הנה חידה מדעית שיכולים לענות עליה גם אלה שלא התקבלו ללימודי רפואה. נתון מקדים ראשון: בישראל הולך ומסתמן מחסור ברופאים. נתון שני: בתי הספר לרפואה בארץ מציעים מסלול לתלמידי חו"ל, שחוזרים לארצות מוצאם בתום הלימודים. כל הסטודנטים, ישראלים וזרים כאחד, משתמשים באותן מעבדות ומשתלמים באותן מחלקות בתי חולים. נתון שלישי: האוניברסיטאות טוענות שאינן יכולות לקבל יותר סטודנטים לרפואה, כיוון שאין מספיק מקומות במעבדות ובמחלקות שיספיקו לכולם. ועכשיו לשאלה עצמה: האם ביטול המסלול הזר היה מאפשר ליותר ישראלים ללמוד רפואה, ומכניס יותר רופאים ישראלים לשוק המקומי?
בהנחה שבמתמטיקה מקבלים ציונים גם על הדרך, את התשובה הסופית נסגיר כבר עכשיו: ברור שהקצאת יותר מקומות לסטודנטים ישראלים תעזור להחייאת ענף הרפואה המקומי. מדוע זה לא קורה? בעיקר משיקולי יוקרה וכסף. איכשהו, בכל השאלות החשובות תמיד מגיעים לכסף.
העיקר שפותחים בית ספר בצפת
עכשיו להסברים. בטכניון, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון קיימות תוכניות מיוחדות לסטודנטים מחו"ל המבקשים ללמוד רפואה (לרוב מדובר באמריקאים). בין רבע לשליש מתלמידי הרפואה בכל שנה נמנים עם חברי התוכנית הזו. בשנת הלימודים הנוכחית החלו את לימודי הרפואה באוניברסיטת בן-גוריון 76 סטודנטים ישראלים ועימם 45 סטודנטים אמריקאים; מהטכניון נמסר כי בשנים האחרונות עומד מספר הסטודנטים הישראלים סביב 110, כשלצדם מתקבלים מדי שנה כשלושים אמריקאים. ואילו את שנה א' בתל אביב פותחים מדי שנה 185 סטודנטים ישראלים ושישים סטודנטים זרים. בטכניון משלמים הזרים שכר לימוד שנתי של 25 אלף דולר, בתל אביב עולה המחיר ל-27 אלף דולר, ואילו בבן-גוריון משלם הסטודנט הזר 31.5 אלף דולר מדי שנה.
שכר הלימוד של הסטודנט הישראלי נמוך בהרבה: בשלוש השנים הראשונות הוא משלם 9,500 שקל כמו כל סטודנט לתואר ראשון. ובשלוש השנים הקליניות שלאחריהן הוא משלם קרוב ל-13 אלף שקל, כמו סטודנט לתואר שני. המועצה להשכלה גבוהה מוסיפה 43 אלף שקלים לתלמיד עבור כל שנה מהשלוש הראשונות. בשלוש השנים שלאחר מכן עולה התקצוב ל-56 אלף שקל.
במילים אחרות: האוניברסיטה מקבלת בין 50 ל-70 אלף שקל עבור סטודנט ישראלי שלומד רפואה, ועבור סטודנט זר היא משלשלת לכיסה בין 90 ל-110 אלף שקל, תלוי באוניברסיטה. כאן המקום לציין כי התוכנית לתלמידים זרים היא ארבע-שנתית, לעומת שש-שנתית לישראלים. ועדיין, מה ישתלם לאוניברסיטה יותר - לקבל סטודנטים זרים או ישראלים? התשובה כמעט מובנת מאליה.
לאוניברסיטאות, כך עולה מהנתונים, פשוט אין אינטרס כלכלי להגדיל את כיתות הישראלים, שהרי אם יעשו כן הם יפגעו בתזרים המזומנים שלהן. מה גם שהתהדרות בסטודנטים מחו"ל מעלה את יוקרת המוסד ומחזקת את קשריו עם אנשי מדע בעמדות מפתח שלמדו בתוכנית או שמקבלים בוגרים שלה.
המועצה להשכלה גבוהה בוחרת שלא להתערב, בנימוק שמדובר בתוכנית חוץ תקציבית, המותרת במסגרת החופש האקדמי. את המחסור בסטודנטים ישראלים, מאמינים במל"ג, יפתרו באמצעות בית הספר לרפואה שייפתח בצפת.
"תנו לנו עוד בתי חולים"
האם אפשר לנהוג אחרת? פרופ' שאול סופר, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, מציג גישה מפוכחת: "ב-1998, כשאף אחד לא חשב שיהיה פה מחסור ברופאים, פתחנו את בית הספר לרפואה בינלאומית בשיתוף עם אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. באותה תקופה הייתה תחושה שיש עודף רופאים. העלייה מברית המועצות הביאה בכל שנה 600 רופאים שלא ידעו מה לעשות איתם. באותן שנים בית החולים שערי צדק הסתפח לפקולטה שלנו ופתח בפנינו הרבה שדות קליניים שאפשרו השתלבות של סטודנטים".
- העתיד נראה מבטיח.
"הבעיה היא שאצלנו במדינה לא יודעים לתכנן לטווח הארוך. במקום להסתכל קדימה ולראות את הגידול באוכלוסייה ובמקביל את הזדקנות הרופאים ואת פרישתם לפנסיה, המשיכו עם אותן מכסות לישראלים. לפני חמש שנים המל"ג ביקשו שנגדיל אותן, ואנחנו סחטנו את הלימון הזה עד הסוף. כשעלינו ל-75 אי-אפשר היה להמשיך, כי צוואר הבקבוק זה המחלקות הקליניות. תני לי עוד בית חולים, ואגדיל את מספר הסטודנטים הישראלים בחמישים".
