גלגלי הטכנולוגיה עשו דרך ארוכה מאז שהומצא פורמט ה-MP3, שביקש לדחוס את צלילי המוזיקה אל תוך קובץ אחד קטן, זמין ונגיש - מהעברת דיסקים לקבצים דיגיטליים, דרך חנויות המוזיקה, הלאה למכשירי הסלולר ועד העתיד הלא נודע.
אך בתוך כל סבך האמצעים הללו, הקהל הישראלי נשאר מאחור. לא בגלל שהוא מתקשה להסתגל לשינויים בצריכה, אלא בעיקר כי לא מאפשרים לו.
חברות התקליטים הישראליות הן בעלות הזכויות על עשרות אלפי שירים. למעשה, מרבית האמנים הפועלים בישראל עושים זאת באמצעות חברות התקליטים, כדי להפיק אלבומים וכדי להגיע לקהל.
בין לבין, קמו יוצרים בודדים שניסו לעשות את הדרך באמצעות מותג עצמאי, אך כוחן של חברות התקליטים לא נעלם.
המונופול על שוק המוזיקה בישראל הפך את החברות הללו למניעות של התעשייה, מה שבסופו של דבר ניוון את ההתחדשות הטכנולוגית שבה. אחרת, קשה להבין איך בעולם של שירותי מוזיקה בסטרימינג, חנויות מוזיקה מקוונות ושלל אמצעים דיגיטליים, חברות התקליטים עדיין בונות את העתיד שלהן בעיקר על דיסקים.
מפעילות הסלולר, שמנסות למלא בישראל את החלל שנוצר מהיעדר חנויות מוזיקה מובילות כמו iTunes של אפל או שירות המוזיקה שלנוקיה, מתקשות להתמודד עם ההתנהלות של חברות התקליטים המקומיות. לטענתן, הסיבה להיעדר מגוון רחב של שירים בחנויות הסלולריות שלהן ולכך שאין בישראל שירותים כמו בחו"ל לרכישת שירים, נובעות מהפחד של חברות התקליטים למכור שירים ללא מנגנון הגנה על הקובץ (DRM).
פחד זה אירוני, שכן החברות חוששות מפני העתקה פיראטית של קבצים לא מוגנים, אך היעדר שיתוף פעולה אמיתי שלהן גורר את הצרכנים לחפש תוכני מוזיקה דרך אתרי הורדות לא חוקיים.
"אנחנו חברת תוכן. לא היו לנו בעבר יומרות להפעיל חנות מוזיקה ואכן ישבנו על הגדר", מודה סמנכ"ל שיווק ומכירות ב-NMC-הד ארצי, רמי ירון. "לקח לנו זמן להרים בעצמנו את הכפפה כדי ליצור אלטרנטיבה חוקית. עכשיו אנחנו עושים זאת דרך מיזם עם וואלה, שיאפשר לשמוע את הרפרטואר של המוזיקה המקומית והבינלאומית בסטרימינג ובהורדה".
ירון טוען כי הסיבה שלא קיימים בישראל שירותי מוזיקה מחו"ל כמו אייטיונז, שסוגרת בקרוב עשור בשוק, אינה באשמת חברות התקליטים. "נשמח לתת לכל גוף, דוגמת אפל, תוכן כדי שאנשים יוכלו להוריד שירים בצורה חוקית. הלוואי שהיו בישראל שירותים כמו Spotify או פנדורה, אשר מאפשרים שמיעת מוזיקה בסטרימינג. אני יודע שזה נבחן, אבל זה לא יוצא לפועל. לכן, הגענו למצב שאין ברירה: אנשים צורכים תוכן לא חוקי ואנחנו צריכים חנות משלנו", הוא אומר.
