במפלגה שפויה, הצעתה של ח"כ עינת וילף להזיז את תמונת יצחק רבין מחדר סיעת העבודה הייתה גוררת לכל הפחות נזיפה חמורה. בכל מפלגה נורמלית אחרת, שהיא לא מפלגת העבודה, היו מכנסים חבריה את המוסדות המתאימים ושוקלים צעד אקטיבי של הדחתה מהסיעה של מי שביקשה להצניע את זכרו של מנהיג העבודה, הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה מטעמה.
תארו לכם מה היה נשאר מח"כ מהליכוד שהיה מבקש להעלים את מורשת ז'בוטינסקי מהתודעה, או מה היה קורה לח"כ מקדימה שהיה מעז להתבטא נגד אריאל שרון. לראשון רובי ריבלין היה קורע את הצורה, והשני היה מגלה שאפילו במפלגה המאופקת שלו יודעים להסתער קדימה ולעשות "שמיכה".
אבל במפלגה שראשה עסוק בהישרדות ובלטאטא את העוזרת שהעסיק בניגוד לחוק, שחבריה עסוקים במלחמת ירושה ובסוגיה הנצחית - להישאר או לפרוש מהממשלה, למי יש זמן לזה? לו רק היה מכנס יו"ר העבודה, אהוד ברק, את הלשכה ומודיע שוילף אינה יכולה לייצג את העבודה בכנסת, אולי לראשונה היו מסכימים איתו בסיעה.
כרגע, מפלגת אנטי-טאלנט
למצביעי השמאל לא נותר אלא לבהות באימפוטנטיות שמגלה העבודה. נראה שאילו הבחירות היו נערכות היום, גם אם קלינטון היה עומד בראשה, היא לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. גם מרצ, שסיימה מפקד שלא ממלא אפילו את אצטדיון בלומפילד, לא מסתמנת כפתרון ל-20 המנדטים שמסתובבים היום בין קדימה לחד"ש. השמאל הישראלי צמא לפלטפורמה חדשה שתיתן פייט לימין ובבוא היום גם תנצח אותו.
הריק הזה, הוואקום העצום שנוצר מהליכוד שמאלה, פותח חריץ למפלגות שמאל חדשות, שאליו תנסה להשתחל גם תנועת "השמאל הלאומי". בינתיים עובדת התנועה מתחת לרדאר. כרגע ה"שמאל הלאומי" הוא בעיקר וירטואלי, חי ובועט ברשתות החברתיות. עד היום נרשמו 400 אלף איש לתנועה בפייסבוק, אבל על-פי הערכות בכנסת, בשבועות הקרובים, איפשהו בתחילת נובמבר, צפויה התנועה להפוך באופן רשמי למפלגה. אולי יירשם שינוי קל בשם. עוד לא ברור. מיד אחר כך יחל הקמפיין. אפילו אסטרטג בכיר כבר יש, כזה שהביא כמה מפלגות להישגים נאים בבחירות.
רשימה סופית לכנסת עוד אין. כרגע, אלדד יניב, לשעבר יועצו הפוליטי של ברק, הוא הדמות הפוליטית הבכירה שמובילה את המפלגה, אבל זה לא אומר שהמצב לא ישתנה. חברי כנסת ושרים שנחשפו לפעילות של התנועה, מספרים שבשלב הזה מגדירים עצמם חברי התנועה כמפלגת אנטי-טאלנט. כמו שינוי בקדנציה הראשונה שלה. הם לא רוצים יו"ר שיהיה גדול יותר מהתנועה עצמה. עם זאת, יש מי שקיבל את הרושם שלא נשללת שום אפשרות.
אם טאלנט מסוים יתחבר לתנועה וזה נכון מבחינתם שיוביל אותה - הם ילכו על זה. במילים אחרות, יאיר לפיד או שלי יחימוביץ' יתקבלו בזרועות פתוחות. עד שיוחלט, חברי התנועה מקיימים מגעים עם דמויות מפתח. שרים שגילו עניין בפעילות יודעים לספר שהרשימה לכנסת תרכז סביב שולחן אחד אנשי עשייה מהמגזר הקיבוצי, מהסביבה הירוקה, מארגוני שמאל, נציגי מעסיקים ונציגי פועלים.
עם האבות המייסדים של התנועה, שכנראה ימשיכו להביט בה מחוץ למשכן הכנסת, נמנים הסופר גדי טאוב ומי שחיבר את המניפסט השמאלני שלה שמואל הספרי, עו"ד מוטי קריסטל מומחה לניהול מו"מ, אורי רמתי, שריכז את הקמפיין של עמיר פרץ מול שמעון פרס, מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר, יו"ר אגודת הסטודנטים בת"א שחר בוצר, איש הקיבוץ הארצי יעקב בכר, מפיק עצרות השמאל חמי סל, ובקרוב יחשפו את עצמן עוד שלוש-ארבע דמויות מרכזיות, חלקן מהגוורדיה הוותיקה של העבודה. הם לא יציגו מועמד לראשות ממשלה, לתפקיד שר ביטחון או לנשיא, גם לא מועמדות לניהול מפעל הפיס, אבל הם בטוחים שחברי כנסת שלהם יתאפיינו בסגנון חנין את יחימוביץ'.
בחוגי הבית שהם מקיימים הם מציגים סדר יום על בסיס חלוקת הארץ, יציאה מהשטחים, סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפיכת החברה הישראלית ל"חברת מופת". תעדוף החינוך הציבורי על פני ביטחון, השקעה בתנועות נוער ובמערכת הבריאות.
חוגי הבית, דרך אגב, מתקיימים שלוש-ארבע פעמים בשבוע. יניב, טאוב וקריסטל הספיקו בשנה וחצי האחרונות לנוע בין קיבוץ דפנה לאילת, בין נאות סמדר לתל אביב. בדרך כלל החוגים מתקיימים בבתים פרטיים, לעתים בברים שכונתיים. הזמנות יש כבר עד סוף דצמבר.
עם הפנים לקיבוץ
על קהל היעד של התנועה אפשר ללמוד מהמאמצים שהיא משקיעה בתקשורת הקיבוצית. בשבועות האחרונים שופעת העיתונות הקיבוצית מאמרי תמיכה. הפתעה גדולה נרשמה כשבכר, מבכירי הקיבוץ הארצי, יצא בקול קורא לעזוב את המסגרות הישנות, העבודה ומרצ ולחבור ל"דבר הבא". גם בקרב הקהל הרוסי יש מי שמביע עניין בתנועה. בכנסת מספרים על סקרים פנימיים שערכו במפלגה החדשה שעל פיהם 20 אלף עולים חדשים שמגדירים את עצמם שמאל, מחפשים למי להצביע.
וגם קווי אופי למפלגה הצעירה כבר יש: כשהם מסתכלים אל מפלגת העבודה ואופן קבלת ההחלטות בה, הם כנראה הולכים הכי רחוק שאפשר: אין מוסדות, אין גופים פנים מפלגתיים. אין לשכה, אין ועידה, אין מרכז. גם דמי חבר אין. מה כן יש? פגישות שותפים ופגישות מייסדים.
על מנגנון הצבעה טרם הוחלט. החלטות מתקבלות כקולקטיב. הגרעין המצומצם מונה 170 איש. רק לפני כמה שבועות, מספר אחד מאנשי הגרעין הזה, נדרשו חברי התנועה לקבל החלטה האם לבחור בקמפיין נגטיבי או פוזיטיבי. 80 המשתתפים שהגיעו לפגישה על גג ביתו של יניב, קיבלו את ההחלטה. כרגע זו רוח התנועה. נמנעים מממסדיות.
מטה קטן, הרבה חיילים
בניגוד לתנועה החדשה-מרצ, השמאל הלאומי לא קם במשרד פרסום. המטה שלהם פועל מתוך סלון דירת רווקים בתל אביב. מזמינים פיצה ובירה ועובדים. פגישות השותפים מתקיימות על חומוס אצל יניב על הגג. אין אולמות, אין כנסים. המטה קטן, אבל יש לו לא מעט חיילים. במקום מזכ"ל ומנכ"ל יש רכזת חוגי בית, ורכז פעילות אינטרנט. כולם מתנדבים. מנהלת חלונות הראווה של אחת מרשתות האופנה המובילות, למשל, היא המפיקה. אחד ממתנדבי קמפיין אובמה מפיק את פעילות האינטרנט. ויש גם מערך גיוס תרומות. כרגע מרבית הכסף הוא מהון אישי.
ה"ביחד" הזה, צפוי לאפיין גם את פעילותם בכנסת. במפלגת השמאל הלאומי לא יהיו הצעות חוק פרטיות, למשל. רק סיעתיות, בדיוק כמו שהיה נהוג במפלגת העבודה עד 1992. כל הסיעה הייתה חתומה על כל הצעות החוק של חבריה. הרעיון הוא לא ליצור תחרות בתוך הסיעה, אלא לפעול למען המחנה, להגדלתו ולביצור מעמדו. ועוד משהו הם כנראה מתכוונים לקחת מהעבודה - את האות א' (המיוצגת ב"אמת"), שככל הנראה תייצג אותם בקלפי.
בשיחות סגורות עם חברי כנסת הודו אנשי התנועה שהשאיפה שלהם בבחירות הקרובות היא ארבעה עד עשרה מנדטים. אחרי שבבחירות 1996 ישראל הלכה לישון עם פרס וקמה עם נתניהו, למדו במערכת הפוליטית שמנצח מי שסוגר את הפער, לא זה שפתח אותו. בבחירות 2009 הוכיחה את זה לבני. נתניהו הוביל בסקרים, לבני ניצחה בנקודות. בתנועת השמאל החדשה בטוחים שגם אם ידשדשו בשלב הראשון, הגרף שלהם יעלה בדקה ה-90.
השמאל הלאומי
- הקמת התנועה: קיץ 2009
- הפיכתה למפלגה: נובמבר 2010
- שאיפה: 10-4 מנדטים בבחירות הקרובות
- רשימה לכנסת: עדיין אין
- מבנה מפלגתי: כרגע ללא מוסדות רשמיים
- מייסדים: אלדד יניב, שמואל הספרי, גדי טאוב, אורי רמתי, מוטי קריסטל
- קהל יעד: מצביעי מרכז-שמאל שנעים בין קדימה לחד"ש. יפנו גם לחברי קיבוצים ולקהל הרוסי.
- אג'נדה: חלוקת הארץ, יציאה מהשטחים, סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפיכת החברה הישראלית ל"חברת מופת". תעדוף החינוך הציבורי על פני ביטחון, השקעה בתנועות נוער ובמערכת הבריאות
- פעילות עד כה: בעיקר ברשתות החברתיות ובחוגי בית. באחרונה יצאו בקמפיין המתבסס על סיסמת הבחירות של רבין