לינדשטראוס
זכרו את שמו של מבקר המדינה. בכל פעם שתקראו בימים הקרובים על החלטה שמתקבלת בשוק התקשורת, רשמו לכם בצד "השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס".
בתקופה האחרונה הוגשו טיוטות ביקורת משרדו לרשות השידור, הרשות השנייה ובקרוב תהיה גם טיוטה למועצת הכבלים והלוויין. מאחר ואלה רק טיוטות, מנועה התקשורת מלדווח על תוכנן, לא משנה עד כמה הוא לא נעים.
ובכל זאת, רוחו של לינדנשטראוס מרחפת בימים אלה מעל תהליכי קבלת ההחלטות - בין אם הן דרמטיות, ובין אם הן לא מתקבלות כלל.
סימני סחרור
בעוד זכייניות הטלוויזיה המסחרית דנות בינן ובין עצמן באשר למועד המדויק בו יבקשו לעצמן רישיון ויעזבו את ערוץ 2, מתחילה חגיגת המחירים הצפויה בשוק.
הזכייניות מתחמשות, ומדי יום נחתמים עוד חוזי בלעדיות עם טאלנטים או יוצרים. אלה נדרשים שלא לעבוד עם אף גוף ברודקאסט אחר בכמה וכמה השנים הבאות.
העסקאות כבר מתחילות לתפוח ולגלוש אט-אט מתוך הנורמות שהשוק הכתיב בשנים האחרונות. לפי שעה נוקטות הזכייניות במעין רגולציה עצמית ובעיקר משתדלות לא לזנק מעל טבורן במאבקי התמחור. אבל זה לא צפוי להימשך עוד זמן רב.
ככל שנתקרב יותר אל מועד המעבר לרישיונות, יגדל מעמדו של הטאלנט או היוצר האטרקטיבי. ידועני ה-B ליסט יתקדמו אל השורה הראשונה, וטירוף המשכורות, שפשה עם עלייתו של ערוץ 10, יחזור ובגדול.
יהיה זה בעיקר כדי לפצות על אובדן המותג - ערוץ 2 או ערוץ 10 - שכיום חזק מכל "פנים" שתשימו על המסך. הכוח יעבור אמנם מהאפיק בו מתהדר הערוץ אל התוכן שיהיה חייב להיות אטרקטיבי דיו, אולם באותה מידה הצורך הזה עשוי בקלות לגרום גם לבזבזנות וסחרור שיקברו עמוקות גופים, בעיקר חדשים וחלשים יותר.
אחרי הכול, אסור לשכוח כי שוק הטלוויזיה כפי שהוא כיום אינו שוויוני. הזכייניות אינן שקולות זו לזו בעוצמתן, בוודאי שלא ל-HOT ול-yes. במאמץ להגיע לרף שהגופים החזקים יקבעו, מישהו עוד עשוי לקרוע רצועה.
העוצמה שבקבצנות
חיזורי מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, על פתחי הקרנות להשיג מימון לערוץ, עשויה להצטייר כמצוקה. אך למעשה המגעים המתקדמים של המהלכים, שכנראה יבשילו, מוכיחים כי משהו טוב כנראה עובר על הערוץ.
מדברים על סכום של עד 150 מיליון שקל ולראשונה זה זמן רב גם השקעה של בעלי המניות, בעיקר של בעל השליטה, יוסי מימן.
במשך תקופה ארוכה ידע ורשבסקי שאין לו מה לחפש בקרבת כל גוף מממן - בנק או קרן. הוא הבין שהעתיד לוט בערפל, ואף גוף שהשקל יקר לו לא יביע אמון בחברה שברזומה שלה כבר יש התמוטטות וחצי.
עכשיו, עם המעבר הצפוי לרישיונות, הגלגל קרוב להתהפך. ערוץ 10 נמצא בעדיפות בשוק - הוא הזכיין היחיד שמורגל לפרקטיקה סתגלנית של 7 ימים בשבוע. הוא מודע לבורות ולקשיים, ואם רשת ואפילו קשת יאבדו את אפיק "22" - יתרונותיו עוד יתחדדו.
לצד החוק המשתנה, ורשבסקי מציג ככל הנראה במשאים-ומתנים מבנה ומהלכים שמשרים ביטחון ומוכיחים כי ערוץ 10 נמצא בדרך הנכונה - לפחות פיננסית אם לא תוכנית.
ריח רע
אלון בן-דוד ניסה לדבר על המלחמה הבאה ועל הכניסה לשטח האויב, אבל גם זה לא חיפה על המבוכה שעלתה מכתבת יום הולדת ה-40 לטנק המרכבה של חדשות ערוץ 10 ששודרה השבוע.
בן-דוד שלף את מיקי חיימוביץ' מאולפנה החדיש ויצא להראות לה דינמיות אמיתית מהי. כך, במשך למעלה מ-6 דקות ראינו את מגישת המהדורה המרכזית עוטה סרבל, נוהגת בטנק, כאילו היה טויוטה באחת מתוכניותיו של בעלה, אלי אילדיס, ויורה באש חיה (!) פגזים אל עבר מטרות.
"אתה לומד לזהות את החברים שלך לפי הריח של הפלוצים", אמר מפקד טנק שרואיין, באחד המשפטים הבלתי נשכחים בכתבה. ואכן ריח רע עלה באוויר. השאלה היא מי הפריח אותו?
דובר צה"ל, שנראה לו הגיוני להפוך טנק חמוש למתקן שעשועים; ערוץ 10, ששולח את אנשיו למשימות שטח סטייל 1967; או אנחנו הצופים, שאנחנו חלק מחברה שכתבה כזו נראית לה טבעית ומעוררת גאווה.