גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון דן בסוגייה: לפי איזה מחיר יחושב מס הקנייה?

בפסק דין חדש בוחן העליון מספר סוגיות: האם בגביית מס קנייה יש להתחשב בהנחות שהעניק הנישום ללקוחותיו? ואם נקבע כי הנישום שילם בחסר, האם תמיד הוא יחויב לשלם את ההפרש?

"מס קנייה" הוא אחד המסים הישנים-נושנים שעדיין מוטלים במחוזותינו על מוצרים מסוימים, מיובאים או מקומיים. בנוסף למסים אחרים הוא מוטל כיום בשיעורים שונים על כלי רכב מיובאים וכן על סיגריות, אלכוהול, מכשירי טלפון ניידים, מוצרי אלקטרוניקה לבית, חלקי חילוף לרכב, סוללות ומצברים, מזגנים, מוצרי חשמל לבנים (כגון מקררים, מדיחי כלים, מייבשי כביסה וכו') ועוד.

המס מחושב כאחוז מסוים ממחירו הסיטונאי של המוצר, והחובה לשלמו קמה בעת מכירת המוצר לצרכן.

כמו בנוגע לכל "מס טוב", גם בנוגע למס הקנייה מתעוררות מחלוקות בין מנהל מע"מ ומס קנייה לבין הנישומים בנוגע לפרשנות הנכונה של החוק הרלבנטי. זה שואף לפרשנות שתוביל למס גבוה יותר, ואלה מעוניינים לשלם כמה שפחות.

מחלוקת כזו התעוררה בין המנהל לבין חברת אמקור מקררים בע"מ, העוסקת בייצור מוצרי חשמל, ובכלל זה מקררים. המקררים המיוצרים על-ידה משווקים באופן בלעדי באמצעות החברה אמפא בע"מ. את מקררי אמקור משווקת אמפא ל-3 סוגי לקוחות: סיטונאים, קמעונאים וצרכנים. המחירונים של המקררים נקבעים על-ידי אמקור, ואמפא מסכמת עם הלקוחות את תנאי המכירה, לפי המחיר שנקבע בהם. דיווחיה של אמקור למנהל מע"מ ומס קנייה נעשים על-ידי אמפא, המרכזת בידיה את נתוני המכירות של המקררים.

המס יחושב על-פי המחיר הסיטונאי של הטובין

בין אמקור לבין מנהל מע"מ ומס קנייה התעוררה מחלוקת בנוגע לשומת מס קנייה שהוצאה לאמקור בשנים 1994-1997. במסגרת הליכי ההשגה, אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון, עלו 3 סוגיות שדרשו הכרעה.

הסוגייה הראשונה נגעה לאופן שבו נערכו דיווחי המס של אמקור. אלה נעשו בהתאם למחירים בפועל בהם מכרה אמפא את המקררים ללקוחותיה השונים (לסיטונאים, לקמעונאים ולצרכנים). המנהל סבר כי המחיר שעליו היתה אמקור צריכה לבסס את דיווחיה הנו המחיר המשקף את המחיר לקמעונאי, וזאת גם בנוגע למקררים שנמכרו בפועל לסיטונאים ולצרכנים. לפיכך, בשומותיו הוא הוסיף לסכום המכירות לסיטונאים, שדווח על-ידי אמקור, תוספת בגין רווח סיטונאי (אך מסכום המכירות לצרכנים הוא לא הפחית את הרווח הקמעונאי).

בנוגע לסוגייה ראשונה זו תמכו בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, בעמדתו של המנהל (שיוצג בידי עו"ד יהודה ליבליין). הטעם לכך היה נעוץ בלשון החוק, הקובעת כי מס הקנייה יחושב על-פי המחיר הסיטונאי של הטובין (היינו, במכירה מהסיטונאי לקמעונאי).

"הנחת היסוד של המחוקק הינה שהמחיר הסיטונאי לצורך חישוב מס קנייה הינו המחיר בו נמכרים הטובין לקמעונאי", קבע עתה שופט בית המשפט העליון אשר גרוניס. "לשונו הברורה של הסעיף מלמדת כי בסיס המס שראה לפניו המחוקק הינו המחיר המשתלם במכירה בסיטונות, דהיינו המחיר בו נמכרים הטובין לקמעונאי", הוסיף.

