גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוב גבעות לא רואים את ההר

הצנזורה של רשות ניירות ערך שוללת מידע קריטי על איכות ההנהלה. ע"ע גבעות עולם

ויכוחים בין נציגי חברות ציבוריות לנציגי רשות ניירות ערך הינם שכיחים למדי, אך בדרך-כלל הם מתרחשים בחדרי הרשות, הרחק מעין הציבור.

בשבוע שעבר אפשרה לנו שותפות הנפט "גבעות עולם" הצצה למתרחש בחדרים הללו של הרשות: במקביל לדיווח מיידי, המתייחס לכמויות הנפט שצפויה השותפות להפיק מהקידוחים שלה, פרסמה השותפות מכתב של בא-כוחה, עו"ד חיים אינדיג, התוקף את הרשות על כך שכפתה על השותפות להשמיט מהדיווח פרטים מהותיים (לדעת השותפות), ואף חייבה אותה להציג את הדו"ח באופן שהוא (לדעת השותפות) פחות נגיש ובהיר למשקיע.

איננו יודעים כיצד נראה הדיווח המקורי, מה היו טענות הרשות כנגדו ומהו המידע שהושמט ממנו, ועל כן איננו יכולים לשפוט מי צודק בוויכוח. לאור התלהטות הרוחות והאופי התקיף וחסר התקדים של מכתבו של עו"ד אינדיג, ייתכן כי סוגיה זו תגיע לפתחו של בית המשפט הכלכלי החדש.

אך בבסיס הדברים עומד ויכוח עמוק ומעניין יותר החורג מן הוויכוח בין גבעות עולם לרשות, וזהו הוויכוח העקרוני על התפקיד שממלאת רשות ניירות ערך בדיווחי החברות לשוק.

לפי הגישה האחת, רשות ניירות ערך היא הגוף המופקד על האינפורמציה בשוק, ועל כן היא רשאית - ואף חייבת - להתערב הן בתוכן והן בצורה של דיווחי החברות הציבוריות. לפי הגישה השנייה, החברה היא הגורם האחראי על המידע על אודותיה, ועל כן היא הגורם המוסמך היחידי לקבוע את תוכן הדיווח וצורתו. סמכות הרשות, לפי גישה זו, היא להתקין תקנות המסדירות את הדיווחים ולהטיל סנקציות במקרה של הפרת תקנות אלה.

לשתי הגישות הללו ניתן למצוא תימוכין בלשון החוק. מצד אחד, החוק מסמיך במפורש את הרשות לדרוש מן החברה להוסיף פרט שהרשות סבורה כי הוא מהותי ואף להורות לחברה על הדרך בה יוצגו הפרטים בדו"ח.

החוק אינו קובע מפורשות כי הרשות מוסמכת להשמיט מן הדו"ח פרטים אותם החברה מעוניינת לפרסם, אך ניתן לטעון כי סמכות כזו קיימת לרשות - באופן משתמע - מכוח התפקיד שמייעד לה המחוקק בסעיף 2 לחוק - לשמור על אינטרס המשקיעים.

מצד שני, דווקא בשל ההוראות המפורשות המסמיכות את הרשות להוסיף פרטים ולקבוע את אופן הצגתם, ניתן אולי ללמוד כי המחוקק לא התכוון להסמיך את הרשות "לצנזר" את החברה ולדרוש ממנה להשמיט פרטים שהחברה סבורה כי הם מהותיים.

לכל אחת מן הגישות גם ניתן לגייס שיקולי מדיניות התומכים בה. לגישת הרשות, החברה היא אינטרסנטית, ועל כן היא עשויה לספק לשוק מידע ספקולטיבי ובלתי מהימן, אשר ינפח את שער המניה שלה. לכן, יש צורך בגורם אובייקטיבי כמו רשות ניירות ערך, שירסן את דיווחי החברות ויקטין את הסיכון הטמון בהשקעה.

יתר על כן, יש הטוענים כי ציבור המשקיעים אינו מתוחכם דיו בכדי להבין את דיווחי החברות, בעיקר בנושאים מדעיים, ועל כן עלול ציבור זה לייחס לדיווחים כאלה חשיבות רבה יותר מכפי ערכם האמיתי, וגם מסיבה זו יש מקום ל"צנזורה" של רשות ניירות ערך.

