ועידת התביעות, מוסד יהודי ותיק שמטפל בהעברת פיצויים מממשלת גרמניה לניצולי שואה, נופלה קורבן לרשת נוכלים, ובתוכם 6 מעובדי משרד הארגון בניו-יורק. הרשת הוציאה במירמה מוועידת התביעות יותר מ-42 מיליון דולר במשך כ-10 שנים - כך נטען בכתבי אישום שהוגשו אתמול (ג') נגד 17 חשודים, כולם מברוקלין, ניו-יורק. 11 מהם נעצרו.
לפי כתבי האישום, שחשף התובע הפדרלי במנהטן, עובדי הארגון החשודים בהונאה חברו לאנשים אחרים וסייעו להם להגיש לוועידת התביעות מסמכים מזויפים שיצרו רושם כאילו הפונים זכאים לקבל פיצויים, בהיותם כביכול ניצולי שואה שנקלעו למצוקה כלכלית או בגלל סיבות אחרות. בפועל, חלק מהפונים נולדו אחרי מלחמת העולם השנייה, ואחד מהם כלל אינו יהודי.
"אם יש ארגון שהיה אפשר לקוות שיהיה חסין מהונאות ומביטויים אחרים של תאוות-בצע בזויה, זה היה חייב להיות ועידת התביעות, ארגון שמדי יום עוזר לאלפי קורבנות של הנאצים, אנשים זקנים ועניים", אמר התובע הפדרלי במנהטן, פריט ברארה. "למרבה הצער, המוסד הזה, שנועד לסייע לקורבנות, נעשה בעצמו קורבן. אלמלא שיתוף-הפעולה יוצא הדופן של ועידת התביעות עם השלטונות הפדרליים, ההונאה הזו לא היתה נחשפת לעולם".
ועידת התביעות, מלכ"ר שפועל במרכזים יהודיים גדולים ברחבי תבל, וכמובן בישראל, פנתה ל-FBI בדצמבר 2009, לאחר שהחלה לחשוד כי אלמונים בוזזים את כספיה וכי ייתכן שמדובר במזימה פנימית. אחד מהחשודים הוא סמיון דומניסטר, מנהל בארגון, שפוטר בפברואר, החשוד כי שימש מנהיג הרשת.
חשדם של בקרי הארגון התעורר לאחר שמצאו כי קיים דמיון רב בנוסחים ובפרטים של מסמכים רבים שהוגשו כדי לאשש בקשות לפיצויים. בעקבות זאת נפתחה חקירה פנימית, וזו הובילה לפנייה ל-FBI.
העובדה שההונאה נמשכה שנים רבות כל-כך מיוחסת לכך שרבים מעובדי ועידת התביעות, בדרגים שונים, חברו כדי להסתיר את ההונאה.
חקירת ה-FBI העלתה כי התביעות הכוזבות הוגשו בעיקר לשתי קרנות שמנהלת ועידת התביעות בארה"ב: "קרן המצוקה", שמעניקה תשלום חד-פעמי בסך כ-3600 דולר לעקורים, כלומר ניצולי שואה שנאלצו לעזוב את ערי מגוריהם ונהפכו לפליטים; ו"קרן סעיף 2", שמשלמת כ-411 דולר בחודש לניצולי השואה שמשתכרים פחות מ-16 אלף דולר בשנה.
ל"קרן המצוקה" הוגשו במרוצת השנים 4957 תביעות, שגזלו מקופותיה 18 מיליון דולר, ול"קרן סעיף 2" הוגשו 658 תביעות, שרוששו אותה ב-24.5 מיליון דולר.
בחלק מהמקרים הסתפקו החשודים בהגשת מסמכים שבהם זויפו רק תאריך הלידה ומקום הלידה של הפונה. במקרים אחרים היו הזיופים מתוחכמים יותר, וכללו הכנסת שינויים במסמכים שוועידת התביעות השיגה בעצמה ממקורות חיצוניים. ברור שזיופים אלה יכלו להיעשות רק מבפנים.
"לכל אחד מהנאשמים היה תפקיד ביצירת המסמכים הכוזבים, תיוקם והטיפול בהם, בשמם של פונים שלא היו ראויים לקבל שום הטבות, והנאשמים, יחד עם הפונים, חילקו ביניהם את השלל", אמרה גנ'יס פדראצ'יק, עוזרת לראש ה-FBI, שהיתה ממונה על החקירה. "קרנות שהוקמו ומומנו על-ידי ממשלת גרמניה כדי לסייע לקרבנות השואה נבזזו על-ידי על אנשים תאבי-בצע, במקום לסייע לאלה שבאמת זקוקים לסיוע".
כל החשודים צפויים, באם יורשעו, לעונש מרבי של 20 שנות מאסר וקנס בסך 250 אלף דולר.
ועדת התביעות טוענת כי למרות אבדן הכספים, לא נמנעו תשלומים מזכאים.