גרוניס קבע כי בעת מכירת טובין לסיטונאי קיימות שתי אפשרויות לקביעת המחיר הסיטונאי לצורך מס: האחת, המחיר שהיה משתלם על-ידי קמעונאי; השנייה, המחיר שהיה משתלם במכירה לסיטונאי, בתוספת המשקפת את ההפרש בין המחיר הסיטונאי למחיר לקמעונאי.

"המחוקק ביקש למסות את המחיר לקמעונאי או סכום המשקף אותו", לא הותיר גרוניס מקום לספק. כך, הגם שהוא היה מודע לכך שפרשנות דווקנית שכזו של לשון החוק עלולה שלא לשרת את התכלית של גביית מס אמת.

לאור הקביעה האמורה, נוצר חסר בתשלומי המס של אמקור בגין המכירות לסיטונאים. האם עליה לשלם עתה את הסכום החסר? סבלנות.

הסוגיה השנייה, בה נחלקו אמקור ומנהל מע"מ ומס קנייה, סבבה סביב השאלה האם נכון נהגה אמקור כאשר בדיווחיה הביאה בחשבון את ההנחות שהיא העניקה לרוכשים. סוג אחד של הנחה הוענק לרשתות ולסיטונאים גדולים, שקיבלו הנחה קבועה בת מספר אחוזים ממחיר המחירון לסוחר.

הסוג השני היה בדמות "הנחת כמות", "בונוס לסוחר", שהעניקה אמקור לסוחרים שרכשו את מוצריה בכמות מצטברת מסוימת שנקבעה מראש. סוחר שעמד במכסת הרכישות הדרושה, יכול היה לבצע קנייה של מספר מקררים נוספים, על-פי "מחירון בונוס", הקובע מחיר מופחת עבור מקררים אלה.

סכומי ההנחה, שקיבלו הסוחרים ב"קניית הבונוס", הופחתו על-ידי אמקור מסכום המכירות המדווחות לצורכי מס. המנהל ראה בכך "הפחתה רטרואקטיבית" במחיר המקררים, שמכירתם הביאה לגיבוש זכאותו של הסוחר לקבלת ההנחה, וסירב להכיר בה.

חסר בתשלומי המס

בנוגע לסוגיה זו ראה גרוניס עין בעין עם פרקליטיה של אמקור, עורכי הדין דוד גולדמן, גלעד שטסמן ומיכל זילברשטיין. גם בנוגע לכך הוא נצמד ללשון החוק. זו קובעת כי המחיר הסיטונאי של טובין יהיה המחיר המשתלם במכירה בסיטונות בעד אותם טובין במועד החיוב במס. מכך הוא הסיק כי המחיר המשתלם הנו המחיר בפועל, המהווה את הבסיס לחישובו של המחיר הסיטונאי.

"המסקנה המתבקשת אמורה להיות כי אף המס בגין מכירתם של 10 המקררים... יחושב לפי המחיר בפועל. קרי, המחיר ששולם לאמקור לאחר ההנחה שניתנה", חרץ גרוניס והוסיף: "בסיס המס הינו המחיר המשתלם, הוא המחיר בפועל. המחיר המשתלם בעסקאות בין צדדים מושפע מגורמים שונים, ובכלל זה מעסקאות קודמות שנערכו בין הצדדים. החוק אינו מחריג במפורש הפחתה במחיר הנובעת מסיבה כזו או אחרת, ובכלל זה הנחת כמות".

אות לנחרצות קביעתו של גרוניס ניתן למצוא בדבריו הנוספים, שלפיהם לא זו בלבד שזו מעוגנת בלשון החוק, אלא היא אף עולה בקנה אחד עם מהותו של מס קנייה. "מס זה מבקש למסות מכירת טובין, כאשר אמור להיות מיתאם מסוים בין מחירם של הטובין לבין גובה המס שיש לשלם בגין מכירתם".

הסוגיה השלישית בה היה על גרוניס להכריע נגעה להוראה בחוק, הקובעת מקרים מסוימים שבהם לא יהיה נישום חייב לשלם למנהל את סכום החסר, שהיה עליו לשלם בגין מס קנייה ושלא שילמו. והרי נקבע כי אמקור שילמה בחסר את מס הקנייה, מאחר שחישבה את תשלומיה על-פי מכיר המכירה בפועל, וזאת גם כאשר מכרה לסיטונאים במחיר נמוך מן המחיר הסיטונאי לקמעונאים.

