היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, עתיד להודיע בימים הקרובים על החלטתו להעמיד לדין את שר החוץ, אביגדור ליברמן, בכפוף לשימוע, בעבירות של מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט.
ל"גלובס" נודע כי היועץ החליט שלא לכלול בטיוטת כתב האישום נגד ליברמן את עבירת השוחד. באשר לעבירת קבלת דבר במירמה, היועץ עדיין מתלבט.
בלשכת היועץ צפויים דיונים נוספים בימים הקרובים, שיוקדשו לניסוח, וההחלטה צפויה להתפרסם בשבועיים הקרובים.
במשרד המשפטים מעריכים כי אחד הקשיים שבהם ייתקלו, עם פרסום ההחלטה הרשמית, יהיה הצורך להסביר את גניזת עבירת השוחד, ואולם לגישתם של משתתפי הדיונים אצל וינשטיין, אף שעבירת השוחד נחשבת חמורה יותר ממרמה והפרת אמונים, שכן העונש הקבוע עליה בחוק הוא 7 שנות מאסר, לעומת 3 שנים להפרת אמונים - מבחינה עקרונית, דווקא הפרת האמונים היא העבירה המשמעותית ביותר שאותה מבקש המחוקק למנוע כשמדובר בעובדי ציבור. זאת מאחר שהאיסור על שוחד נועד למנוע ממקבלו הימצאות בניגוד עניינים בתפקידו השלטוני, כלומר לחטוא בהפרת אמונים.
הסטטוס: חשוד
חקירתו של ליברמן מתנהלת זה כ-5 שנים. היא נפתחה באפריל 2006, ולוותה כל העת בידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בראשות מנהלת המחלקה, עו"ד אביה אלף.
חקירת המשטרה הסתיימה באוגוסט 2009, בהמלצה להעמיד את ליברמן לדין בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד והלבנת הון. סעיף רישום כוזב במסמכי תאגיד לא נכלל בהמלצת המשטרה.
בדצמבר 2009, כ-3 חודשים לאחר שהמשטרה סיימה את חקירתה והעבירה את המלצותיה, ביקשה המחלקה הכלכלית לבצע השלמות חקירה. במקביל החלו דיונים בשיתוף פרקליט המדינה משה לדור והיועץ דאז מני מזוז.
מזוז התלבט אם לקבל החלטה בתיק, לפחות החלטה עקרונית - לפני שימוע - עד תום כהונתו בינואר 2010, ואולם החליט לבסוף להותיר את הנושא ליועץ הבא.
בשבועות האחרונים קיים וינשטיין מספר ימי דיון מרוכזים בנושא ליברמן, לקראת גיבוש ההחלטה הסופית. בדיונים הוצגו המלצות המשטרה וכן חוות-הדעת של המחלקה הכלכלית, שהמליצה לאמץ את עמדת המשטרה ברוב הסעיפים.
ליברמן מצוי בסטטוס של חשוד זה יותר מ-10 שנים, ואולם החקירה הנוכחית החלה באפריל 2006, בעקבות מידע שהגיע ליועץ דאז מזוז. בינואר 2009, כ-3 שנים לאחר תחילת החקירה, עצרה יאח"ה 7 חשודים וערכה חיפוש בבתיהם ובמשרדיהם. אחד מהם היה בא-כוחו של ליברמן, עו"ד יואב מני.
"מדובר בחקירה מורכבת", הודיעה המשטרה, "מסועפת ובעלת היקף רב בארץ ובחו"ל, תוך ביצוע מגוון פעולות חקירה, כולל חיקורי דין במדינות בעולם".
במהלך שנות חקירתו ניהל ליברמן מאבקים נגד הפרקליטות בשורת עניינים. כך, ב-2008 עתר לבג"ץ בדרישה שהמשטרה תסיים את חקירתה בהקדם ולא תשאיר את התיק פתוח בלא הגבלה. העתירה נמחקה לאחר שהמשטרה העבירה את התיק ב-2009 לפרקליטות.
