גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השופט ג'ורג' קרא עשה בתיק קצב דבר שעומד בניגוד לחוק"

כך טען השופט שלי טימן במהלך כנס הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, בהתייחס להחלטת הרכב שופטיו של משה קצב לסגור את הדלתיים באופן הרמטי במהלך משפטו

רגע לפני תחילתו של השבוע, שבו תרוכז רובה ככולה של תשומת-הלב - לפחות בזירה המשפטית - בהכרעת דינו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, עמדה פרשת הנשיא גם במרכזם של כמה מהדיונים שהתקיימו בסוף השבוע האחרון בכנס הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, שהתקיים בסוף השבוע באילת.

מבין שלל הדוברים היה זה השופט המחוזי בדימוס שלי טימן, המכיר באופן אינטימי את המהלכים בלשכות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהפתיע בהתייחסותו לעמיתיו לשעבר על כס השיפוט.

"השופט ג'ורג' קרא עשה משהו שעומד בניגוד לחוק", אמר טימן בדיון שעסק בטיפול התקשורתי בפרשות משפטיות בולטות, בהתייחס להחלטת הרכב שופטיו של קצב לסגור את הדלתיים באופן הרמטי במהלך משפטו.

"מי שמכיר את חוק בתי המשפט", הסביר טימן, "יודע שהסיבה היחידה שיכולה להיות לסגירת הדלתיים היא המתלוננות. אפשר לסגור דלתיים כשהן מעידות, ואחר-כך לפתוח. אבל השופט קרא סגר את הדלתיים לחלוטין".

להבהרת התמונה, יש לציין כי דעתו של טימן על החלטתו של קרא בעניין סגירת הדלתיים איננה שלילית, אף שהוא מגדיר אותה כבלתי חוקית. "פה הכול נעשה בשקט, הוא הרגיע את מה שקודם היה מטורף לחלוטין. זה לא בהתאם לחוק, אבל זה בסדר. השופט קרא מצפצף על התקשורת, על דעת הקהל, על מה יגידו, הוא הולך בדרך שבה הוא מאמין".

האם ניתן לומר את הדברים גם לגבי חברותיו של קרא להרכב השופטים, מרים סוקולוב ויהודית שבח? טימן פונה לניסוחים מעורפלים יותר. "אפשר לנחש מה ההתייחסות של יתר חברי ההרכב", הוא אמר בדיון, "לפחות רוב השופטים לא יושפעו מהתקשורת או ממה שהציבור מצפה לו, ויעשו משפט כהלכתו".

וגם: "יש שופטים שלא מכירים את המילה זיכוי. אני מודה שיש שופטים שמושפעים מהתקשורת, אבל לא מהפרטים הקטנים אלא מהציפייה הציבורית. זה החשש".

הציפייה הציבורית, כפי שעלה מסקר אקדמי שתוצאותיו פורסמו בסוף השבוע, היא חד-משמעית - הרשעתו של קצב בעבירות המין שבהן הואשם, לרבות עבירת האונס.

הגברת הפיקוח למניעת הדלפות

אין כמעט נושא שבו דובר במהלך כנס הפורום הפלילי, שלא ניתן לקשרו בדרך זו או אחרת לעניינו של קצב. דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן, שהשתתף גם הוא במושב על משפט ותקשורת, ניסה להצדיק את הרציונל של הצעת החוק המתגבשת בימים אלה במשרד המשפטים, שמטרתה לאסור על כלי תקשורת לפרסם חומרי חקירה גולמיים בטרם הגשת כתב אישום, אלא באישור בית המשפט.

מלבד זאת, חשף כהן, עובדים בלשכת היועץ גם על נוסח חדש - "מתיחת פנים דרמטית", כינה זאת כהן - להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר נהלים לפרסום מידע מחקירות מתנהלות, לרבות מחקירות של אנשי ציבור. לא רק לצורך הגברת הפיקוח למניעת הדלפות, אלא כדי שכל חוקר או קצין משטרה המתראיין בטלוויזיה אחרי אירוע פלילי, יידע בדיוק מה מותר ומה אסור לו לומר לציבור, בשלב שהחקירה עדיין בעיצומה.