בצד טיעונים-כבדי משקל אלה לטובת עמדת הרשות, חשוב גם לעמוד על השיקולים התומכים בגישה החילופית: ראשית, בדרך-כלל הנהלת החברה מכירה את עסקיה טוב יותר מאנשי הרשות, והיא גם יודעת טוב יותר מהו סוג המידע שמעניין את המשקיעים בה ומהי הדרך הטובה ביותר להציג את המידע למשקיעים אלה.

מסיבה זו, החברה ומנהליה - ולא אנשי הרשות - הם שכפופים לאחריות פלילית ואזרחית במקרה של דיווח מטעה, וגם בשל אחריות זו, כך ניתן לטעון, נכון להעניק לחברה את החופש לבחור מה וכיצד לדווח.

שנית, אמנם ניתן להבין את השאיפה של הרשות לרסן את תנודתיות השוק, אך יש לזכור כי יעילות השוק איננה נמדדת בתנודתיות נמוכה אלא במידה בה מחירי השוק משקפים את הערך של המניה - ואם הערך הוא תנודתי, אזי רצוי שגם שער המניה ישקף תנודתיות זו.

יתר על כן, לעתים קרובות, כשהרשות מונעת מן החברה לגלות מידע ספקולטיבי, הדבר יוצר חרושת שמועות, שלעתים גורמת לתנודתיות גדולה אף יותר ומקנה יתרונות לגורמים המקורבים לחברה.

אך לטעמי, החיסרון המרכזי בהתערבות של הרשות בדיווח של החברה הינו בכך שהיא עלולה למנוע מן המשקיעים גישה למידע חשוב ביותר על הנהלת החברה. כך למשל, אם הרשות תאסור על החברות לפרסם תחזית רווחים (כפי שאסרה בעבר), היא תמנע מן המשקיעים את האפשרות לדעת (בתום התקופה החזויה) אם הנהלת החברה מסוגלת לחזות את רווחיה. באופן דומה, אם הרשות תחייב את החברה להציג מידע באופן בהיר יותר, המשקיעים לא ידעו שהנהלת החברה רצתה להציג את המידע באופן שאינו בהיר דיו.

בנוסף, אם הרשות מחייבת את החברה להשמיט מידע מדעי מסוים - בשל אי-הדיוק שלו - היא מונעת מהמשקיעים את האפשרות לעמוד על כך שהנהלת החברה שוגה או אינה מבינה את התחום המדעי בו עוסקת החברה.

במילים אחרות, אפילו אם הצנזורה של הרשות מייצרת מידע אמין יותר על נכסי החברה - יש בה כדי לשלול מן המשקיעים מידע קריטי על איכות ההנהלה של החברה. יתר על כן, מכיוון שבדרך-כלל השוק אינו יודע אם הדיווח עבר צנזורה כזו אם לאו, הרי שהמשקיעים אינם יכולים להסיק מן הדיווחים של החברה על טיב ההנהלה גם במקרים בהם לא בוצעה צנזורה כזו.

ומכאן נובעת הצעתי: למשקיע יינתן דיווח שחושף את כל "השכבות הגיאולוגיות" של הדיווח - הן הדיווח אותו רצתה החברה לפרסם והן את התיקונים שדרשה הרשות. כך למשל, אם סבורה הרשות כי הערכות החברה לגבי סיכויי הקידוח הן אופטימיות ובלתי מבוססות, החברה תהא רשאית לפרסם הערכות אופטימיות אלה, אך בצדן היא תידרש לציין (באותיות קידוש לבנה, כמובן) כי עמדת הרשות היא כי אין להערכות אלה בסיס.

היתרון המרכזי של הגישה ההיברידית המוצעת הינו בכך שהיא מאפשרת למשקיעים ליהנות משני העולמות: המשקיעים יקבלו מידע מיטבי הן על שווי החברה והסיכון הכרוך בהשקעה בה - והן על טיב הנהלתה של החברה.

* הכותב הוא המנהל האקדמי של "מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; מניות התוכנה מתאוששות, מאנדיי עולה ב-8%

נאסד"ק עולה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD מזנקת בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 63 אלף דולר

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

חשכת בארי / צילום: חן ג. שימל

זריקת אחריות, אפס מוכנות וכאוס: כישלון הממשלה בפינוי התושבים ב-7.10

מבקר המדינה קבע כי לא היו בידי הממשלה תוכניות אופרטיביות ואימונים לחירום שיכינו את גופי החירום והרשויות למקרה של פינוי אוכלוסייה - אחרי הטבח פונו מבתיהם 210,000 תושבים ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מגדלי אלון  בתל אביב. ''היו לנו נדודי שינה'' / צילום: Shutterstock

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים