בשבוע שעבר נחשף הציבור לנתונים של הלמ"ס, שמסבירים פעם נוספת מדוע מדיניות האכיפה של המשטרה אינה מסוגלת לצמצם את מספר תאונות דרכים.
זה מחייב כמובן הסבר: המשטרה, מסיבותיה, בוחרת לאכוף עבירות מסוימות, בעוד עבירות אחרות נאכפות הרבה פחות. ההיגיון מחייב כי העבירות הנאכפות יהיו אלה שגורמות לשיעור משמעותי מהתאונות.
מחייב? היגיון? לא במשטרה שלנו, ומי שמפקפק - מוזמן לעיין בגרף המצורף. כאן נוסיף שהסיבות לתאונות לקוחות מדוח של המשטרה לשנת 2007.
מאז, המשטרה אינה מפלחת את הסיבות העיקריות לתאונות, לא מן הנמנע בשל הביקורת על חוסר ההתאמה בין האכיפה לגורמי התאונות. לשר התחבורה ישראל כץ וגם למשטרת ישראל המצב האבסורדי הזה לא מפריע ליזום עוד תוכנית להגברה של אותה אכיפה ממש, ולהמשיך לקדם את פרויקט מצלמות המהירות השנוי במחלוקת.
ותעשו טובה, אל תבלבלו אותם עם העובדות. אז הנה עובדה אחת שאולי בכל זאת ראוי שיחשבו עליה שם: 379 בני אדם נהרגו על הכבישים ב-2010.