על-פי החוק, נישום יהיה פטור מתשלום סכום החסר בהתקיים 3 תנאים מצטברים: החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום, או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסור; הנישום לא ידע, ובנסיבות העניין לא היה עליו לדעת על קיומו של החסר; הנישום מכר את הטובין בתום-לב, לפני דרישת תשלום החסר, במחיר שלא נכלל בו אותו חסר.

בשאלה אם אמקור עמדה ב-3 התנאים לשם קבלת הפטור, נחלקו דעותיהם של שופטי ההרכב. כפי שנראה להלן, גרוניס סבר כי אחד התנאים לא התמלא וכי אמקור חייבת בתשלום החסר. השופטות מרים נאור ואסתר חיות חלקו עליו וקבעו כי אמקור זכאית לפטור.

שיטת הדיווח מוטעית

גרוניס קבע כי אמקור ידעה, או שהיה עליה לדעת, על קיומו של החסר. היא הרי ידעה על שיטת הדיווח שננקטה עבורה על-ידי אמפא, זו שלפי מחירי המכירה בפועל. "אין לקבל מצב בו העברת מלאכת הדיווח מידיה של אמקור לידיו של גורם אחר תפטור את אמקור מאחריות לשיטת הדיווח הננקטת על-ידי אותו גורם" הטעים.

השופטת נאור חלקה עליו רק בכך. בנקטה בגישת "אפרופים" מבית מדרשו של הנשיא לשעבר אהרן ברק, היא קבעה כי "לשון החוק אינה 'ברורה' עד לתום הליך הפרשנות". היא זקפה לזכות אמקור את העקביות בנקיטה באותה שיטת דיווח מוטעית.

לדידה, מנסיבות העניין ומן הראיות עלה כי נוכח התנהלות רשויות המס, אמקור לא ידעה, ואף לא היה עליה לדעת, על החסר. אפילו במהלך המגעים השוטפים שהיא ניהלה מול מנהל מע"מ ומס קנייה, היא הציגה במפורש את שיטת הדיווח שלה לפי מחיר המכירה בפועל, והאחרון לא הסב את תשומת-לבה לכך ששיטת דיווח זו אינה נכונה ומובילה לתשלום בחסר.

"החסר בענייננו לא נבע מידיעה לא נכונה או ידיעה שהיתה חובה למוסרה, אלא מטעות משפטית שנתגלתה בדיעבד", קבעה נאור.

השופטת חיות צדדה בה בסוגיה זו, דבר שהוביל לקביעה כי אין על אמקור לשלם את הסכום החסר, שלא שולם על-ידה לאור שיטת הדיווח המוטעית. (ע"א 5717/05).

עוד כתבות

ההפגנות בבלפור. "אין סגר בלי פיצוי מראש" / צילום: טל קירשנבאום

עד קילומטר מהבית, עד 20 איש: הממשלה אישרה את ההגבלות על ההפגנות

עוד בתקנות שאושרו הלילה כלולה הוראה להארכת הסגר עד 14 באוקטובר, ואיסור שהייה בסוכה שאינה הסוכה של בני הבית ● שר האוצר ישראל כ"ץ הצביע נגד ההארכה של הסגר בשל העדר תוכנית יציאה והקלה על המגזר העסקי

ח״כ יזהר שי / צילום: אלעד מלכה

"חוק לא ראוי ולא נחוץ": חברי כחול לבן מתנצלים בפני הבוחרים

השר יזהר שי יצא נגד תמיכת המפלגה בחוק ההפגנות וכתב בהודעה לחברי המפלגה כי הוא "התאכזב אישית" ● ח"כ תהלה פרידמן ציינה כי "החלטנו להיות המבוגר האחראי למרות המחירים הגבוהים" ● רק שניים מחברי כחול לבן התנגדו בהצבעה על החוק

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב. "מקסימום 800 חולים קשים בגל הזה" / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

לפחות 45 אלף ישראלים שוהים בבידוד בכל זמן נתון: מי משלם על זה, לכמה זמן ומה המשמעויות