אחד העניינים שיטופלו בהרחבה, ככל הנראה, בהכרעת דינו של קצב, הוא נושא ההגנה מן הצדק. השופט אבי זמיר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בדק את גלגולה של ההגנה מן הצדק מאז ניתן פסק דין יפת בבית המשפט העליון ב-1996 ועד היום. המשוכה שהוצבה אז היתה לדעת זמיר "כמעט בלתי עבירה - התעמרות בנאשם, התנהגות שערורייתית ובלתי נסבלת של הרשויות". זמיר בדק ומצא כי ב-7 השנים שלאחר אותו פסק דין, נטענה הטענה הזו רק כ-100 פעמים בכל הערכאות, קצב של כפעם בחודש, והתקבלה ב-23% מהמקרים.

שני דברים משמעותיים קרו בהמשך: ב-2005 הגמיש העליון מאוד את המבחנים לקבלת הטענה, בפסק דין בורוביץ, ובמאי 2007 עוגנה ההגנה מן הצדק בחוק סדר הדין הפלילי. מאז, אמר זמיר, חל גידול דרמטי בקצב העלאת הטענה בבתי המשפט - כ-184 פעמים בשנה בממוצע, כלומר פעם ביומיים.

עם זאת, זמיר השמיע ביקורת על בית המשפט העליון, ש"לא הפנים את השינוי שביקש המחוקק להכניס למשפט הפלילי הישראלי", מלבד ב-3 פסקי דין של השופט חנן מלצר.

לדברי זמיר, "העליון ממשיך להסתמך על הלכת בורוביץ, לא מנתח את יסודות הסעיף החדש ולא מיישם אותו. זוהי החמצה. לא ייתכן שמה שהיה הוא שיהיה".

נזק השביתה הולך ומתעצם

הערב הראשון של הכנס הוקדש, מטבע הדברים, גם לעניינים אחרים. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור, נשארו במהלך אותו ערב עם טלפונים פתוחים, וקיבלו דיווחים מהנעשה במגעים בין ארגון הפרקליטים למשרד האוצר, שהתקיימו באותו זמן בבית ההסתדרות בתל אביב.

בהמשך הערב נפלו פניהם: בהודעות ה-SMS שקיבלו דווח כי המשא-ומתן פוצץ, והשניים יצאו להסתודדות ביחד עם רז נזרי, עוזרו של היועץ, שבה התקבלו החלטות בין היתר באשר לטיפול בערעור בתיקו של השר לשעבר צחי הנגבי.

וינשטיין ולדור הוזמנו לדבר על המהלכים להקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, אבל מטבע הדברים, חלק ניכר מדבריהם הוקדשו לעניין השביתה של פרקליטי המדינה.

"ככל שחולפים הימים והשביתה נמשכת הנזק הולך ומתעצם", אמר וינשטיין בלשונו המתונה.

לדור היה נרגש יותר: "מה שמפריד בין ישראל למדינת עולם שלישי הוא קיומה של פרקליטות איתנה המסוגלת להילחם על האינטרס הציבורי מול כוחות שמנגד", הוא אמר. למחרת היום חש כי לא הדגיש מספיק את תמיכתו במאבק הפרקליטים השובתים, וזימן אליו את ערוצי הטלוויזיה כדי לבקר בצורה ממוקדת יותר את התנהלות האוצר.

ההתנהלות הזו היא מה שמונעת, לפי שעה ואולי גם בכלל, את הגשת הערעור מטעם המדינה בעניינו של צחי הנגבי. האישומים בדבר מירמה והפרת אמונים נגד הנגבי בוטלו בשל הגנה מן הצדק, ועל כך מבקשת המדינה לערער. אלא שגם אם יתאפשר לה בסופו של דבר להגיש את הערעור, לא בטוח שהמאמץ כולו ישתלם.

"תיק הנגבי נוהל בבית המשפט במשך 4 שנים", אמר עו"ד נתי שמחוני, שהנחה מושב בנושא הפרת אמונים, "האם יש הצדקה אמיתית לנהל הליך משפטי בנושא מינויים פוליטיים, או שיש מקום אחר היאה לנושא הזה. אף אחד לא אומר שמינויים פוליטיים זה דבר כשר, אבל יש גם סנקציות אחרות, משפט מינהלי או דיני עבודה. למה הולכים דווקא לכלי הפלילי?"

שמחוני התכוון לכך שניסוחה המעורפל של העבירה פוגע ב"עיקרון החוקיות", שהוא מיסודותיו של המשפט הפלילי.

פרופ' מרדכי קרמניצר הסכים עם שמחוני: "הרעיון של אזהרה תחילה לא מתיישב עם הרעיון של עבירת סל", הוא אמר, "בעבירת סל אנחנו איננו יודעים מה כלול בה ומה לא כלול, והיא לא מתיישבת עם עיקרון החוקיות".

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא