גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוליית החילוץ של סטנלי פישר

חוסר האיזון במאזן בנק ישראל ייפתר באמצעות עסקאות swap עם הממשלה

אתמול (א') נתן נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הרצאה מלומדת על המצב המוניטרי העולמי, שבשלו נאלץ בנק ישראל לרכוש לאחרונה מט"ח על מנת למנוע ייסוף חד בשקל.

הנגיד הסביר שלאחרונה החלו מדינות רבות, ובהן מעצמות כלכליות, להתערב בשוק המט"ח כדי למנוע את מה שהן רואות כייסוף מזיק של המטבעות שלהן. הוא גם הסביר שהדבר נובע בבסיסו מכך שיש מדינות, כגון ארה"ב, שלהן גירעון מתמשך וגדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, בעוד למדינות אחרות, כגון סין, יש עודף מתמשך וגדול. קרן המטבע הבינלאומית, שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה, ניסתה כבר אז להתמודד עם חוסר איזון כזה, אולם עד היום לא מצאה דרך יעילה לכך.

אלא שהנגיד עשה לעצמו חיים קלים, שהרי התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח כבר ארוכת שנים. 64 מיליארד דולר של יתרות מט"ח (נכון לסוף אוגוסט) לא נצברו במשך הימים שעברו מאז החלו מדינות אחרות להתערב בשוק. רכישות המט"ח המאסיביות בידי בנק ישראל החלו עוד בשלהי 1996, בתקופת כהונתו של פרופ' יעקב פרנקל כנגיד, והן נמשכו בתקופות הכהונה של הנגידים שבאו אחריו.

פרנקל הכשיר את הקרקע

הסיפור החל כאשר פרנקל החליט לאלץ את הממשלה לאפשר לבנק ישראל לשנות את מכשיר המדיניות המוניטרית משער החליפין לריבית. מאז תוכנית הייצוב של יולי 1985, נוהלה המדיניות המוניטרית תחילה באמצעות שער חליפין קבוע, ואחר כך באמצעות רצועה, שבמשך הזמן הפכה לאלכסונית, שבתוכה מותר היה לשער החליפין לנוע בהתאם לביקוש ולהיצע. אם קרה שהשער צנח לרצפת הרצועה (דהיינו שער החליפין הנמוך ביותר המותר), היה בנק ישראל חייב לקנות מט"ח; כאשר הגיע השער לתקרת הרצועה, היה הבנק חייב למכור מט"ח.

במשך כל השנים שבהן נוהלה המדיניות באמצעות שער החליפין, המשיכה לשרור בישראל אינפלציה שברוב השנים היתה דו-סיפרתית. פרנקל החליט להרוג את האינפלציה סופית, וסבר שייקל לו לעשות כן אם במקום המכשיר של שער החליפין, יוכל להשתמש בשער הריבית. אלא שכל זמן שהרצועה לא בוטלה, ולכך היתה דרושה הסכמת הממשלה, היתה קיימת האפשרות שהוא ייאלץ להתערב גם בשער החליפין.

וכך, מהרגע שבנק ישראל התחיל לתמרן גם את הריבית, הוא נקלע לסתירה: במשק פתוח אי אפשר לנהל גם את שער החליפין וגם את שער הריבית. ומאחר שלצורך חיסול האינפלציה קבע פרנקל שערי ריבית גבוהים באופן יחסי, הפכה ישראל ליעד אטרקטיבי להשקעות פיננסיות. התוצאה - זרימת מט"ח ארצה. הזרימה גררה צניחה מהירה של שער החליפין לרצפת הרצועה, מה שחייב את הבנק לרכוש מט"ח. אלא שלצורך הרכישה צריך להדפיס כסף, והדפסה כזו אינה עולה בקנה אחד עם המטרה של הדברת האינפלציה.

הסתירה במדיניות המוניטרית נמשכה גם לאחר שרצועת הניוד עברה מן העולם. בנק ישראל המשיך להיות מוטרד ממצבם של היצואנים כתוצאה מן הייסוף של השקל, וזאת גם לאחר שהחשבון השוטף של ישראל הפך מגירעוני לעודף.

האמצעי המוכר כדי לפתור את הסתירה הזו מכונה בעגה המוניטרית "סטריליזציה" - עיקור: בנק ישראל מנפיק מק"ם הנמכר לציבור, וכך הוא סופג חזרה את הכסף שהודפס. אלא שהפתרון אינו מלא: אי אפשר לטפל במדיניות היוצרת סתירה בלי לגרום לבעיה במקום אחר.

המקום שבו נגרמה הבעיה לאורך זמן הוא מאזן בנק ישראל. בסוף 2009 הסתכם מאזן בנק ישראל בכ-252 מיליארד שקל. אלא שבצד הנכסים היווה מט"ח (כתוצאה מן הרכישה המאסיבית) כ-91% מן הסך הכול (בתוך זה יתרות מט"ח בסכום של 60.6 מיליארד דולר - עד סוף אוגוסט כבר נוספו עוד 4 מיליארד דולר), בעוד שההתחייבויות השקליות היוו כ-82% מן הסך הכול. חוסר איזון קיצוני כזה חושף את הבנק הן לסיכוני ריבית (פער ריביות בין מט"ח לבין שקלים) והן לסיכוני שער חליפין.

ואמנם, ב-6 השנים האחרונות הפסיד בנק ישראל סכום מצטבר בגובה 3.8 מיליארד שקל, ובסך הכול הסתכם הונו העצמי של הבנק לסוף 2009 במינוס 16 מיליארד שקל. את ההפסדים מכסה בנק ישראל שוב באמצעות הגדלת התחייבויותיו השקליות, מה שמוסיף להחמיר את חוסר האיזון שבמאזן.

הפתרון - חילופי חוב

לבנק ישראל פתוחה דרך לפתור, לפחות חלקית, את בעיית חוסר האיזון במאזנו. הדרך היא חילופי חוב (swap) עם הממשלה.

בסוף 2009 עמד חוב הממשלה לחו"ל על 28.7 מיליארד דולר. בנק ישראל יכול להשתמש ביתרות מט"ח שבידיו עד סכום זה כדי לפרוע את חוב הממשלה לחו"ל, והממשלה תיתן לו בתמורה אג"ח שתנפיק לצורך זה, בסכום מקביל.

בדקתי ומצאתי שהדבר לא יחייב את הממשלה לשלם שיעורי ריבית גבוהים מאלה שהיא משלמת על חובה לחו"ל. כדי להמחיש: אילו היה בנק ישראל פורע את מלוא חוב הממשלה בסוף 2009, כי אז היה קטן מרכיב המט"ח בנכסיו ל-48%.

אוסיף כי כבר לפני שנים אחדות העליתי את ההצעה הזו בפני בכירים במשרד האוצר. אף שהללו לא מצאו פסול ענייני ברעיון, הם נמנעו מלפעול. הגיע הזמן לבחון את האפשרות הזו לעומק.

עוד כתבות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הלוי סיכמו על מינויים לפורום מטכ"ל

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן שוקע ושוקע, הריבית עולה ועולה והקשר בין מסים ל-SIM

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה