"על מה יש לי להיות בהסדר טיעון עם התביעה אם לא עשיתי כלום ולא העברתי כסף מחשבונות בחו"ל לארץ?" - כך אמר היום (ג') ארקדי גאידמק לכלי התקשורת, בתום הדיון המקדמי בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, שנערך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפני השופט צבי גורפינקל.
במסגרת הדיון העיר השופט כי בניגוד למה שנראה בתחילה, "התיק הוא לא מפלצתי (בהיקפו - ח.מ) כפי שנראה".
למרות שאין הדבר מקובל בהליך פלילי, קבע גורפינקל היום רשימה של 14 שאלות שהוא רואה כרלבנטיות להמשך הדיון ושהתביעה מתבקשת להגיב עליהן, בתשובתה לטענות הגנה המקדמיות שהעלו הנאשמים.
הפלוגתאות שלפיהן יוכרע גורל המשפט, על-פי השופט גורפינקל, הן:
1. מתי נכנס לתוקפו הצו הבנקאי על איסור הלבנת הון בישראל (שניתן בהתאם להוראות החוק לאיסור הלבנת הון, ועניינו בחובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים. ח.מ.) - האם ביום 19.5.02, יום חתימתו, כעבור 3 ימים, כשפורסם, או רטרואקטיבית מ-17.2.02 כפי שנכתב בצו עצמו, והאם הצו שפורסם הוא זה שאושר בזמנו על-ידי ועדת חוקה חוק ומשפט.
2. האם חתימת הצו לאחר חלוף התקופה של 18 חודש, שנקבעה בחוק איסור הלבנת הון, מאיינת את הצו מעיקרו, או שחלה כאן ההלכה של בטלות יחסית באופן שהצו חל מיום פרסומו, או רטרואקטיבית כפי שפורסם על-ידי התביעה.
3. בהיעדר טענה כי מקור הכסף שנטען שגאידמק הוא בעליו אינו חוקי, מתבקשת התביעה להבהיר מהי הלבנת ההון הנטענת, שכן ברור שאין כאן כוונה לכאורה להסתיר את מקורו של ההון, אלא רק את זהות בעליו.
4. בהנחה שקניית טרמופוסט בינואר 2003 אינה נגועה במירמה או באי-חוקיות, שכן על-פי כתב האישום המירמה מתייחסת רק לתנאים שקדמו לרכישה, והרכישה עצמה אינה מוגדרת כבלתי חוקית - מדוע יש לראות בשלבים שקדמו להשלמת עסקה חוקית כמירמה?
5. אילו מדובר בעסקה בלתי חוקית שטרם הושלמה, היה מדובר לכאורה בניסיון לקבלת דבר במירמה, שכן העבירה טרם הושלמה על-פי הנחה זו, מדוע אם כך כל השלבים המוקדמים לביצוע נסיון הרכישה מהווים עבירה מושלמת של מירמה?
6. אם טרומופוסט היא חברה לגיטימית, ואין איסור חוקי לרכוש אותה, מדוע על-פי הטענה, בהנחה שתוכח, חל איסור להשתמש באיש ביניים (גלמור) לצורך רכישתה?
7. טרומופוסט נרכשה בינואר 2003. בית המשפט מבקש לדעת מה התרחש איתה ב-8 השנים שחלפו, האם גאידמק ונחום גלמור הם בעליה גם היום? (אם גלמור הוא עדיין בעלי החברה, הרי שלא בוצעה מירמה. ח.מ.)
8. התביעה מתבקשת להתייחס לטענה שעבירת המקור נוצרה לאחר ביצוע עבירת הלבנת ההון, שאז על-פי חוק לא תיתכן עבירת ההלבנה.
9. האם הבנק ההולנדי אמרו, בנק שהחזיק ב-20% ממניות טרומופוסט, היה רשאי לנהל משא-ומתן למכירת החברה?
10. התייחסות לטענה כי עבירות על חוק איסור הלבנת הון יכולות להתייחס רק לדיווח לפי סעיפים 7 ו-9 לחוק.
11. ככל שהדבר מתייחס לנאשם רם לוי, היועץ המשפטי של פועלים שירותי נאמנות, אם הטענה היא שפרידמן שהיה היועץ המשפטי של טרומפוסט והכין את התשובה במכתב, ורם לוי רק אישר אותה - מהי אחריותו כיועץ משפטי של החברה לעבירה?
12. מה דינו של פרידמן שנטען שהכין את המכתב, ומה מעמדו המשפטי, האם הוא עד או נאשם?
13. התביעה מתבקשת לציין כיצד בכוונתה להוכיח את הטענה שנחום גלמור שימש איש-קש של גאידמק, זאת ללא קשר לשאלה אם עצם הפעולה של הרכישה, גם אם תוכח, אסורה.
14. האם המטרה של העברת הסך של 50 מיליון דולר מחשבונו של גאידמק לחשבון קזפוספט נעשתה מתוך מטרה לרמות את המוכרים או להונות את הרשות לאיסור הלבנת הון על-ידי הסתרת זהות הבעלים?
כזכור, בכתב האישום נגד הנאשמים בפרשה נטען כי פועלים שירותי נאמנות, הנמצאת בשליטת בנק הפועלים, וראשיה, פעלו יחד עם גאידמק וגלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
עניין זה התאפשר, לפי כתב האישום, הודות לשיתוף-פעולה מצד החברה ומנהליה, והתבטא בשורת מצגים בנקאיים כוזבים שהוצגו לבעלי המניות של החברה בהולנד.
לפי כתב האישום, העברות הכספים הסיבוביות לרכישת טרמופוסט נעשו דרך חשבונות של חברת קאזפוספט שבבעלות גאידמק, פועלים שירותי נאמנות ובסניף הירקון של בנק הפועלים בתל-אביב.
יחד עם גאידמק נאשמים בכתב האישום חברת פועלים שירותי נאמנות; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; גלמור, שפעל לפי האישום כאיש-קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב, קרן ללום.