שבועות ספורים אחרי ששופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, מתח ביקורת נוקבת על התנהלות פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) בניהול תיק הדסק הרוסי בבנק הפועלים, שהסתיים בזיכוי הנאשמים, וכינה אותה "דבר מזעזע" - מותח שופט בית משפט השלום בכפר-סבא, מיכאל קרשן, ביקורת קשה על התנהלותה בתיק אחר ומכנה אותה: "מחדל של ממש".
את הביקורת מתח השופט במסגרת החלטה שנתן בשבוע שעבר (ג'), שבה דחה את בקשת הפרקליטות לתקן בפעם הרביעית כתב אישום שהגישה באוגוסט 2006 נגד ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר, גיורא לב, ונגד מהנדסת העיר, מדלן אונגיל. זאת, בגין עבירות מתחום טוהר המידות, הנוגעות להוצאת היתרי בנייה על-ידם למבנה ה"פאוור סנטר" שבצומת ירקונים, בניגוד להחלטת הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים.
כתב האישום המקורי נגד לב ואונגיל הוגש באוגוסט 2006. לאחר שתיקנה את כתב האישום 3 פעמים, פנתה במאי 2010 פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט בפעם הרביעית, וביקשה לתקן אותו פעם נוספת באופן שיתווסף לו המידע כי הנאשמים נכחו בדיוני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הרלוונטיים לאישום נגדם.
"מקצה שיפורים"
הפרקליטות טענה כי הצורך בתיקון הרביעי של כתב האישום התעורר לאחר שבא-כוחה של אונגיל, עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד יעקב וינרוט ושות', ביקש ממנה לעיין בחומר החקירה של תיק אחר, הידוע בכינויו פרשת "חצי חינם", שבו נחקרה אונגיל וראש עיריית פתח-תקווה המכהן, יצחק אוחיון, בין היתר בחשד לביצוע עבירות תכנון ובנייה.
לטענת הפרקליטות, במהלך עיון בחומר החקירה מפרשת "חצי חינם", מצאו נציגיה חומר שביכולתו לבסס את הפסקה שהם רוצים להוסיף לכתב האישום. בנוסף ביקשה הפרקליטות להעיד 9 עדים חדשים, שנחקרו גם בפרשת "חצי חינם".
מנגד, הנאשמים טענו, באמצעות באי-כוחם, עוה"ד ירון קוסטליץ, משה שמיר ומשה ישראל, כי בקשת הפרקליטות מהווה "מקצה שיפורים" שמבקשת התביעה לערוך זו הפעם הרביעית, ולכך אין לתת יד, כי השיהוי הרב בהגשת הבקשה גרם להם נזק ממשי ומהותי ביכולת להתגונן ולעיוות דין. לדבריהם, אם התביעה היתה פועלת בשקדנות הראויה - היא היתה מגלה את החומר בזמן המתאים.
אונגיל טענה עוד, בין היתר, כי עוד ב-2003 היא קיבלה הודעה כי התיק בפרשת "חצי חינם" נסגר, ולכן הפרקליטות לא יכולה לעשות שימוש בחומרים שנאספו במסגרתו.
השופט קרשן דחה את בקשת הפרקליטות, בנימוק שזו הגיעה לאחר שיהוי של שנים שפגע קשות בזכויות הנאשמים. "הפרקליטות השתהתה בבקשתה, וכתוצאה ממחדל השיהוי נפגעה יכולתם האפקטיבית של הנאשמים להתגונן מפני האשמותיה. בנסיבות אלה קיים חשש של ממש כי הנאשמים לא יזכו למשפט הוגן כתוצאה ישירה ממחדלי הפרקליטות", כתב קרשן בהחלטתו.
"הפרקליטות טענה כי דבר קיומו של החומר נודע לה רק לאחרונה. אין לי יסוד לפקפק בהצהרתה, אולם לא יכול להיות ספק שמדובר במחדל של ממש מצדה. החומר היה בשליטת המאשימה במשך שנים רבות, עוד בטרם 'נגלה' על-ידי נציגיה", ציין השופט.