בפורום החממות הטכנולוגיות זועמים על כוונת משרדי האוצר והתמ"ת לשנות את חוק המו"פ, באופן שיאפשר למדינה לגבות בשלב האקזיט מחברות שקיבלו מענק מהמדען הראשי, החזרים נרחבים בגין ההשקעה.
לדברי יו"ר פורום החממות הטכנולוגיות, איל ליפשיץ, התיקון לחוק יגרום לקיפאון ביזמות המקומית וירחיק משקיעים מחו"ל, בעיקר מארה"ב. הדיון על השינויים בחוק המו"פ, שישולב לראשונה בחוק ההסדרים, יעלה היום (ה') בוועדת הכספים של הכנסת.
ליפשיץ טוען כי "הנוסחאות המעוותות שעל בסיסן המדינה תוכל לדרוש מחברות טכנולוגיה החזרים יעמידו את היזמות הישראלית במצב של היעדר כושר תחרות אל מול פיתוחים מקבילים בשווקים בחו"ל".
"המשקיעים בארה"ב חוששים"
כך, על-פי התיקון המוצע לחוק, תוכל המדינה לדרוש מחברה שקיבלה מענק בהיקף של מיליון דולר, החזר של כפי 25 מהיקף המענק שנתנה, במידה והפיתוח נמכר לחברה מחו"ל. במצב כזה, היא תוכל לדרוש 25 מיליון דולר, הגבוה מהחלק היחסי של המשקיעים האחרים בחברה, שהזרימו הון גדול יותר.
גורם במשרד התמ"ת אמר היום, בהתייחס לטענות פורום החממות הטכנולוגיות, כי מטרת התיקון בחוק המו"פ היא לאפשר הישארות פעילות של חברות בארץ אחרי מכירת הידע לחו"ל. הגורם אמר כי הטענה על קנס במכפלות של פי 25 מגובה המענק, אינה סבירה.
"החוק מאפשר את הדברים ברמה התיאורטית, אך הפרשנות מרחיקת לכת. מטרת התיקון היא לשמר את הפעילות של חברות בישראל, אחרי שקיבלו מימון מהמדען הראשי. אנחנו מקווים שתוך כדי הדיון בוועדת הכספים נגיע להבנות", אמר הגורם.
בתוך כך, היום נודע כי ח"כ רוברט אילטוב (קדימה) מנסה לקדם במקביל לדיונים על התיקון בחוק המו"פ, חקיקה שתגביל את גובה התקרה שבה תוכל המדינה לדרוש החזרים כספיים מחברות שקיבלו בתחילת דרכן מענקי מדינה.
"המדינה עושה עלינו את 'אם כל הסיבובים', לא מתוך רוע", אמר היום (ד') ליפשיץ בשיחה עם "גלובס". "פקידיה לא מבינים את הדינמיקה של חיי חברה וכך, המדינה מסכנת חברות כי משקיעים זרים לא ירצו לשים כסף. הרווחיות של האקזיט לא ברורה. אני בקשר עם משקיעים בארה"ב והם חוששים מהשינוי".
ליפשיץ חושש כי "החוק ינתק אותנו מהתחרות על פיתוחים טכנולוגיים. עם מדיניות כזו, לא יקומו חברות חדשות, יזמים ימשיכו לעבוד בחברות כמו אמדוקס, לא יוקמו סטארט-אפים ולא יהיו השקעות בתעשייה. היא פשוט תגווע. המדינה מחוללת נזק בלתי הפיך לתעשייה רגישה בתקופה רגישה לא פחות", אמר.
הנוסחה החדשה גרועה מהקיימת
בשני העשורים האחרונים הוקמו במסגרת החממות הטכנולוגיות בישראל 1,200 חברות שהכניסו לקופת המדינה 3 מיליארד שקל. "הנוסחה הקיימת גרועה והנוסחה שתבוא במקומה גרועה עוד יותר", אומר ליפשיץ. "הצלחנו איכשהו לשרוד עד היום בגלל שהגענו להבנות עם המדען הראשי בעת שטכנולוגיה הבשילה לקראת מסחור, והוא נתן אישור להוציא טכנולוגיות לחו"ל. במצב החדש המסתמן, המדינה תרוויח על השקעה נמוכה הרבה יותר מאלה שישימו בחברה את החלק הארי של הכסף".
"מצוקה תקציבית היא תמיד חלק מתפקיד המדען הראשי"
"לממשלה יש תפקיד מהותי בכלכלה ויש לה את הכלים והיכולת לקדם את הדברים הנכונים", כך אמר אבי חסון, המדען הראשי הנכנס, על הסיבה לבחירתו בתפקיד. חסון יחל לכהן כמדען ראשי מינואר 2011, ויחליף בתפקיד את ד"ר אלי אופר, שעבר לכהן כיו"ר התורן של תוכנית יוריקה האירופית.
חסון סיפר כי החליט לזנוח את תפקידו כשותף בקרן הון הסיכון ג'מיני כדי לעבור לשירות הציבורי, עוד לפני שהחליט להתמודד על תפקיד המדען הראשי. לדבריו, רק לאחר שכבר פרש מג'מיני, שמע שתפקיד המדען מתפנה וניגש למכרז. חסון אמר את הדברים בכנס של פורום MIT, שנערך במסגרת שבוע היזמות בתמיכת להב בחוג למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב וקרן הון הסיכון קיינן.
חסון נשאל על-ידי יזהר שי, שותף בקיינן, כיצד הוא מתכונן לתפקיד וענה כי נפגש עם העובדים הנוכחיים בלשכה ובחו"ל נפגש עם קולגות דומות בממשלות העולם וכן עם מומחים למדיניות ממשלתית באוניברסיטאות, שהנחו אותו לאן ניתן לקחת את התפקיד.
"אני כבר יודע היום מה יהיו סדרי העדיפויות שלי עם הכניסה לתפקיד", אמר חסון אך לא פירט. "זהו תפקיד שכהונתו קצובה לשש שנים וזה מאפשר חופש פעולה מספק".
חסון נשאל גם על סוגיית תקציב המדען הראשי שבשנים האחרונות אזל עוד לפני שהגיע לאמצע השנה, וכך חברות ראויות לא יכלו ליהנות ממנו.
"השגת תקציבים היא חלק מהותי מהתפקיד", אמר. "הביקושים לתמיכת המדען עלו בשנים האחרונות כפועל יוצא מהירידה בהשקעות של קרנות ההון סיכון. לכן, מצוקה תקציבית הייתה ותהיה חלק מן התפקיד". חסון אף עודד בכירים נוספים מתעשיית ההיי-טק לחצות את הקווים ולעבור לעבוד בסקטור הציבורי.