גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסתמן הסדר עם עו"ד טלי ירון-אלדר: ללא הרשעה בפלילים

במסגרת ההסדר תודה נציבת מס הכנסה לשעבר בהפרת חובת הצינון, כשקידמה את ענייני לקוחותיו של רו"ח אביגדור יצחקי מול מס הכנסה לפני תום שנה מפרישתה ■ צפויה לעונש סמלי

פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עומדת להגיע להסדר טיעון עם עו"ד טלי ירון-אלדר, נציבת אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין לשעבר, שעל-פיו רון-אלדר לא תורשע בפלילים בגין הפרת חובת הצינון הקבועה בחוק שירות הציבור - כך נודע ל"גלובס".

לפי ההסדר הצפוי, תודה ירון-אלדר, ראש מחלקת המסים במשרד תדמור ושות', בעובדה שהפרה את חובת הצינון, לא תורשע בעבירות של הפרת חוק שירות הציבור, ותקבל עונש סמלי של קנס או של עבודות לתועלת הציבור בלבד. זאת, בעקבות השימוע שנערך לירון-אלדר לפני כחצי שנה.

במארס 2010 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין את עו"ד ירון-אלדר לדין בכפוף לשימוע, בשל הפרת חוק שירות הציבור. לפי חומר הראיות, ייצגה וקידמה ירון-אלדר את עניינם של לקוחותיו של חבר הכנסת לשעבר רו"ח אביגדור יצחקי בפני אהרון אליהו, שכיהן כסגנה בעת שכיהנה כנציבת מס הכנסה.

פעולותיה של ירון-אלדר, טענה הפרקליטות, בוצעו לפני תום שנה מיום שפסקו יחסי הכפיפות ביניהם, על אף שהדבר אסור על פי החוק. הפרקליטות טענה כי ירון-אלדר הפרה את חובת הצינון הקבועה בסעיף 3 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה).

מנגד, טענה ירון-אלדר, באמצעות עורכי הדין דוד ליבאי ודפנה ליבאי, כי היא נתנה ייעוץ לרו"ח יצחקי, אך לא ייצגה נישומים בפני מי שהיה כפוף לה בעבר, לא הפרה את כללי הצינון, ואין מקום להעמידה לדין פלילי.

לפני כחצי שנה נערך לירון-אלדר שימוע בפני המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, שבמסגרתו חזרה על עמדתה. בעקבות השימוע הוחלט בפרקליטות להימנע מניסיון הרשעה של ירון-אלדר.

השינוי הצפוי: הליך מינהלי

על כוונת הפרקליטות להעמיד לדין פלילי את ירון-אלדר נמתחה בזמנו ביקורת, שגרסה כי גם אם העובדות ביחס להתנהגותה של ירון-אלדר הן נכונות - לא מדובר בהתנהגות עבריינית שמחייבת העמדה לדין.

גם על עצם הקביעה כי הפרה של סעיף צינון תחייב ענישה פלילית נמתחה ביקורת, ומזה מספר חודשים נמצאים משרד המשפטים, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה בעיצומו של הליך חקיקה להגדרה מסודרת וברורה של תקופת הצינון לפורשים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, כאשר הכוונה היא לבטל את הענישה הפלילית הקבועה בחוק הצינון ולשנותה לענישה בהליך מינהלי, כלומר קנס אזרחי.

בנוסף, במסגרת החקיקה המתגבשת, תנאי הפרישה והצינון של אנשי רשות ניירות ערך ובנק ישראל יוחמרו ויושוו לתנאים הקיימים במשרדי הממשלה. כמו כן, המדינה תיתן לפורשים שכר לכל אורך תקופת הצינון.

הרפורמה החדשה מבוססת על 4 עקרונות:

1. עיקרון ההגדרה (כיום אין הגדרה ברורה) שיבחין בין 3 דרגות שונות - בכיר, בינוני וזוטר. ככל, הידוע הדרג הנמוך לא יחויב בצינון;

2. עיקרון התגמול - כיום אין תגמול לפורשים בתקופת צינון, למעט תשלום ל-3 חודשים לחלק מהבכירים ביותר. לפי הערכות, מדובר על מתן שכר בשיעור של 50% עד 75% מהשכר קודם לפרישה;

3. עיקרון ההרחבה - חובת הצינון תורחב גם לבעלי תפקידים בגופים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות. כך יושוו התנאים של בכירי רשות ניירות ערך ובנק ישראל, שאינם מחויבים לצינון. לדוגמה, ברשות ניירות ערך מדובר בצינון קצר מאוד (3 חודשים בלבד) יחסית לאוצר, ובתשלום. אנשי רשות ניירות ערך ובנק ישראל עלולים להתנגד למהלך;

4. עיקרון הענישה - ביטול הענישה הפלילית וקביעת קנס מינהלי.

בנוסף, בכוונת יוזמי הרפורמה לקבוע כי עובד מדינה פורש יחויב להודיע על התחלת משא-ומתן בינו לגופים מהשוק הפרטי.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "ככלל, איננו מתייחסים למגעים בין הפרקליטות לסנגורים, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את האמור. למען הסר ספק, לא נחתם דבר בתיק זה".

עוד כתבות

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה, יקבלו 10 אלף שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים, יקבלו 20 אלף שקלים ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון ● אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים ● גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

הנפקת סולראדג' בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק

אחרי ההתרסקות: תוצאות סולאראדג' משכנעות את השוק שהיא מתאוששת

מעטות החברות שעברו טלטלות כמו סולאראדג' ● מתואר הישראלית הגדולה בעולם ומקום של כבוד במדד S&P 500 - להתרסקות מפוארת עם מחיקה של 95% מהשווי ● כעת נראה כי המניה שינתה כיוון, וגם התוצאות מדהימות את השוק ● האם זו תחילתו של זינוק מחדש?

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו / איור: גיל ג'יבלי

תחילתו של גל? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו

במשרד האוצר חשפו כי 6% מהעסקאות לרכישת דירות חדשות "על הנייר" ב־2023 בוטלו ע"י הרוכשים ● התופעה בולטת בעיקר במחוז הדרום, שמאופיין בשיעור גבוה של מבצעי מימון מצד הקבלנים ● הנפגעים העיקריים הם לרוב לא היזמים אלא הרוכשים עצמם, שלא מסוגלים להשלים את הרכישה ונאלצים לשלם פיצויים גדולים