- אפשר לוותר על בית הספר הבינלאומי?
"במציאות של היום לא הייתי פותח בית ספר כזה. תביני, גם אם נסגור את הבינלאומי לא נוכל להכניס במקומו ישראלים ביחס של 1:1 אלא רק ביחס 1:3".
- הסבר.
"הישראלים לומדים שש שנים והאמריקאים רק ארבע. לישראלים שלוש שנים של קליניקה ולאמריקאים שנה אצלנו ועוד חצי שנה בארצות הברית. כלומר: במקום 45 אמריקאים נוכל להכניס רק 15 ישראלים".
- גם זה משמעותי.
"אני לא מזלזל בזה, אבל חשוב לראות את הפרופורציות. כיוון שאנחנו לא כל-כך מרגישים טוב עם המחסור ברופאים, יצרנו קשר עם אוניברסיטה מרומניה והבאנו שישה סטודנטים ישראלים שלומדים שם כדי שיעבירו את השנה השישית בסורוקה ללא תשלום, בתנאי שיתחייבו לעשות פה סטאז' ולהיכנס להתמחות שזקוקים לה. במקביל הצענו למשרד הבריאות שמתוך ארבעים הזרים נשבץ עשרה ישראלים, שישלמו כמו ישראלים, על אף שזה לא רווחי. זו עוד דרך לפצות על מה שקרה".
- רגשות האשמה מציפים אתכם.
"הייתי קורא לזה אחריות חברתית. אף על פי שגם הפילוסופיה שמאחורי בית הספר הבינלאומי מדברת על אותם ערכים. אנחנו שמים דגש על עבודה במדינות עולם שלישי, וזה תפס מאוד חזק. אני וחברי סגל נוספים תורמים מהניסיון שלנו במקומות כמו קמבודיה, רואנדה וקוסובו, והסטודנטים יוצאים לחודשיים למדינות באסיה ובדרום אמריקה".
- חשבתי שהחזון של בית ספר כזה הוא בעיקר להרוויח כסף.
"כסף זה פרמטר שיש להתחשב בו. לא לעולם חוסן, וזה לא רע כשיש עוד מקור כספי לפקולטה ולאוניברסיטה. להגיד שאנחנו רווחיים? אני מניח שעכשיו אנחנו במצב מאוזן. השקענו בתוכנית הרבה מאוד כסף, ובאינתיפאדה השנייה בקושי הגיעו סטודנטים והיינו בהפסדים גדולים. לגיטימי שהאוניברסיטה תרצה להחזיר לפחות את ההשקעה שלה".
- אני מניחה שגם המוניטין של האוניברסיטה מרוויח מזה.
"לאוניברסיטת בן-גוריון ולקולומביה יצא שם טוב משותף. קולומביה מעניקה עוצמה ויוקרה לפקולטה שלנו. באים אלינו בשמחה. אנחנו עורכים ראיונות קבלה בניו יורק, ואפילו מנפים חלק".
- איך זה שבאוניברסיטה העברית אין תוכנית כזו?
סופר צוחק: "כי יש להם כסף. אין מה להשוות בינינו מבחינת מקורות המימון והתרומות. העברית פחות זקוקה לזה. ואגב, גם לה יש בעיה של מקומות במחלקות בתי החולים. אי-אפשר לברוח מזה".
"מיזם ציוני ממדרגה ראשונה"
הנה עוד קצת נתונים: בישראל 2010 יש 2.8 רופאים לאלף נפש. לשם השוואה, הממוצע בהולנד עומד על 3.9, בשוויץ על 3.8, באיטליה על 3.6 ובגרמניה עומד הממוצע על 3.5 לאלף נפש.
האם נוכח המצב ראוי לפתוח בדיון על תרומתם של הסטודנטים הזרים למערך הרפואה של ישראל? ייתכן מאוד שכן. מה שבטוח, לא הכול שחור ולבן בסיפור הזה. דוברת אוניברסיטת תל אביב, אורנה כהן, מדגישה כי חלק מהכנסות שכר הלימוד שמשלמים הזרים מושקע בטיפוח פרויקטים ובמתן שירותים שונים שהאוניברסיטה מעניקה לסטודנטים הישראלים. מעבר לכך, היא מזכירה לנו, הסטודנטים הזרים מביאים יותר מכסף לאוניברסיטאות - הם גם עושים שירות של ממש למדינת ישראל בניכר.
"סוגיית הסטודנטים הזרים עלתה בדיוני המועצה להשכלה גבוהה, וקיימת תמימות דעים שבשום מקרה אין לבטל את המיזם החשוב של תלמידי חו"ל", היא אומרת. "מדובר במיזם ציוני מהמדרגה הראשונה, ובין הסטודנטים המגיעים לארץ נמנים יהודים רבים, שמחזקים בתקופת לימודיהם את הקשר עם המדינה. גם בקרב סטודנטים לא יהודים גוברת האהדה לישראל באופן משמעותי. מקרב הסטודנטים הזרים צומחים מדענים מהדרגה הראשונה. אלה קשרים שמהווים נכס חשוב למדינה".
עם כל הכבוד לערכי הציונות וההסברה, כדאי לשאול האם אנחנו מוכנים לוותר בקלות כזו על רופאים ישראלים בתקופה של מחסור. באוניברסיטאות אומרים שזה מחיר שכדאי לשלם. האנשים שנדבקו בשפעת בשבועות האחרונים ונשארו בבית כי בתקשורת אמרו שממילא אין מספיק רופאים ומיטות בבתי החולים, בוודאי חושבים אחרת.