ביקורת מצד בעלי עסקים על כך שההסכם החדש שהושג בין ההסתדרות, האוצר ונשיאות המעסיקים, מטיל עליהם לממן את הבידוד - שהוא גזרה של המדינה ● איזה עובד יזכה לפיצוי, כמה ישלם המעסיק ומי בכלל חייב בבידוד - "גלובס" עושה סדר

צוותי רפואה במחלקת הקורונה התת קרקעית בשיב"א נערכים לקבלת מטופלי קורונה / צילום: Maya Alleruzzo, Associated Press

זעקת הפנימאים: "צריכים להתחנן לתנאים שיאפשרו לנו להילחם במלחמת הישרדות, שלא רואים את הסוף שלה"

מנהלים של מחלקות פנימיות בבתי חולים קיימו הערב מסיבת עיתונאים שבה הזהירו מההשלכות של דרישות הממשלה מהם ● פרופ' אבישי אליס: "מה שמוסתר מעיני הציבור זו הירידה הדרסטית של יכולת בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים"

בשאר אל אסד / צילום: Sana Sana רויטרס

ארה"ב מטילה עיצומים על נגיד הבנק המרכזי הסורי, ראש המודיעין ואחרים

העיצומים הם חלק ממאמצי ממשל טראמפ להדיח את נשיא סוריה בשאר אל אסד

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

מתווה נתב"ג: במקום להקל וללכת לקראת התעופה, הולכים נגדה

בהתאם למתווה התעופה, נוסעים יכולים לעזוב את הארץ רק אם רכשו כרטיס עד ה-25 בספטמבר בשעה 14:00 ● לפי תקנות חדשות, נוסעים ידרשו למלא מסמך שהם אכן עשו זאת, ואם יתגלה כי שיקרו עובדי רשות שדות התעופה ידווחו עליהם למשטרה

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

הפנים של הקורונה: האם בכל העולם איש מקצוע מעביר הנחיות

פוליטיקאים שמתעקשים להידחף למשדרי הסברה בענייני קורונה - מחלה ישראלית ייחודית? ● המשרוקית של "גלובס"

צוותי רפואה עובדים במחלקת קורונה התת קרקעית שנבנתה בשיב"א, רמת גן  / צילום: Maya Alleruzzo, Associated Press

שיא חדש: 8,919 נבדקים אובחנו אמש כחיוביים לקורונה

מדובר ב-13.6% בדיקות חיוביות מכלל הבדיקות שנערכו אמש בארץ ● אחוז הבדיקות החיוביות הגבוה מעיד על "תחלואה סמויה" רחבה ● מספר החולים במצב קשה פחת במעט, ועומד על 810 בני אדם, לאחר שאתמול הגיע לשיא של 838 מאושפזים במצב קשה בבתי החולים השונים

בנימין נתניהו / צילום: אורן בן חקון, פול

גנץ לנתניהו בקבינט הקורונה: "אנחנו משגעים את הציבור"

שר הביטחון אמר את הדברים בתגובה להצעת ראש הממשלה להגביל את טווח היציאה מהבית ל-200 מטר בלבד ● בתגובה השיב לו נתניהו: "אתה לא תגיד לי מה אנחנו משגעים או לא משגעים. מותר לראות את הנתונים ולשנות את ההתייחסויות"

דירוג אג"ח/ צילום: שאטרסטוק

כיצד שורדת ענקית הדירוג בהצלחה את משבר הקורונה

אל מול הפגיעה הקשה שספג ענף הפיננסים מהמגפה, בולטת חברת S&P Global בעמידותה ● מניית SPGI מדורגת על-ידי אופנהיימר "תשואת יתר", עם מחיר יעד של 396 דולר ● זהו מחיר פרמיה ביחס לתמחור הסקטור הפיננסי, אבל עדיין נמוך בהשוואה לחברות צמיחה מובילות

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

משרד התחבורה מקדם נתיב שיתופי חדש בכביש 6 בתמורה להוזלת תעריפים

שרת התחבורה רגב מקדמת הקמת נתיב תחבורה שיתופית וציבורית בכביש 6 • היוזמה להוזלת התעריפים והארכת הזיכיון עוררה התנגדות מהאוצר והמו"מ עם הזכיינים נקלע למבוי סתום ● מקורבים לרגב: נקדם מכרז אם לא תהיה הוזלה בדמי המנוי

