בית הדין הארצי לעבודה ביטל בשבוע שעבר את ההחלטה של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב לחייב ב-70 אלף שקל הוצאות משפט את דב זיידמן, עובד ECI לשעבר, שהגיש תביעה נגד החברה, וקבע, במסגרת ערעור שהגיש זיידמן, כי הוא ישלם 35 אלף שקל הוצאות משפט בלבד.
בנוסף, בית הדין הארצי הגדיל את סכום הפיצוי שיקבל זיידמן מ-ECI מאחר שפוטר מהחברה ללא שנערך לו שימוע, מ-7,000 שקל ל-יותר מ-25 אלף שקל. עם זאת, דחה בית הדין הארצי את טענת העובד כי הוא זכאי לתנאי פרישה טובים יותר מאלה שקיבל בפועל.
"עיקר התביעה נסובה סביב רכיב הפיצויים המוגדלים, שנדחה, ועל פני הדברים נראה כי אליו כיוון בית הדין האזורי את האמירה 'ניפוח' התביעה. רכיב זה מצדיק כי פסיקת ההוצאות לא תהיה בהתאם למקובל", כתב השופט אילן איטח, שהסביר כי בדרך-כלל נמנעת ערכאת הערעור מלהתערב בפסיקת הוצאות. ואולם, הוא הוסיף, "סכום לא מבוטל של התביעה נגע לרכיבי תביעה רגילים, ובשים לב למכלול השיקולים, מוצדק במקרה זה להפחית את הוצאות המשפט בחצי".
עוד קבע בית הדין הארצי כי ECI הפרה את החובה לערוך לזיידמן שימוע בכך ש"הפיטורים נעשו במסגרת שיחת עדכון של כלל עובדי הפרויקט בו עבד. שיחה קולקטיבית שכזו אינה מאפשרת להעלות (מצד העובד) ולשקול (מצד המעביד) שיקולים פרטניים בהקשר ליישום כוונת הפיטורים". ועל כן, הוחלט, צריכה החברה לפצות אותו ביותר מ-25 אלף שקל.
זיידמן עבד ב-ECI כ-21 שנה, תחילה כטכנאי מחלקת שירות ולבסוף כאיש תוכנה בכיר בפרויקט "סלטרו". באמצעות עו"ד יאיר דוד הוא תבע כ-1.6 מיליון שקל בגין זכויות פרישה, הפרשי פיצויי פיטורים והפרשות לקופות גמל, וכן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
באמצעות עוה"ד אשר סלע ויפעת תבור ממשרד אריאל שמר ושות' הגישה ECI תביעה שכנגד בסך כ-6,500 שקל, אותם לטענתה שילמה ביתר לזיידמן בגין פדיון חופשה.
בספטמבר 2009 חייב בית הדין האזורי את זיידמן בהוצאות חריגות של 70 אלף שקל, בנימוק שהוא שהגיש תביעה מנופחת נגד החברה, ולמרות שתביעתו התקבלה בחלקה הקטן.
"פסיקת הוצאות נכבדות מתחייבת על מנת לשרש את התופעה הבלתי רצויה של הגשת תביעות 'מנופחות'", בשל "ההשלכה שיש לכך על המתדיינים האחרים המשוועים לזמנו של בית הדין", קבעה השופטת נטע רות.
עוד קבעה השופטת כי זיידמן לא הוכיח כי הוא זכאי לתנאי פרישה טובים מאלה שקיבל בפועל. גם יתר רכיבי תביעתו נדחו, ונפסק לו רק פיצוי בסך 7,000 שקל בגין עוגמת-נפש עקב הפרת זכות השימוע.