במערכת המשפטית נימקו את התמשכות החקירה נגד ליברמן בשתי סיבות עיקריות: האחת היא הצורך בביצוע חיקורי דין בחו"ל. במקרה של ליברמן, כמו במקרה של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ההמתנה לתשובות ממדינות שונות בשאלת הסכמתן לביצוע חיקורי דין בשטחן, ארכה לעתים חודשים ארוכים ואף יותר מכך, ובמקרים מסוימים התקבלה בסופו של דבר תשובה שלילית, שהובילה למבוי סתום באפיקים שונים של החקירה. בספטמבר 2008 התקיים חיקור דין בקפריסין, שהוביל לתפיסת אלפי מסמכים רלוונטיים לחקירה.
הסיבה השנייה היא מאבקו של ליברמן במטרה למנוע מהמשטרה לעיין במסמכים שנתפסו אצל עו"ד מני, בטענה כי חל עליהם חיסיון עורך דין-לקוח. החיפוש שביצעה יאח"ה במשרדו של מני התקיים באפריל 2007, ואולם ליברמן ניהל מאבק ב-3 ערכאות משפטיות, עד שלבסוף, באוגוסט 2008, דחה בית המשפט העליון את הערר של ליברמן ואפשר לחוקרים לעיין במסמכים.
בד-בבד עתר ליברמן לבג"ץ בדרישה שהמחלקה לחקירות שוטרים תקיים חקירה פלילית למציאת המדליפים של חומרים מתוך חקירתו.
בשבוע שעבר הורו השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות ועוזי פוגלמן לפרקליטות לבחון מחדש את ההחלטה לסגור את חקירת מח"ש בעניין זה, "נוכח חשיבותו של הטיפול בעבירות הדלפה, והפגיעה שבהדלפות בחקירות ובנחקרים". השופטים ציינו כי מדובר "בנושא מתוחם שאין לגביו ככל הנראה ספק כי הודלף מהרשויות".
ממשרד המשפטים נמסר: "היועץ המשפטי לממשלה טרם קיבל החלטה בפרשת ליברמן, ולכשתתקבל החלטה נפרסם הודעה מסודרת. עד אז כל פרסום הוא באחריות המפרסם בלבד".
מי מעכב את התיקון לחוק הלבנת הון?
אחד מסעיפי האישום שאמורים להיכלל בטיוטת כתב האישום שגובשה נגד שר החוץ, אביגדור ליברמן, הוא סעיף הנוגע להלבנת הון. מדובר בחוק מורכב, שנחקק לראשונה ב-2000 וספג ביקורת חריפה לאורך השנים, כולל מצד בתי המשפט.
לאור זאת יזם משרד המשפטים שינוי מקיף, הכולל מצד אחד הרחבת האיסורים ומצד אחר שינוי העונש המרבי שניתן להטיל בגינו, מ-10 שנות מאסר ל- 5 ו-7 שנות מאסר.
אלא שגורמים במערכת אכיפת החוק מביעים תמיהה נוכח הסחבת שנוקטת ועדת החוקה בקידום הצעת החוק. בוועדת החוקה קוימו יותר מ-20 דיונים על התיקון לחוק איסור הלבנת הון. בשבוע הבא אמור להתקיים דיון נוסף, ואם הוא יסתיים, תתקיים גם הצבעה לאישורו לקראת קריאה שנייה ושלישית.
חלק מהביקורת מופנה כלפי יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו, שהוא גם יו"ר סיעתו של ליברמן, שעניינו הפלילי עשוי להיות מושפע מכל שינוי בנוסח החוק.
"מדובר בטענות חצופות ממדרגה ראשונה", אומר בתגובה ח"כ רותם. "גם אם החוק החדש היה מביא להחמרה בענישה או בסעיף מכאן ולהבא, הוא לא היה חל על ליברמן. מה שמשרד המשפטים מנסה לעשות הוא להפוך את הרשות למניעת הלבנת הון למפלצת שתקבל מידע מהארץ ומהעולם על כל אחד מאיתנו. הם יחזיקו ביד מאגר מידע בלתי סביר לחלוטין. אנחנו מנסים להגן על האזרח ולמנוע מהרשות להפוך ל'אח גדול'. אני לא עובד של משרד המשפטים, ומי שקושר את העניין לליברמן הוא חסר הגינות ונבזה".