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; הנאסד"ק השלים זינוק של 11% ברבעון השלישי של השנה

בסיכום חודש ספטמבר מדד הנאסד"ק איבד 5.2% ● פגישה בת 90 דקות בין שר האוצר האמריקאי מנוצ'ין לבין יו"ר בית הנבחרים פלוסי הסתיימה ללא תוצאות ● מכירות הבתים שבהמתנה בארה"ב זינקו ב-8.8% בחודש אוגוסט ● הכלכלה האמריקאית רשמה התכווצות של 31.4% בתוצר ברבעון השני

שלמה אייזנברג / צילום: תמר מצפי, גלובס

מלם תים רוכשת 70% ממניות חברת אדיוסיסטמס תמורת 39 מיליון שקל

העסקה משקפת שווי של כ-56 מיליון שקל לאדיוסיסטמס ● ההסכם כולל אופציה שניתנה למלם תים לרכוש את יתרת ההחזקות בחברה

רכב חשמלי של SERES הסינית / צילום: יח"צ

עוד מותג רכב חשמלי מסין בדרך: טלקאר תייבא לישראל את רכבי SERES החל מהרבעון הראשון של 2021

בשלב הראשון יגיע לכאן רכב הפנאי סרס 3 עם מחיר משוער של 140-150 אלף שקל

מפגינים בבלפור לאחר הגבלת ההפגנות על ידי הממשלה / צילום: בן כהן, יח"צ

מאות מוחים בבלפור ובת"א נגד נתניהו אחרי אישור החוק להגבלת הפגנות

אנשי המחאה נגד רה"מ התכנסו ליד מעון ראש הממשלה ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ ● החוק המאפשר להגביל הפגנות בזמן הסגר עבר הלילה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אך התקנות הקובעות זאת בפועל טרם אושרו: "כל זמן שנוכל, נתייצב מול המעון ונדרוש ממנו ללכת הביתה"

מטוסי אל על מושבתים בשדה התעופה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

"זה לא בריאותי אלא שוויוני?": למה באמת אוסרים על טיסות בסגר

בראיון לרשת ב', נימקה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות את ההחלטה למנוע מהציבור לטוס בכך ש"יש אנשים שלא יכולים לזוז, ויש אנשים שיכולים לקנות כרטיס טיסה" ● דבריה עוררו סערה בקרב חברות הטיסה ואף בקרב אפידמיולוגים: "אתה לא מתקן עוולה בעוולה"

מתחם בי"ח שערי צדק הישן בירושלים / צילום: אוריה תדמור

בנק לאומי יממן רכישת מתחם שערי צדק על ידי ישראל-קנדה בכ-457 מיליון שקל

על המימון התמודדו מרבית הגופים המוסדיים והבנקאיים בישראל ● בכוונת ישראל-קנדה להקים במתחם את פרויקט מידטאון ירושלים

רובע מגורים חדש בצפון מזרח יהוד / הדמיה: פרחי צפריר אדריכלים

אושרה תוכנית שמוסיפה 3,550 יחידות דיור בצפון מזרח יהוד

הוותמ"ל אישרה את תוכנית תמ"ל 1072 להקמת רובע מגורים חדש בצפון מזרח יהוד, אף שלתוכנית התנגדו מספר משרדי ממשלה ● שר הפנים אריה דרעי בירך על אישור התוכנית ואמר כי מדובר על תוכנית המגשימה את חזון הוותמ"ל המתחדש

ד"ר אירן דיאמנט / צילום: יח"צ

המדינה מדריכה ארגונים: כך תזהו עובדים בסיכון לשחיקה

הוועדה להתמודדות עם לחץ ושחיקה בישראל מפיצה לארגונים מידע איך להתמודד עם בעיית השחיקה בתקופת הקורונה

דני רופ / צילום: יעל צור

לאחר הפיטורים מחדשות 13: דני רופ מצטרף ל-ynet

רופ יגיש מידי בוקר וידאו עם תחזית יומית ושבועית ● רופ: "בעידן של היום מיליוני אנשים צורכים את המידע בעיקר באינטרנט ובמובייל"