ההורדות הפיראטיות הפכו, בצדק, לנושא רגיש אצל חברות התקליטים. לטענת ירון, כמו גם גורמים אחרים בתעשייה, קהל הצרכנים לא באמת מבין את הבעייתיות. "ילד שמוריד דיסק, עשוי לקבל על כך שבחים מהוריו", אומר ירון. מצד שני, קשה להאשים את הקהל שכן אין לו אפשרות נוחה באמת לקנות שירים בצורה חוקית. מלבד חנויות המוזיקה הסלולריות, אתרים בודדים בישראל מציעים אפשרות להורדה חוקית וגם שם המגוון דל ומצומצם.
"נילחם יותר ברצינות בהורדות הפיראטיות ב-2011 באמצעות חקיקה, חינוך השוק ומאבק גם בשוק הפיראטי הפיזי", אומר ירון. "אנחנו מתכננים להאשים פלילית אנשים שמורידים שירים בצורה לא חוקית וגם אתרים. בנוסף, נעבוד עם רשויות האכיפה שמחוץ לישראל בשביל להוריד שרתים שלא נמצאים בארץ".
במקביל לחנות שמתכננים להקים ב-NMC, חברת התקליטים מנסה בכל זאת להתקדם טכנולוגית ולמשוך קהל צעיר אל החנויות. בספטמבר השיקה החברה את Music On Key, מוצר המשלב התקן USB עם כרטיס זיכרון שכולל בתוכו אלבום נבחרים של אמנים ישראליים, במחיר של 40 שקל.
"זה מוצר ביניים שמתאים לעולם היום ונמשיך להוציא אותו, מכיוון שהוא מאפשר לשמוע את השירים במחשב וגם בטלפון. הוא חוסך ללקוח לבצע לבדו את ההעברה לקובץ דיגיטלי. הפרויקט הזה מצליח ויש לו פידבקים מצוינים אצל צעירים, נוער וחיילים", אומר ירון. לדבריו, בינתיים המוצר יאפשר רכישה של אלבומים ישראלים בלבד.
סוגרים חנויות, אבל מאמינים בדיסקים
חברות התקליטים עדיין מאמינות במכירות הדיסקים, על אף שבשנים האחרונות הן עצמן הפכו לזן נכחד וחלק נכבד מסניפי הרשתות הגדולות נסגר. "מכירת דיסקים היא עדיין משמעותית מבחינת המכירות בחברה לעומת מוזיקה דיגיטלית כי אין באמת אלטרנטיבות וזה עניין של חינוך שוק", אומר ירון. "אנשים צורכים היום יותר מוזיקה לעומת שנים קודמות בגלל אמצעי האזנה מרובים כמו נגנים, טלפונים ומחשבים. עדיין הדיסקים מוכרים טוב, כמו שלמה ארצי ועידן רייכל. הצריכה של דיסקים פיזיים לא תיעלם לגמרי", אומר ירון.
גם בחברת התקליטים "התו השמיני" מתכננים חנות להורדה והאזנה לשירים בסטרימינג. חנות זו לא תציע רק שירים של קטלוג החברה, אלא גם של חברות אחרות בארץ, כולל שירים ישראלים ולועזיים. על אף התוכניות להקמת החנות, בחברה עדיין מאמינים בפורמט הפיזי כאמצעי הכנסות עיקרי. לדברי קובי פישף, סמנכ"ל ההפקה בחברה, "בשנים האחרונות ראינו את הירידה במכירות הדיסקים, אבל זה היה עדיין מוקדם להספיד אותם. הם עדיין חיים ויש קהלים שפחות מחוברים לאינטרנט וממשיכים לקנות אותם".
ומה הלאה? פיש טוען כי ב"תו השמיני" לא מתכננים לסגור חנויות פיזיות. "החנויות שלנו בדיוטי פרי ובירושלים מוכרות בהיקפים טובים. עם זאת, הגענו למסקנה שמצד אחד יש ירידה במכירות בשוק הפיזי ומצד שני השוק מגלה בשלות, ואלה מאפשרים לנו להציע לקהל רכישה דיגיטלית במחיר נוח".