מתי גולן כתב ביום ראשון שאין שום סיבה לדרוש את הדחתו של אלי ישי מתפקיד שר הפנים בשל אחריותו המיניסטריאלית למחדל כיבוי האש באסון השריפה בכרמל. לשיטתו של גולן, אין כל תועלת בהדחתו של ישי, מאחר שכל שר אחר שיכהן או שהיה מכהן במקומו לא היה פועל באופן שונה ולא היה מביא לשיפור בתפקודם של שירותי הכבאות.
זוהי גישה מקוממת מכמה היבטים. ראשית, בשל ההנחה הגלומה בה, שישי אמנם כשל בתפקודו - אך אין טעם להחליפו, מאחר שכל אדם אחר בתפקיד לא יכול היה לשמש אלטרנטיבה ראויה. זו גישה תבוסתנית, צינית, המדיפה ניחוח של יאוש והמניחה מראש כי אין טעם לפעול לשיפור תפקודו של הממשל, שכן הכישלון מובטח מראש. אדם האוחז בגישה זו, מה טעם הוא רואה בהשתתפות בבחירות ובתמיכה בהמשך קיומה של מדינה דמוקרטית? ממילא אין סיכוי שבממשל הבא הדברים יפעלו כראוי.
הפתרון לא מתמצה בהחלפת הדרג המיניסטריאלי, כמובן. על הציבור לוודא כי נבחריו אכן מפשילים שרוולים, ומלבד לקיים מסיבות עיתונאים ולהצטלם בפוטו-אופ עם כבאים, הם עושים את העבודה האפרורית, המייגעת, הכרוכה בניהול מדינה: דאגה לתקציב, קביעת סדר עדיפויות, גיבוש קריטריונים ונהלים - ובסופו של יום, וידוא כי ההנחיות יוצאות לפועל, לקיחת אחריות לכך שהשירותים שהמדינה אמורה לספק אכן יסופקו - בין אם מדובר בביטחון, מים, חשמל, אוויר נקי, בריאות או כבאות.
גבולות האחריות
לעבודה הממשלית יש גם פן בלתי זוהר, לצד ההיבט של מנעמי השלטון. אצלנו שכחו אותו, ומתרכזים רק בריטואלים הפומביים. כמו ראשי עיריות, שבמשך שנים העדיפו להימנע מלטפל בצנרת הביוב המתפוררת, שאותה איש אינו רואה ושבהחלפתה אין טקסים שבהם גוזרים סרטים, והעדיפו להתמקד בהחלפת ריצוף במדרכות.
הקושי השני עם גישתו של גולן הוא הוויתור המוחלט על עיקרון ה-accountability, הנשיאה באחריות. בדיוק כשם שלא מצופה משרי הממשלה להחזיק בעצמם את זרנוקי המים ולהטיס את מטוסי הכיבוי, מצופה מהם להיות אחראים על פעולתו התקינה של מערך הכיבוי, שהוא רשות מרשויות המדינה. זה ההבדל בין אחריות אישית לבין אחריות מיניסטריאלית.
"הגידול העצום שחל בהיקפה ובמורכבותה של המערכת הממשלתית מונע זהות" בין שני מובני האחריות, כתב ד"ר אביגדור קלגסבלד, "לא ניתן לצפות ששר יהיה מעורב בכל פעולה המבוצעת בתחומי אחריותו, וברור כי הרוב המכריע של פעולות אלה נעשה בלא כל מעורבות מצדו". זה לא מבטל כמובן את אחריותו המיניסטריאלית למתרחש בתחומו.
מאין לגולן ששר פנים אחר לא היה פועל להבראת שירותי הכבאות? וגם אם הוא נסמך על ניסיון העבר ולומד כי כל שרי הפנים בעבר לא פעלו כנדרש, ולא רק ישי - האם הדבר מכשיר את מחדלו של השר הנוכחי?
אין כל סיבה, אגב, שהאחריות תיעצר בדרג השר דווקא. גם לראש הממשלה עצמו יש אחריות, אף שאינו ממונה באופן ישיר על ענייני משרד הפנים.
השופטים שדנו בעתירות לביטולה של ועדת וינוגרד והקמת ועדת חקירה ממלכתית תחתיה, שתחקור את כשלי מלחמת לבנון השנייה, התחבטו בגבולות שבין אחריות אישית למיניסטריאלית, במסגרת הדיון בשאלה מהו סוג הוועדה שאמורה לחקור את סוגי האחריות השונים.
אך בדבר אחד אין כל ספק - על השר מוטלת אחריות, בין אם אישית או מיניסטריאלית, והוא איננו רשאי לחמוק ממנה.
מי שמבקש שלא לשאת באחריות, מוטב לו שיוותר גם על הסמכות - ויירד מהבמה הציבורית בעצמו.