שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו לא הסתיר את התנגדותו להמלצות ועדת ששינסקי, עוד מפרסום המלצות הביניים בחודש נובמבר. היום (ב'), במסגרת חוו"ד המיעוט שהגישו שני נציגי המשרד בוועדה, יעקב מימרן ושאול צמח, מתברר כי לנדאו תומך בהגדלת חלקה של המדינה בהכנסות העתידיות מתגליות הנפט והגז לרמה של 40%-45% לכל היותר. זאת, לעומת 67% שהציעה ועדת ששינסקי בדוח הביניים ו-50%-62% שהוצעו בדוח הסופי.
לצפייה בדוח הסופי של ועדת ששינסקי - לחצו כאן
בחוות הדעת מסבירים נציגי משרד התשתיות את התנגדותם להמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי בכך שיש לזרז את הפקת הגז הטבעי מ"תמר" בהקדם האפשרי, לצורך ייצור החשמל בישראל. כזכור, לנדאו הזהיר פעמים רבות מפני "בצורת חשמל" שתפקוד את ישראל ב-2013, בשל אי יכולתה של חברת החשמל לעמוד בביקושים הגוברים.
"ייצור החשמל בגז טבעי, לצד הידלדלות מלאי הגז הטבעי במאגר 'מרי B' (ים תטיס) החל בשנת 2013, יוצרים תלות של המשק הישראלי במקור גז טבעי אחד, הממוקם מחוץ לגבולות ישראל", נכתב בחוות הדעת. "עובדות אלה חושפות את המשק הישראלי לסכנת כשל ומצוקה. ככל שיתארך משך הזמן לכניסת ספקים נוספים למשק ותגבר תלותו של משק החשמל בגז הטבעי - כך תגדל החשיפה לסיכון גבוה לכשל חמור. לעמדת נציגי משרד התשתיות הלאומיות בוועדת שישינסקי, אין די בהמלצות הוועדה כדי להבטיח מעל לכל ספק כי הגז הטבעי ממאגר 'תמר' יחובר לרשת ההולכה הארצית מבעוד מועד".
מעבר לכך, נציגי משרד התשתיות דוחקים במדינה לנקוט באופן מיידי בצעדים הבאים:
1. התחייבות רכישה של המדינה לכמות גז של 50 BCM (מיליארד רגל מעוקב) ב-10 שנים בפריסה שנתית בהתאם למתווה הולם לצרכי מימון פיתוח "תמר". במכתב הם מציינים כי "השלמת המימון של פיתוח 'תמר' כרוכה בחתימת הסכמים בין ספקי הגז לצרכנים והתהליך נדחה, בין היתר, בשל פעולת הוועדה - ועלול להידחות עוד. התחייבות הרכישה נדרשת על מנת לקצר את התהליכים 'ולפצות' על חוסר הודאות שנכפה על המשק".
2. גביית ההיטל הייעודי רק לאחר 10 שנות הפקה: נציגי המשרד מציינים כי "לפי המודלים הכלכליים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי ההיטל המוצע לא יחול ממילא ב-10 השנים הראשונות, וכן הוצעו הסדרי פחת גמישים על מנת להבטיח כי בשנים הראשונות להפקה, התזרים הפנוי לשירות החוב של הפרויקטים שיתחילו להפיק כבר במהלך תקופת הוראות המעבר יהיה לכל הפחות התזרים הפנוי לשרות החוב העומד לרשותם במערכת הפיסקלית הקיימת.
"אם אכן בחר הרוב בוועדה בפרמטרים שלדעתו דוחים את תשלום המיסים וההיטלים לתקופה של 10 שנים ואף למעלה מכך, מן הנימוק שיש בכך כדי לאפשר את מימון הפיתוח - מן הראוי לקבוע זאת באופן פורמלי כהמלצת הועדה על מנת להגביר את הודאות הן ליזמים והן לגורמי המימון".
3. בשורה התחתונה מציע משרד התשתיות להגביל את חלקה של המדינה בהכנסות מתגליות הנפט והגז לרמה של 40%-45% לכל היותר. מימרן וצמח מציינים בחוות הדעת, כי "לדעתנו ניתן לקבוע כמדינות ייחוס את מדינות ה-OECD וכך אף סבר הרוב בוועדה. לפני נתוני חברת הייעוץ IHS, חלק המדינה הממוצע במדינות OECD עומד על כ-53%, ואילו חלק המדינה במדינות בחציון התחתון עומד על 44.5% בהולנד ו-47.2% בבריטניה.
"יחד עם זאת, יש להביא בחשבון את ייחודה של ישראל מבחינת הסיכונים הביטחוניים ומבחינת מצבה הגיאופוליטי המיוחד ולקבוע את ההיטל המירבי על 45% לכלל המאגרים. באשר לקידוחי מים עמוקים (Ultra Deep Water) מעל 1,500 מטרים, בשל רמת הסיכון הגבוהה, הרמה הטכנולוגית הנדרשת, ועלויות גבוהות של קידוח ופיתוח, לקבוע היטל מרבי של 40% המביא את סך חלק הממשלה לכ-50% בסה"כ".
לנדאו: "להחריג את 'תמר'"
לנדאו הגיב לדוח הסופי של ששינסקי באומרו כי מסקנות הוועדה "מבטיחות שבעוד 3 בשנים לא יגיע הגז לתחנות הכוח לייצור חשמל בארץ". לדבריו, "הוועדה לא לקחה סיכון מחושב אלא הימור מסוכן".
הוא התייחס לחוזה הגז שחתמה החברה לישראל עם ספקית הגז המצרי EMG, במקום עם שותפויות "תמר", ואמר כי "יש מקום לחשוש מאפקט הדומינו" - כלומר הוא מזהיר מנהירה של חברות נוספות לגז המצרי.
לנדאו הוסיף כי "בהיעדר חוזי רכישה לא תהיה דרך לממן את פיתוח המאגר. כדי להבטיח אספקה זו ובכדי שיהיה גז לעוד 3 שנים, יש להחריג את שדות 'תמר' ו'מרי B' ממסקנות ועדת ששינסקי. לאזרחי המדינה מגיע להנות ממשאביה ומאוצרות הטבע. אך הסדר הנכון הוא אספקת גז לחשמל נקי בראש ובראשונה ורק לאחר מכן יגיע כספי המסים".