הביטוי "מיסוי אגרסיבי" נשמע כמו עוד קלישאה מתלהמת שמופיעה לעתים במדורי הכלכלה. אבל מדי פעם זוכה גם האזרח הקטן לחוות את מלוא עוצמתו בצורה ישירה מאוד.
לנו זה קרה השבוע, כשמילאנו בראשונה מיכל דלק מלא במכונית המשפחתית 1.6 ליטר שלנו ושילמנו עבור התענוג לא פחות מ-105 דולר - מחיר הגבוה פי-שניים לערך ממחיר מילוי מיכל 50 ליטר מקביל בארה"ב. גם את רוב מדינות אירופה עקפנו בסיבוב: בשער האירו-שקל הנוכחי, הישראלי משלם על ליטר בנזין 95 יותר מעמיתו בגרמניה, בהולנד, בבריטניה ובצרפת.
הסיבה להצלחת המס היא הכניעות שבה מקבל הציבור את המיסוי. פה ושם נשמעו מחאות קלושות, אבל בזה זה הסתכם.
לרגולטור, שאת צימאונו להכנסות ממסים אי-אפשר להרוות, פסיביות זו שולחת מסר ברור: אם זה עבד פעם אחת - זה יעבוד שוב.
סחיטה א': מס המהירות
לפיכך, נהגים ונהגות יקרים, קבלו את פירות הפסיביות: "מס המהירות" האגרסיבי לשנת 2011. המס החדש לא מופיע תחת השם המפורש, אבל משרדי ממשלה כבר רואים בו חלק אינטגרלי מתוכניות העבודה ל-2011.
בתוכניות העבודה ל-2011 של המשרד לביטחון פנים, למשל, מופיעה במקום מכובד "התחלת ההפעלה של מערכת מצלמות המהירות (והרמזור) האוטומטיות החדשות", שידועה בכינוי "פרויקט א3".
כמקובל בתוכניות העבודה מופיעים גם יעדים כמותיים. במקרה זה היעד הוא מספר הדוחות שיופקו באמצעים אוטומטיים עד סוף 2011: עלייה מ-65 אלף דוחות בשנה כיום ל-300 אלף דוחות - כך נכתב שם, שחור על גבי לבן.
עכשיו נעשה מתמטיקה פשוטה. המערכת אמורה להיכנס לפעולה מבצעית באפריל, קרי היא תפעל במשך 9 חודשים עד סוף השנה ותביא לתוספת של 235 אלף דוחות-קנס, שהם כ-26 אלף דוחות בחודש, או כ-1,300 דוחות לכל "עמוד" מצלמה בחודש (בשלב הראשון יופעלו רק 20 עמודים חדשים).
כדי לעמוד ביעד שאפתני זה, אין ספק כי רוב הדוחות יהיו חייבים להיות מופנים ל"עבירות" עם חריגות נמוכות יחסית ממהירות הנסיעה, שנכנסות לקטגוריה "ברירת קנס" ואין עליהן ניקוד אבל יש בהן כסף למדינה.
כמה נמוכות? שר התחבורה הודיע החודש כי הגיע "לסיכום עם המשטרה שהאכיפה תתבצע החל ממהירויות הגבוהות ב-10% מהמהירות המותרת". נשמע נדיב, אבל המשמעות בפועל היא שבכבישים של 90-100 קמ"ש, די יהיה בשיוט-זחילה של 100-110 קמ"ש כדי לספוג דוח של 250 שקל.
סחיטה ב': קורסי נהיגה
ומה לגבי מהירויות נסיעה גבוהות יותר שנקודות בצדן, נאמר 125 קמ"ש? אל דאגה, גם כאן מתכוון הרגולטור לסחוט את הלימון. לא זו בלבד שדוחות כאלה יניבו למדינה שלל נאה של 750 שקל לדוח, הרי שהם גם יפרנסו בנדיבות - בחסות מערכת "נקודות החובה" החדשה והאגרסיבית שהתקבלה החודש בכנסת - את מערך "קורסי הנהיגה המונעת", שגם הוא סוג של קנס.
גם צפי זה מסתתר בתוכנית העבודה הממשלתית ל-2011, הפעם של משרד התחבורה: היעד הוא לא פחות מ-70 אלף קורסי "נהיגה מונעת" שיתקיימו השנה "ויותאמו לשיטת הניקוד החדשה".
ומה לגבי השפעת המערכת על המלחמה תאונות דרכים? בנתון היחיד שהיה יכול לשכנע כי לא מדובר ב"מס מהירות", היעד של הרגולטור צנוע הרבה יותר: הפחתה של 6% בלבד במספר התאונות עם נפגעים. מי ששותק על מס הדלק בחזית, שלא יתפלא על מס המהירות בדלת האחורית.