משרד הביטחון מתכוון לשנות את חוזי ההתקשרות שלו עם קבלנים ולחייב אותם לספק גם פתרונות לשימור מי גשם בפרויקטים עתידיים. כך, הקבלנים יידרשו להקצות מרחבי החדרה רכים של מים בכל אתר בנייה חדש, באופן שיאפשר למים שנקווים על האדמה לחלחל ולמלא את האקוויפרים, השכבות התת-קרקעיות האוגרות מים. ל"גלובס" נודע כי בכוונת המשרד לפסול מראש הצעות של קבלנים, במקרה שלא יספקו פתרונות מוכחים בתחום.
ההחלטה החדשה התקבלה בתום עבודת מטה שמקיימת בחודשים האחרונים מערכת הביטחון ולוקחים בה חלק נציגי היחידות השונות של המשרד, לרבות השב"כ והמוסד, נציגי התעשיות הביטחוניות הממשלתיות, המכון הביולוגי בנס-ציונה, אנשי חיל האוויר ובעלי תפקידים אחרים בצבא ובמשטרה.
ההחלטה החדשה מבטאת את המהפכה שמנסה להוביל מערכת הביטחון בתחום איכות הסביבה: בקרוב יידרש כל מתקן צבאי וביטחוני להגדיר בתחומיו שטח שבעונות גשומות יהפוך להיות מאגר מים טבעי, שממנו יחלחלו המים ויהפכו בבוא העת למי תהום. זאת, לצד הגדרת אזורי החדרה ורצועות חלחול של מים ליד כל בניין חדש שיוקם. עוד בתוכנית המשרד: להימנע עד כמה שניתן מהקמה של מדשאות חדשות ומשתילת צמחייה שצורכת כמויות גדולות של מים, לבנות טרסות שישהו את מי הנגר העילי ויבטיחו חדירתם אל הקרקע, ולהפחית את השימוש בבטון ובאספלט.
מנתוני מערכת הביטחון עולה כי מדי שנה זורמים כ-200 מיליון קוב של מי גשם באיכות טובה אל מערכת הביוב או אל הים התיכון וים המלח, כמות השווה לתפוקת ייצור שנתית של שני מתקני התפלה גדולים. על-פי אותם נתונים, בשנים גשומות במיוחד זורמים כ-800 מיליון קוב של מי גשם בשצף קצף היישר אל רשת הביוב ולים.
על רקע ההתייבשות הכללית והתחזית של רשות המים להימשכות הבצורת, בוחן פורום רחב של מערכת הביטחון, בראשות יהודה קולן, מגוון של אמצעים להצלת מי הנגר העילי. ההחלטה על שינוי תנאי ההתקשרות עם קבלנים התקבלה במסגרת דיוני הפורום: "משבר המים, שעל-פי התחזיות רק יחמיר, מחייב אותנו לשינוי תפיסתי ומהותי בנושא. פשוט חורה העובדה שכמויות אדירות של מים אובדות", אמר קולן, המשמש כראש תחום איכות הסביבה במערכת הביטחון.
מנתונים שהובאו לפני חברי הפורום עולה כי רק כ-20% מהגשמים שיורדים בישראל מדי שנה, מגיעים אל הברזים: למרבה האבסורד, ככל שיורד יותר גשם, ניצול המים יורד משום מערכת התשתיות ברחבי המדינה מסוגלת להכיל עד 20 מ"מ בלבד של מים בכל מערכת גשומה.