גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוב גבעות לא רואים את ההר

הצנזורה של רשות ניירות ערך שוללת מידע קריטי על איכות ההנהלה. ע"ע גבעות עולם

ויכוחים בין נציגי חברות ציבוריות לנציגי רשות ניירות ערך הינם שכיחים למדי, אך בדרך-כלל הם מתרחשים בחדרי הרשות, הרחק מעין הציבור.

בשבוע שעבר אפשרה לנו שותפות הנפט "גבעות עולם" הצצה למתרחש בחדרים הללו של הרשות: במקביל לדיווח מיידי, המתייחס לכמויות הנפט שצפויה השותפות להפיק מהקידוחים שלה, פרסמה השותפות מכתב של בא-כוחה, עו"ד חיים אינדיג, התוקף את הרשות על כך שכפתה על השותפות להשמיט מהדיווח פרטים מהותיים (לדעת השותפות), ואף חייבה אותה להציג את הדו"ח באופן שהוא (לדעת השותפות) פחות נגיש ובהיר למשקיע.

איננו יודעים כיצד נראה הדיווח המקורי, מה היו טענות הרשות כנגדו ומהו המידע שהושמט ממנו, ועל כן איננו יכולים לשפוט מי צודק בוויכוח. לאור התלהטות הרוחות והאופי התקיף וחסר התקדים של מכתבו של עו"ד אינדיג, ייתכן כי סוגיה זו תגיע לפתחו של בית המשפט הכלכלי החדש.

אך בבסיס הדברים עומד ויכוח עמוק ומעניין יותר החורג מן הוויכוח בין גבעות עולם לרשות, וזהו הוויכוח העקרוני על התפקיד שממלאת רשות ניירות ערך בדיווחי החברות לשוק.

לפי הגישה האחת, רשות ניירות ערך היא הגוף המופקד על האינפורמציה בשוק, ועל כן היא רשאית - ואף חייבת - להתערב הן בתוכן והן בצורה של דיווחי החברות הציבוריות. לפי הגישה השנייה, החברה היא הגורם האחראי על המידע על אודותיה, ועל כן היא הגורם המוסמך היחידי לקבוע את תוכן הדיווח וצורתו. סמכות הרשות, לפי גישה זו, היא להתקין תקנות המסדירות את הדיווחים ולהטיל סנקציות במקרה של הפרת תקנות אלה.

לשתי הגישות הללו ניתן למצוא תימוכין בלשון החוק. מצד אחד, החוק מסמיך במפורש את הרשות לדרוש מן החברה להוסיף פרט שהרשות סבורה כי הוא מהותי ואף להורות לחברה על הדרך בה יוצגו הפרטים בדו"ח.

החוק אינו קובע מפורשות כי הרשות מוסמכת להשמיט מן הדו"ח פרטים אותם החברה מעוניינת לפרסם, אך ניתן לטעון כי סמכות כזו קיימת לרשות - באופן משתמע - מכוח התפקיד שמייעד לה המחוקק בסעיף 2 לחוק - לשמור על אינטרס המשקיעים.

מצד שני, דווקא בשל ההוראות המפורשות המסמיכות את הרשות להוסיף פרטים ולקבוע את אופן הצגתם, ניתן אולי ללמוד כי המחוקק לא התכוון להסמיך את הרשות "לצנזר" את החברה ולדרוש ממנה להשמיט פרטים שהחברה סבורה כי הם מהותיים.

לכל אחת מן הגישות גם ניתן לגייס שיקולי מדיניות התומכים בה. לגישת הרשות, החברה היא אינטרסנטית, ועל כן היא עשויה לספק לשוק מידע ספקולטיבי ובלתי מהימן, אשר ינפח את שער המניה שלה. לכן, יש צורך בגורם אובייקטיבי כמו רשות ניירות ערך, שירסן את דיווחי החברות ויקטין את הסיכון הטמון בהשקעה.

יתר על כן, יש הטוענים כי ציבור המשקיעים אינו מתוחכם דיו בכדי להבין את דיווחי החברות, בעיקר בנושאים מדעיים, ועל כן עלול ציבור זה לייחס לדיווחים כאלה חשיבות רבה יותר מכפי ערכם האמיתי, וגם מסיבה זו יש מקום ל"צנזורה" של רשות ניירות ערך.

