכדרר

יש להתמקד בסוגיות המרכזיות שבחברה הישראלית

שמואל חרל"פ. "ייתכן שהעסקה תשנה את האסטרטגיה של היצרניות האמריקאיות" / צילום: איל יצהר
שמואל חרל"פ. "ייתכן שהעסקה תשנה את האסטרטגיה של היצרניות האמריקאיות" / צילום: איל יצהר

האסטרטגיה לישראל שנת 2030 צריכה להתמקד בסוגיות המרכזיות המעסיקות את החברה הישראלית בתחומי פנים, חוץ וביטחון. בחרתי לעסוק בשלוש סוגיות בלבד, ואף אחת אינה שייכת לרכב אוטונומי:

1. מגזריות וממלכתיות

מן המוסכמות הוא שהמגזר החרדי מופלה לטובה בכך שאינו נושא בנטל השירות הלאומי, אינו משתתף בשוק העבודה, ומתקיים בעיקרו על קצבאות ותמיכות. לעומתו, המגזר הערבי מופלה לרעה בכך שאינו זוכה לשוויון זכויות בתחומי תקציבים, תעסוקה, מגורים, ובכלל - ברוב הזכויות השמורות ליהודים בישראל.

לאמיתו של דבר, המגזר הערבי מופלה לטובה כשבניו ובנותיו פטורים משירות צבאי ולאומי. בכך נחסכים לבניהם שלוש שנות שירות לאומי, ולבנותיהם שנתיים. במקביל, המגזר הערבי מופלה לרעה בכל הסוגיות האחרות בחברה הישראלית. האפליה לטובת המגזר הערבי באי-שוויון הנשיאה בנטל, לעומת האפליה לרעתו באי-השוויון בהקצאת משאבים - היא המפתח למה שניתן לכנות 'העסקה הגדולה' בין הרוב היהודי למיעוט הערבי: המגזר הערבי יתגייס, לצד המגזר היהודי, לשירות לאומי, אם לא צבאי, ובכך יוותר על הפריבילגיה של אי-שירות. בתמורה, הוא יקבל מהרוב היהודי את מלוא זכויותיו האזרחיות והקהילתיות בתקציבי תשתיות, חינוך, מגורים ותעסוקה. שוויון זכויות מול שוויון חובות.

'העסקה הגדולה' עם המגזר הערבי אינה אפשרית עם המגזר החרדי. הסיבה לכך היא שלחרדים אין מה להציע לחילוניים. בשעה שבמגזר הערבי מתקיימות זו לצד זו אפליה לטובה (פטור משירות צבאי/לאומי) ואפליה לרעה (תקציבים וכו'), ולכן ניתן לסחור ביניהם - המגזר החרדי נהנה רק מאפליה לטובה בכל העולמות, ואין לו כל סיבה לוותר על דבר. בנוסף, המגזר הערבי מעוניין להשתייך למדינה, ותעיד על כך השלילה המוחלטת של המגזר הערבי להצעת שר הביטחון ליברמן להעביר את כפרי המשולש לריבונות המדינה הפלסטינית בתמורה להכללת גושי ההתיישבות בריבונות ישראלית.

לעומת רצון ההשתייכות של ערביי ישראל למדינת ישראל, הנהגת המגזר החרדי שואפת להתבדל מהמדינה. יעידו על כך תגובות החרדים לפסיקת בית המשפט העליון על שוויון בנטל, כמו גם הגזירות והאיסורים בקהילה החרדית על חשיפה לאינטרנט. הן בתחום המוטיבציה והן בתחום המעשי, שילוב ערביי ישראל בחברה הישראלית קל בהרבה משילובו של המגזר החרדי. בשעה שכלפי ערביי ישראל ניתן להגיע לעסקה גדולה של שוויון בנטל מול הפסקת אפליה בשאר התחומים, כלפי המגזר החרדי אין "גזרים", אלא, כפי שהוכיחה פסיקת ביהמ"ש העליון, רק, לצערנו, "מקלות": כפיית שוויון בנטל והתניית הטבות ביציאה לעבודה.

2. חינוך ורב-תרבותיות

החברה הישראלית מפוצלת כיום לזרמי חינוך סקטוריאליים: ממלכתי, ממלכתי-דתי, ערבי, חרדי, ובתוכם פיצולי משנה לבתי ספר פרטיים (רשתות 'דרכא' ומונטסורי, בתי הספר לטבע ולאומנויות). יש בתי ספר המתנים קבלה במיון מוקדם של תלמידים, וכאלה שאינם מתנים. גם תוכניות הלימודים משועבדות לזרמים הסקטוריאליים: בישיבות, החרדים ממעטים, אם בכלל, בלימודי ליבה. תלמידים ערבים לומדים ספרות והיסטוריה ערבית, אך לא יהודית. ערבית, אל אף שהיא השפה הרשמית השנייה בישראל, אינה שפת לימוד חובה בזרמי החינוך היהודיים.

בלהט הרפורמות שהנהיגו שרי החינוך לדורותיהם, נדחקה לשוליים השאלה הבסיסית: מה תפקידו של בית הספר? האם עליו להיות מגרש החנייה לשעות הבוקר של ילדי ישראל? כור ההיתוך ליצירת מותג ישראלי ייחודי? מכשיר להעמקת התוכן המגזרי-השתייכותי של הילד/ה, או עיצובם לאדם משכיל ואזרח תורם?

לדעתי, יש לבית הספר משימה עליונה אחת: לאפשר לבוגריו את חופש הבחירה בין המשך לימודים גבוהים לבין יציאה למעגל העבודה. אם חופש הבחירה בין לימודים גבוהים ליציאה לשוק העבודה נשלל מבוגרי תיכון, בית הספר ביטל את אפשרות ההתפתחות הנוספת של בוגריו - ובכך כשל במשימתו.

על מנת לאפשר לכל בוגר תיכון את חופש הבחירה בין לימודים גבוהים ליציאה לעבודה, כל בוגרי התיכון חייבים להיות כשירים להמשך ללימודים גבוהים. מאחר שזכאות ללימודים גבוהים מותנית בתעודת בגרות, משימת בית הספר היא להביא את כל תלמידיו לזכאות לתעודת בגרות ולמשימה משנית של העצמת איכות התעודה. על מנת להגיע לזכאות מלאה לבגרות, הרפורמה הנדרשת בחינוך היא זו: כל ילדי וילדות ישראל ילמדו יום לימודים ארוך שיפוצל לשני חלקים: מ-8:00 בבוקר עד 13:00 בצהריים יילמדו לימודי ליבה, ומ-14:00 עד 16:00 לימודים 'מגזריים'. לימודי הליבה יכללו מתמטיקה, מדעים, לימודי מחשב, היסטוריה כללית, אזרחות ושלוש שפות חובה: עברית, ערבית ואנגלית. לימודים 'מגזריים' ייכללו היסטוריה יהודית וערבית בהתאמה למגזרים, לימודי תורה בישיבות ולימודי העשרה שונים בזרמים החילוניים-ממלכתיים ופרטיים.

לימודי הליבה יהיו לימודי חובה, ממלכתיים ואחידים לכל ילדי וילדות ישראל. לימודים 'מגזריים' יהיו לימודי בחירה, באחריות המגזרים ומנהלי בתי הספר. בחינות הבגרות תהיינה רק בנושאי ליבה, ותעודת הבגרות, המהווה תנאי הכרחי ללימודים גבוהים, תתבסס אך ורק על זכאות והישגים בתחומי הליבה.

3. הסכסוך הישראלי-פלסטיני

כל הניסיונות לסיים את הסכסוך עלו, עד כה, בתוהו. התנאי לסיום הסכסוך הוא פשוט: סילוק כל התביעות והסכמה למה שקרוי 'קץ התביעות': כל צד מכריז בחתימה על הסכם השלום, שאין לו, ולא תהיינה לו, תביעות נוספות בעתיד. מה שהוסכם מסדיר את כל התביעות שהיו לצדדים. מדוע לא הצליחו הצדדים להסכים על קץ התביעות? כי על תביעה מרכזית אחת - זכות השיבה של הפליטים - אין הפלסטינים, מערפאת ועד אבו מאזן, יכולים ו/או מוכנים לוותר, הן במישרין או בעקיפין, מסיבות פוליטיות, אידיאולוגיות, היסטוריות ופרסונליות.

אי-ויתור על התביעה לזכות השיבה פירושו שסוגיית הפליטים נשארת פתוחה. כך, אין אפשרות לסיום הסכסוך גם אם מגיעים לפשרה בכל הנושאים האחרים. כל עוד אין פתרון מוסכם לבעיית הפליטים ולתביעה לזכות השיבה, ואין אפשרות לסיום הסכסוך - כל הסכם בין ישראל לפלסטינים מוגבל, בהגדרה, להסכם ביניים. הסכם כזה, מטבעו, משאיר את סיום הסכסוך, או המשכו, לדורות הבאים, ולכן הוא פתוח, לטוב או לרע. בהסכם כזה, כל צד, ביודעו שמדובר רק בהסכם ביניים, מוכן לתת מעט מאוד ודורש כמה שיותר. עד מהרה המו"מ נתקע, וזאת בדיוק בגלל אופיו הזמני של ההסכם: כל צד, בייחוד הישראלי, יודע שחוסר הסופיות של ההסכם היא בעוכריו ושהסוגיות הקשות עדיין לפנינו.

התוצאה היא שלא ניתן להגיע להסכם ביניים. מה שנשאר לעשות הוא לנסות לנהל את הסכסוך על האש הנמוכה ביותר, בתקווה שבעתיד הצד הפלסטיני יסכים לסיום הסכסוך ול'קץ התביעות'. או אז ניתן יהיה לחלק את ירושלים לשתי בירות, ישראלית ופלסטינית, להחליף שטחים ביחס שווה, לכונן שתי מדינות, זו בצד זו, בסידורי ביטחון מספקים לשני הצדדים ובשכנות פתוחה ושלווה.

■ ד"ר שמואל חרל"פ הוא יו"ר קבוצת כלמוביל

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי הסירה את אזהרת הטיסה לישראל: האם חברות התעופה הזרות יחזרו?

ב־24 ביוני הושגה הפסקת אש, אך הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי (EASA) הזהירה שהמצב שברירי ועלול להתלקח מחדש ● תוקף האזהרה פקע, ולאחר דיונים הוחלט שלא לפרסם אזהרה חדשה במקומה ● זו עשויה להיות בשורה חיובית שתקרב את חזרתן של חברות תעופה זרות לישראל

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"הממשלה תצטרך למצוא מקורות": נגיד בנק ישראל מזהיר שעשויה להגיע העלאת מסים

בראיון עם פרופ' אמיר ירון, הוא מבקר את המעבר לשיטת החישוב החדשה של הלמ"ס, וכן מתייחס לאפשרות של העלאת מסים, בשל צורכי הביטחון שגדלו, בעקבות המלחמה: "יש פערים מאוד גדולים בין דרישות משרד הביטחון, מול מה שמשרד האוצר מדבר עליו"