לראשונה מאז הצטרפה ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) נכללת ישראל בדוח מקיף על השפעת מדיניות שוק הדיור על כלכלות המדינות החברות בארגון העולמי.
הדוח, שפורסם במהלך סוף השבוע, אמנם מדרג את ישראל בין שמונה המדינות בהן מחירי הדירות שמרו על יציבות בשנים 1980 עד 2008 (הדוח אינו מספק מידע השוואתי לגבי השנתיים האחרונות), אך בלא מעט היבטים של מדיניות הדיור הישראלית - לרבות רגולציה של הקרקעות, הבנייה, ושכר הדירה - ישראל איננה בין המצטיינות, בלשון המעטה.
מאחרת להגיב
מידת התגובה של ישראל (באמצעות בנייה חדשה) לעלייה בביקוש לדירות ולעלייה במחירי הדירות היא בין הנמוכות; ארה"ב מובילה את מדינות ה-OECD בתחום זה, בעוד ישראל מדורגת הרחק במקום ה-15.
נוסף לכך, התגובה - או חוסר התגובה - מצד ממשלות למחסור בדיור, נמצאת במתאם ישיר הן עם מחסור בקרקעות והן עם הרגולציה של הקרקע, מצא המחקר. בשני המקרים, ושלא במפתיע, נמצאת ישראל קרוב לתחתית הטבלה. בישראל לוקח קרוב ל-150 יום להשיג היתר בנייה, לפי הדוח, בהשוואה לארה"ב, קנדה ופינלנד, למשל, בהן הזמן לקבלת היתר בנייה אורך פחות מ-50 יום.
עוד עולה מהדוח, כי ישראל נמצאת במקום הלפני-אחרון ברגולציה של שוק השכירות: בעוד שכר הדירה הוא הכי מפוקח בשבדיה, רק פינלנד מדורגת נמוך מישראל בדירוג המדינות המנהיגות פיקוח על מחירי שכר הדירה; ובדירוג המדינות המגינות על השוכרים, רק ארה"ב מדורגת נמוך יותר מישראל. מובילת המגינות היא, שוב, שבדיה.
יצוין כי כמה ממסקנותיו של המחקר ההשוואתי הזה, שהינו פרק ממחקר כולל שעתיד ה-OECD לפרסם על רפורמות במדיניות כלכלית, נשמעות רלוונטיות במיוחד עבור שוק הדיור העכשווי של ישראל: "יש להגביר את התגובה של בנייה חדשה לביקוש בשוק", כותבים מחברי הדוח.
"על המדינות לבחון מחדש את הליכי רישוי הבנייה שמגבילים התחלות בנייה, וכן לשקול מחדש רגולציה של הקרקע (תכנון), שמונעת פיתוח".
"מדיניות דיור גרועה"
ובמדינה כמו ישראל, בה משכירי הדירות אינם נדרשים לשלם מס (עד הכנסה משכר דירה של 4,790 שקל לחודש), ורוכשי דירות להשקעה עוד לא נדרשים לשלם מס רכישה בשיעור גבוה יותר מרוכשי דירת מגורים ראשונה, הקריאה של מחברי הדוח "לחסל מדיניות מס שיוצרת העדפה להשקעה בנדל"ן על פני השקעות אחרות", נראית אקטואלית במיוחד.
"מדינות ה-OECD היו עדות לנזק שנגרם לשוקי הנדל"ן שלהם על-ידי מדיניות דיור גרועה", מסר אנחל גוריה, מזכ"ל ה-OECD. "ככל שאנו מחפשים מקורות חדשים לצמיחה, חותרים להחזיר את האמון במגזר הפיננסי, וככל שאנחנו מנסים להפוך את הכלכלות שלנו ל'ירוקות', למדיניות הדיור עשויה להיות השפעה עצומה על עתידנו".
