מחר (ה') יחל שלב הטיעונים לעונש של ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, שהורשע בשבוע שעבר, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, ב-5 עבירות של מירמה והפרת אמונים ובעבירה אחת של סיוע לשוחד, במסגרת פרשת המינויים ברשות.
לפי הערכת גורמים משפטיים, העוסקים בתחום הפלילי, התובעת הבכירה בתיק, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, תבקש לגזור על מצא מאסר בפועל, שלא ניתן להמרה בעבודות שירות. אם כך יהיה, ואם אכן ייעתר בית המשפט לבקשה - יהיה מדובר בעליית מדרגה משמעותית בענישה הנגזרת על נאשמים שהורשעו בעבירות של הפרת אמונים.
לדברי המשפטנים הבכירים, קשה להצביע על מקרים בהם נגזר בישראל עונש מאסר בפועל, שלא ניתן להמירו בעבודות שירות, על נאשם שהורשע בעבירות של הפרת אמונים בלבד.
יתרה מכך, במקרים בהם הורשעו אנשי ציבור בעבירות חמורות יותר מאלה שבהן הורשע מצא - כמו למשל בזה של השר לשעבר סלאח טריף, שהורשע ב-2004 במירמה והפרת אמונים אך גם במתן שוחד - גזר בית המשפט עונש של 6 חודשי עבודות שירות בלבד וקנס.
בפרשת המינויים הואשמו בכירי רשות המסים בשוחד והפרת אמונים, בכך שנכנעו לתכתיביהם של קובי בן-גור ויורם קארשי לגבי מינויים פנימיים ברשות. בכתב האישום המקורי הואשם מצא, בין היתר, כי מינויו למנהל הרשות הושג בשוחד, באמצעות התערבותם של בן-גור וקארשי.
"מקרה מבחן"
עם פרסום הסדר הטיעון, ומכיוון שהוא אינו כולל הסכמות לגבי העונש שייגזר על מצא, פנתה התנועה לאיכות השלטון לפרקליט המדינה, משה לדור, בבקשה כי הפרקליטות תדרוש מאסר משמעותי בפועל על מצא.
לטענת התנועה, העבירות בהן הורשע מצא - הפרת אמונים, שהעונש המרבי בגינה הוא 3 שנות מאסר; וסיוע למתן שוחד, שהעונש עליה הוא 3.5 שנות מאסר - הן מהעבירות החמורות בכל הנוגע לטוהר המידות.
לדברי מקורבים להגנה, אם אכן תבקש הפרקליטות מאסר משמעותי בפועל - יהיה בכך משום התעלמות מכך שכתב האישום, שבו הודה מצא במסגרת הסדר הטיעון, הוא אחר לגמרי וקל הרבה יותר מזה שהוגש נגדו בתחילת הדרך וכלל את עבירת השוחד.
בנוסף, המקורבים טוענים כי עצם ההליך המשפטי ועינוי הדין שנלווה לו מהווה עונש חמור למצא, שמתפקיד ציבורי בכיר הפך לנאשם פלילי ולמורשע בעבירות של הפרת אמונים.
סיבה חשובה נוספת להקלה בעונשו של מצא, אומרים המקורבים, הנה כי למן הרגע הראשון שבו "התפוצצה" הפרשה הוא התנהל באחריות מול רשויות החקירה והתביעה, ולבסוף גם לקח אחריות על מעשיו והסכים להסדר הטיעון.
ואכן, התנהלותו של מצא במהלך תקופת הדיונים היתה עניינית לחלוטין. בניגוד לאנשי ציבור אחרים, מצא לא האשים אף אחד ברדיפה ולא ניסה מעולם לפנות לכלי התקשורת כדי להשפיע באמצעותה על בית המשפט או הציבור.
למרות זאת, עורכת דין בכירה, המצויה בפרטי התיק, סבורה כי בפרקליטות נחושים כנראה להחמיר את רף הענישה ולהשתמש במקרה מצא כמקרה מבחן. "המקרה של מצא הוא טוב מבחינת הפרקליטות, אם ברצונה להרים את רף הענישה ביחס לעבירות של הפרת אמונים מצד אנשי ציבור. זאת, מכיוון שמצא היה בתפקיד מאוד בכיר והורשע ב-5 עבירות של הפרת אמונים", היא מציינת.
שאלת הקלון
סוגייה חשובה נוספת העולה בהקשר לעונש שיוטל על מצא היא שאלת הקלון. כאיש ציבור בכיר המורשע בעבירות שחיתות קשות, ניתן היה אולי לצפות מהפרקליטות לבקש שיוטל על מצא קלון, שימנע ממנו לכהן בתפקידים ציבוריים בעתיד הקרוב. עם זאת, נראה כי קלון לא יתבקש, לאור העובדה שמצא כבר אינו איש ציבור.
עורך דין פלילי מעריך כי בשלב זה הפרקליטות לא תבקש שיוטל קלון על מצא. "קלון הוא תלוי הקשר קונקרטי", מסביר עורך הדין. "בשלב זה נראה כי הפרקליטות לא תבקש קלון, מכיוון שמצא כבר אינו איש ציבור. ואולם, אם הוא ירצה לחזור בעתיד לתפקיד ציבורי, או לכהן כדירקטור למשל, תוכל הפרקליטות לחזור אל בית המשפט ולבקש כי יטיל עליו קלון".
4 שנים חלפו מיום מעצרו הדרמטי של מצא. הסדר הטיעון שנחתם עמו ושאושר על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז יהפוך את מצא מהנאשם המרכזי בפרשה לעד מפתח נגד נאשמים אחרים. עדותו רלבנטית במיוחד נגד בן-גור וקארשי, שבעניינם הודה מצא כי הם סייעו בהליך מינויו לראש הרשות.