בשנה האחרונה, כמעט מדי שבוע, אנו מתבשרים על גיוסים ערים בקרנות הנאמנות. הגיוסים התמקדו, עד לאחרונה, בעיקר בקרנות המתמחות באגרות חוב אולם בשבועות האחרונים החלה תזוזה של כספים גל לכיוון הקרנות הגמישות והמנייתיות. ענף קרנות הנאמנות מנהל כיום נכסים בהיקף שיא של כ-153 מיליארד שקל.
ענף תעודות הסל, מנגד, תקוע. תעודות הסל מנהלות כ-52 מיליארד שקל ולא מצליחות לגייס (נטו) כספים חדשים. בפגישה עם "גלובס" מנסים אבנר חדד ובועז נגר, מנכ"לים משותפים בקסם תעודות סל, מה קורה בענף תעודות הסל ומדוע הם לא מצליחים לגייס כספים כבר תקופה ארוכה.
- אז איזה מגמות אתם רואים בתעודות הסל לאחרונה? יש תזוזה של כספים לסחורות?
חדד: "רואים תזוזה של כספים לתעודות סל המתמחות בסחורות, אבל בקטן. יש איזשהו תהליך למידה. התעודות האלה תופסות יותר ויותר נפח, יש יותר ויותר מודעות לעניין הזה. אבל צריך לזכור שרוב הישראלים שמתעסקים עם זה לא עושים את זה באמצעות תעודות הסל".
"בסך הכל יש יותר ויותר מודעות לזה. מתחילת השנה גייסנו בתחום הסחורות כ-40 מיליון שקל. זה גורם שמאוד מייצב את התיק כך שסחורות צריכות להיות להערכתי בכל תיק, במשקל כזה או אחר".
- יש תופעה מאוד מעניינת בשוק. קרנות הנאמנות מצליחות לגייס הרבה כסף בשנה האחרונה ומנגד נראה שתעודות הסל נתקעו. איך אתם מסבירים את זה?
חדד: "נגעת בלב ליבו של העניין ממנו אנחנו מאוד מוטרדים בחודשים האחרונים. יש כל מיני סוגים של ארביטראז' ובארץ נוצר מה שאני מכנה ארביטראז' רגולטורי בין תעודות הסל. למה הכוונה? היום למשקיע לטווח הקצר כדאי הרבה יותר להחזיק קרן נאמנות, בתחום האג"ח. והיום כמעט כל הגיוסים הם לתחום האג"ח. בתחום האג"ח תחום תעודות הסל לא קיים, וזה משהו לא נתפס".
- איך זה קרה?
חדד: "כשאתה קונה תעודת סל אתה משלם עמלות מאוד גבוהות לבנק, נניח 0.5% על קניה ועוד 0.5% על מכירה. על קרנות נאמנות לא משלמים עמלת קניה ומכירה. יש פטור מהעמלה הזו. והיום יש שני גורמים מאוד משפיעים - התשואות ירדו לרמות מאוד נמוכות והמשקיעים חושבים לטווח הקצר, ולכן עמלות הקניה והמכירה מאוד מאוד משמעותיות. טווח הזמן הוא מאוד משמעותי מכיוון שתעודות הסל גובות דמי ניהול של 0.4% לערך לעומת כ-1% בקרנות כך שלטווח של כמה שנים כבר יותר כדאי להשקיע דרך תעודות הסל".
נגר: "יש פה כשל שוק. יש שני גורמים מאוד משמעותיים שמשפיעים - בתנאים של אי ודאות גבוהה אנשים מעדיפים להשקיע בטווח הקצר. הגורם השני - התשואות נפלו לריצפה ולכן כל מאית אחוז היא קריטית. במקום בו יש כשל שוק יש ארביטראז'".
"פצצה מתקתקת"
- ואם מישהו פועל לא דרך בנק ?
חדד: "זה מצמצם לו את הבעיה אבל לא פוטר אותה. המוסדיים, אגב, ממשיכים לפעול דרך תעודות הסל בחלקם מכיוון שהם אדישים לעמלות. היועצים בבנקים מבחינתם בצדק מייעצים ללקוחות לקנות קרנות נאמנות ולא תעודות סל בגלל העמלות האלה".
"ברגע שעל כל פעולה בתעודות המשקיע משלם עמלה גבוהה מאוד זה ממש לא כדאי לא להשקיע דרך תעודות הסל. בטווח הקצר יש הטבה מאוד בולטת לקרנות, בטווח הבינוני - משהו כמו שנה וחצי-שנתיים זה מתאזן ובטווח הארוך יש הטיה לטובת התעודות. כל זה בהנחה שהתשואה היא שווה והלקוח עושה רק 2-3 פעולות. ושוב, אסור לשכוח שאנחנו חיים בעולם של תשואות מאוד נמוכות והסתכלות לטווח קצר".
- איך הגענו למצב הזה ?
נגר: "זה התחיל מהעניין של דמי ההפצה. מזה שרצו לפצות את הבנקים דרך דמי ההפצה. בתחום המנייתי, אגב, יש הטיה דומה לטובת תעודת הסל מכיוון שדמי הניהול אצלנו הרבה יותר נמוכים מאשר הקרנות וגם שם אופק ההשקעה הרבה יותר רחוק בדרך כלל. ובמניות התנודתיות הרבה יותר גבוהה והתשואות בפוטנציה גם גבוהות יותר".
"הפתרון, אגב, נראה פשוט. אבל להגיע אליו זה לא פשוט. יש כמה הצעות על השולחן, ביניהן גם של זוהר גושן יו"ר הרשות לניירות ערך, אבל בינתיים הדברים תקועים. גושן מציע להשוות את התנאים והעמלות, הצעה פנטסטית שבעצם מנטרלת את העמלות משיקולי הקניה והמכירה. מי שמתנגד לזה כרגע כנראה זה בנק ישראל אולי בגלל שהם חוששים מהשפעות שונות על השוק. הבנקים עוד לא הביעו את דעתם אבל הם כמובן דואגים לעמלות ההפצה ולעמלות אחרות שלהם".
"יש כאן פצצה מתקתקת. המשבר הזה הציף הרבה מאוד בעיות, וזו אחת מהם. לקח זמן להבין שיש בעיה, וכעת כשהתשואות מאוד נמוכות זה מאוד ברור שיש בעיה, ומי שנפגע ממנה זה המשקיע הקטן. למוסדיים זה לא מזיז כל כך".
הבעיה, ללא ספק, קיימת ויש אפליה בין ענף הקרנות לתעודות הסל, ממנה נפגעים חלק מהלקוחות ש"נדחפים" על ידי היועצים בבנקים, ובצדק, לקרנות שם הם משלמים דמי ניהול גבוהים יותר שהרבה פעמים לא מוצדקים.
נשאלת השאלה איך חוסר שוויון ותחרות אמיתית בשוק לא צף ונפתר עד היום? תשובה אפשרית היא שכרגיל במקומותינו הרשויות פועלות לאט מדי ומאוחר מדי וגם הבעיה הזו תיפתר כנראה, אולי, כשהמגמות ישתנו. צריך לזכור גם שהחברות הגדולות בענף, כמו קסם, הן חלק מבתי השקעות גדולים (במקרה הזה - אקסלנס) שמנהלים גם קרנות נאמנות כך שתזוזה של כספים לתעודות הסל תבוא בחלקה לפחות על חשבון הקרנות שלהם.
[לאתר תעודות סל ו-ETF's]