תיק פסגות עובר לפרקליטות. רשות ניירות ערך מצאה ראיות למעורבותם של רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, ושי ירון, מנכ"ל פסגות ניירות ערך, בקשר לעבירות של תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במירמה והפרת אמונים.
הראיות נמצאו בעקבות חשד לפעילות תרמית באיגרות חוב שבוצעה בחשבון הנוסטרו של פסגות במשך מספר שנים - כך עולה מתיק החקירה שהועבר היום (א') על-ידי הרשות לפרקליטות מיסוי וכלכלה בתל-אביב.
"זו טרגדיה נוראית שאנשים נורמטיבים נקלעו אליה. מכונה עם גלגלי שיניים שאתה נתפס בה, והיא יכולה לשאוב אותך פנימה ולטחון אותך עד דק", אומר מקורב לאחד החשודים.
הבוקר (א') הודיעה רשות ניירות ערך, בראשות פרופ' זוהר גושן, כי סיימה את החקירה בפרשה והעבירה את התיק לידי הפרקליטות כדי שזו תחליט על המשך הטיפול.
שלושה מבכירי פסגות נחשדו במעורבות בתרמית בניירות ערך ובהרצת מניות דרך תיק הנוסטרו: ורמוס, ירון והיו"ר אריק שטיינברג, המשמש גם כיו"ר פסגות ניירות ערך. לטענת הרשות, "ממצאי החקירה הצביעו על ראיות למעורבותם של ורמוס וירון בעבירות שבוצעו".
החשוד השלישי, אריק שטיינברג, יצא נקי. שטיינברג אמנם נחקר עם ורמוס וירון, אך שמו לא מוזכר בחומר החקירה שהעבירה הרשות לפרקליטות. השמטת שמו מעידה כי הרשות אינה רואה את העבירות שיוחסו לו באותה חומרה שבה היא רואה את העבירות שורמוס וירון חשודים בהן.
בתגובה להודעת הרשות נמסר מפסגות: "אנו משוכנעים כי אנשינו פעלו על-פי חוק וכי חפותם מלאה".
במרכז החקירה, שהחלה בפברואר השנה, עומד חשד לפעילות תרמיתית באיגרות חוב קונצרניות וממשלתיות שבוצעה בשנים 2007-2009 באמצעות הנוסטרו של פסגות, על-ידי סמנכ"ל הברוקראז' דוד אדרי ומנהל חדר המסחר שי בן-דוד. השניים עזבו את פסגות לפני שנה, לאחר שסגר בית ההשקעות את תיק הנוסטרו.
לטענת הרשות, "נמצאו ראיות לפעילות תרמיתית של אדרי ובן-דוד במכרז הנפקת איגרות חוב ממשלתיות של משרד האוצר, אשר בוצעה יחד עם אהרון נבון, ששימש אז כמנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל, ועם סער וינטראוב, ששימש כברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק ישראל".
כתב אישום מהיר
לאחר העברת התיק, תלמד הפרקליטות את הנושא, והפרקליטה המלווה, אורלי דורון, מנהלת מחלקת ניירות ערך, תנסה לגבש כתב אישום בתוך זמן קצר. ההערכות הן כי בחודשים הבאים יתקיים שימוע לחלק מהחשודים או לכולם. התיק עצמו, אם לא תהיה עסקת טיעון, יגיע לדיון בבית המשפט הכלכלי החדש.
לפי פרסומים, בתחילת החקירה עלתה האפשרות שיימנעו מהגשת כתב אישום בתמורה לתשלום קנס בסכום של 100 מיליון שקל, אך המגעים בין הצדדים בעניין לא הבשילו לכדי הסכמה. הרשות הכחישה את הדברים, וכך גם בפסגות, המיוצגת על-ידי עו"ד דורי קלגסבלד.
3 בכירי פסגות המעורבים בפרשה ממשיכים בינתיים בתפקידם, אך כנראה לפרק זמן קצר יחסית. לפי הערכות, לאחר סגירת העסקה למכירת פסגות לאיפקס והעברת הבעלות, יסיים שטיינברג את תפקידו כיו"ר תוך שבועות ספורים, ומנכ"ל איפקס, זהבית כהן, תמנה איש מטעמה לתפקיד.
ביחס לורמוס וירון, כהן בוחנת כרגע עם יועציה המשפטיים את המשמעות המשפטית של החלטת הרשות, אולם מעבר לכך תביא כהן בחשבון גם שיקולים של נראות ציבורית ואתיקה.
פסגות הוא גוף הנמצא תחת רגולציה כבדה, וכהן לא תיכנס לעימות עם הרגולטורים בשאלת הישארותם של ורמוס וירון. לכן ההערכות הן כי בהמשך השנה יעזבו שניהם את תפקידם בבית ההשקעות.
פסגות הוא בית ההשקעות הגדול בישראל והגדול ביותר בניהול קופות גמל וקרנות נאמנות. בניהולו כ-136 מיליארד שקל, ומתוכם 48 מיליארד שקל בקופות גמל ו-32 מיליארד שקל בקרנות נאמנות. מאז החלה הפרשה לא נפגעו נכסי פסגות ואף עלו באחוזים בודדים.
מריצים אג"חים
רקע / צמרת פרנט ורועי ברגמן
החקירה בפרשת פסגות החלה בפברואר האחרון. על-פי החשד, דוד אדרי ושי בן-דוד פעלו בחשבון הנוסטרו של בית ההשקעות לאורך שנים במטרה להשפיע על שערים של ניירות ערך, תוך התמקדות באג"ח של דלק נדל"ן. לפי ממצאי חקירת רשות ניירות ערך, מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס, ומנכ"ל פסגות ניירות ערך, שי ירון, היו מודעים לעבירות של השניים.
מחומר החקירה עולה כי אדרי ובן-דוד העלו והורידו שערי ניירות ערך בהתאם לצורכיהם, וכתוצאה מכך גרף הנוסטרו של פסגות רווחים עצומים, והם עצמם קיבלו בעקבות זאת בונוסים שמנים.
על-פי החשד, השניים נהגו בסוף יום המסחר, בשלב טרום הנעילה, להזרים באמצעות חשבון הנוסטרו הוראות קנייה בשער הגבוה מהוראות המכירה שנתנו במהלך היום, וכך הביאו לקביעת שער נעילה גבוה מזה שבו בוצעה העסקה האחרונה. המטרה: למכור את האג"ח בשער גבוה יותר בבורסה או מחוץ לבורסה.
ביוני האחרון הסתעפה חקירת רשות ניירות ערך גם לסניף הישראלי של דויטשה בנק. על-פי החשד, אדרי ובן-דוד זכו בתרמית במכרזי החלף שביצע משרד האוצר, וזאת תוך שיתוף-פעולה עם אהרון נבון, מנהל המסחר לשעבר של דויטשה בנק בישראל, וסער וינטראוב, לשעבר ברוקר בחדר המסחר של דויטשה.
החקירה העלתה כי טרם המכרז חברו אדרי, בן-דוד, וינטראוב ונבון כדי לפעול במסחר יחדיו במטרה להוריד את השער של אג"ח ממש"ק 217, שאותה היו מעוניינים לקבל במכרז. במקביל, פעל אדרי להעלאת השער של אג"ח גליל 5501, שאותה ביקש למסור לאוצר כנגד אג"ח ממש"ק 217.
על-פי ממצאי הרשות, כתוצאה מפעילות זו הרוויחו נבון וויינטראוב עבור דויטשה בנק מיליוני שקלים, ואדרי ובן-דוד הכניסו לחשבון הנוסטרו של פסגות סכומים גבוהים בהרבה.