בצד טיעונים-כבדי משקל אלה לטובת עמדת הרשות, חשוב גם לעמוד על השיקולים התומכים בגישה החילופית: ראשית, בדרך-כלל הנהלת החברה מכירה את עסקיה טוב יותר מאנשי הרשות, והיא גם יודעת טוב יותר מהו סוג המידע שמעניין את המשקיעים בה ומהי הדרך הטובה ביותר להציג את המידע למשקיעים אלה.

מסיבה זו, החברה ומנהליה - ולא אנשי הרשות - הם שכפופים לאחריות פלילית ואזרחית במקרה של דיווח מטעה, וגם בשל אחריות זו, כך ניתן לטעון, נכון להעניק לחברה את החופש לבחור מה וכיצד לדווח.

שנית, אמנם ניתן להבין את השאיפה של הרשות לרסן את תנודתיות השוק, אך יש לזכור כי יעילות השוק איננה נמדדת בתנודתיות נמוכה אלא במידה בה מחירי השוק משקפים את הערך של המניה - ואם הערך הוא תנודתי, אזי רצוי שגם שער המניה ישקף תנודתיות זו.

יתר על כן, לעתים קרובות, כשהרשות מונעת מן החברה לגלות מידע ספקולטיבי, הדבר יוצר חרושת שמועות, שלעתים גורמת לתנודתיות גדולה אף יותר ומקנה יתרונות לגורמים המקורבים לחברה.

אך לטעמי, החיסרון המרכזי בהתערבות של הרשות בדיווח של החברה הינו בכך שהיא עלולה למנוע מן המשקיעים גישה למידע חשוב ביותר על הנהלת החברה. כך למשל, אם הרשות תאסור על החברות לפרסם תחזית רווחים (כפי שאסרה בעבר), היא תמנע מן המשקיעים את האפשרות לדעת (בתום התקופה החזויה) אם הנהלת החברה מסוגלת לחזות את רווחיה. באופן דומה, אם הרשות תחייב את החברה להציג מידע באופן בהיר יותר, המשקיעים לא ידעו שהנהלת החברה רצתה להציג את המידע באופן שאינו בהיר דיו.

בנוסף, אם הרשות מחייבת את החברה להשמיט מידע מדעי מסוים - בשל אי-הדיוק שלו - היא מונעת מהמשקיעים את האפשרות לעמוד על כך שהנהלת החברה שוגה או אינה מבינה את התחום המדעי בו עוסקת החברה.

במילים אחרות, אפילו אם הצנזורה של הרשות מייצרת מידע אמין יותר על נכסי החברה - יש בה כדי לשלול מן המשקיעים מידע קריטי על איכות ההנהלה של החברה. יתר על כן, מכיוון שבדרך-כלל השוק אינו יודע אם הדיווח עבר צנזורה כזו אם לאו, הרי שהמשקיעים אינם יכולים להסיק מן הדיווחים של החברה על טיב ההנהלה גם במקרים בהם לא בוצעה צנזורה כזו.

ומכאן נובעת הצעתי: למשקיע יינתן דיווח שחושף את כל "השכבות הגיאולוגיות" של הדיווח - הן הדיווח אותו רצתה החברה לפרסם והן את התיקונים שדרשה הרשות. כך למשל, אם סבורה הרשות כי הערכות החברה לגבי סיכויי הקידוח הן אופטימיות ובלתי מבוססות, החברה תהא רשאית לפרסם הערכות אופטימיות אלה, אך בצדן היא תידרש לציין (באותיות קידוש לבנה, כמובן) כי עמדת הרשות היא כי אין להערכות אלה בסיס.

היתרון המרכזי של הגישה ההיברידית המוצעת הינו בכך שהיא מאפשרת למשקיעים ליהנות משני העולמות: המשקיעים יקבלו מידע מיטבי הן על שווי החברה והסיכון הכרוך בהשקעה בה - והן על טיב הנהלתה של החברה.

* הכותב הוא המנהל האקדמי של "מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן