טיוטת מסקנות הוועדה לבחינת המדיניות בנושא משאבי נפט וגז בישראל בראשות פרופ' איתן ששינסקי, שפורסמו אתמול (ד'), מעלות לטענת עורכי דין המתמחים במיסוי בעיות לא פשוטות. לא בטוח, הם טוענים, שהמסקנות נותנות פתרון הולם להסדרת המיסוי בתחום חיפושי הנפט והגז בישראל.
עו"ד גיל רוה, ראש מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד ארדינסט בר-נתן ושות', מדגיש כי מדובר אמנם בהמלצות ראשוניות, שיצטרכו לעמוד למבחן רק לאחר שיפורסם הנוסח הסופי, אך בנוסח הנוכחי יש כמה בעיות.
"ראשית, ההמלצות מנתחות את נטל המס בשנת 1952, תוך השוואה להיום, מסך תקבולי הגז. המסקנה הברורה של הוועדה היא שהנטל ירד לאורך השנים", אומר רוה ומוסיף: "מבלי לבחון את בסיס הנתונים שעליו נשענה הוועדה, גם בהנחה שהוא נכון, צריך היה להראות את השינוי לאורך השנים כדי לוודא שאין מדובר כאן בשינוי רגעי אלא בתהליך ארוך שנים".
לטענת רוה, לא רק שהוועדה בחרה שלא לבצע השוואה הדרגתית של נטל המס בין השנים, היא גם לא בחנה את השינויים בחוק ביחס למדינות אחרות כדי לקבל תוקף נוסף למסקנותיה.
"אולי נטל המס בישראל ירד בעקבות עלייה מקבילה בחו"ל? אולי לא היה שינוי בחישוב המס בחו"ל, אבל סך ההשקעות בחיפושים עלו ובהצלחה פחותה?" מעלה רוה אפשרויות שלא נבחנו בוועדה.
"עולם חדש של תשלומים"
בהמשך לטענתו של רוה, סבורה עו"ד ענת טנא, המתמחה במיסוי ושותפה מנהלת במשרד אלתר ושות' עורכי דין, כי בחינת נטל המס באופן רטרואקטיבי עלולה לפגוע קשות בתחום קידוחי הנפט.
"מקום המדינה ועד היום, אף חברה שעוסקת בתחום לא הרוויחה. כעת מגיעה לפרקה תקופה חדשה שבה אולי ניתן יהיה בכל זאת להרוויח בתחום, ועכשיו מפילה הוועדה על היזמים עולם חדש של תשלומים, שלא היה מונח בפניהם כשהחליטו להיכנס לתחום. לדעתי, יש כאן פגיעה קשה מאוד בהסתמכות של היזם", טוענת טנא.
גם עו"ד מירי ביקל, ראש מחלקת מסים במשרד שבלת ושות', סבורה כי אחת הבעיות המרכזיות בהמלצות היא החלתן באופן רטרואקטיבי על משקיעים.
"המלצות הוועדה יחולו משנת 2011 על כל שותפויות הגז", אומרת ביקל. "ביטול ניכוי האזילה ומס נוסף בשיעור של 20%-60% תגרום להפחתה משמעותית ברווח החזוי של הפרויקטים. מדובר, לפיכך, בחקיקה שיש לה השלכות שליליות על משקיעים בכלל ועל משקיעים זרים בפרט".
לדברי רוה, הוועדה היתה צריכה להביא בחשבון את העובדה שנטל המס הנמוך לטענתה בישראל הוא זה שמהווה את אחד הגורמים להגדלת ההשקעות כאן: "אם אכן כך, הרי שהכבדת נטל המס תהיה קטסטרופלית לחיפושים העתידיים. שיעור מס של 60% הינו גבוה מאוד ועשוי להרתיע המשך השקעות בתחום", סבור רוה, מוסיף כי עצם העובדה ששיעור נטל המס בארץ נמוך יותר אינה מצדיקה את העלאת שיעור המס: "יש לציין כי שיעור מס החברות בישראל כיום עומד על 25% ואמור לרדת ל-18% על-פי החוק הקיים, שהוא מחצית משיעור מס החברות בארה"ב".
"אין קיזוז בין השקעות"
מומחי המס מצביעים על בעיה נוספת. "המלצות הוועדה אינן מאפשרות קיזוז בין השקעות שונות, כך שמשקיע יכול להפסיד בהשקעה אחת ולשלם מס גבוה מאוד על אחרת", טוענת ביקל, שסבורה כי גם המלצה זו מהווה תמריץ שלילי למשקיעים, ומנוגדת למדיניות הבינלאומית.
רוה סבור כי בסופו של דבר, גם כאשר יהפכו המסקנות הראשוניות לטיוטת חוק, הן יעמדו בלא מעט מכשולים חוקתיים. לדבריו, יהיה צורך לבדוק אם נכון להפלות סקטור מסוים על סמך פעילות, כמו במקרה הזה.
"צריך לשאול אם יהיה זה נכון למסות כל פרויקט בנפרד ולא את החברה עצמה. האם הדבר חוקתי בהתחשב בעובדה שהוא עשוי להטיל נטל מס כבד על חברה, כמובן אם יש לה פרויקט רווחי מאוד וגם הפסדי", אומר רוה.
עוד הוא אומר כי עצם המסקנה להטיל משטר מס שונה על משקיעי חוץ עלול להוות בעיה, ושואל: "האם יהיה זה חוקי, במקרה שהחוק ינגוד את סעיפי האי-אפליה המצויים באמנות שונות?"