סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, שעניינו מסירת מידע כוזב במטרה להימנע מדיווח על-פי החוק, אשר בגינו עומדים לדין חלק מנאשמי פרשת הלבנת ההון בתיק פועלים שירותי נאמנות וביניהם ארקדי גאידמק, נכנס לתוקף רק ב-22.5.2002 ולא ב-17.2.2002, כפי שטענה המדינה - כך קבע היום (א') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, במסגרת תיק הלבנת ההון בחברת פועלים שירותי נאמנות.
עם זאת, בניגוד לטענות הנאשמים, החליט השופט כי למרות הקביעה העקרונית בדבר תחולת החוק, נוסח כתב האישום נגד הנאשמים יישאר על כנו, בנימוק שהעבירות הנכללות בכתב האישום הן עבירות "מתמשכות" הנוגעות גם לעדכון מידע שהיה חייב בדיווח.
"חוק איסור הלבנת הון מדבר על עדכון ולא רק על דיווח, ולכן מדובר בעבירה נמשכת, ואין מניעה שהתביעה תטען כי חלה חובת עדכון לגבי הפרטים הכוזבים שנמסרו לגבי פתיחת החשבון לאחר ה-22.5.02, למרות שבמועד פתיחת החשבון לא הייתה חובת דיווח על-פי החוק", הסביר השופט, וציין כי "מעתה יידעו הנאשמים מה מיוחס להם ובפני מה עליהם להתגונן".
עוד החליט גורפינקל כי סעיף בודד מכתב האישום, הנוגע לנאשמים חיים שמיר ופועלים שירותי נאמנות, יימחק מכתב האישום, מכיוון שדובר בו על העברה חד-פעמית של 350 אלף ליש"ט שבוצעה קודם לכניסתה לתוקף של חובת הדיווח (ולא חלה לגביה חובת עדכון. ח.מ).
יצוין כי למרות החלטת השופט להותיר את מרבית כתב האישום על כנו, עשויה להיות להחלטתו בדבר מועד כניסתו לתוקף של סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון משמעות רבה. זאת הן בנוגע לנאשמים בפרשת פועלים נאמנויות, והן ביחס לנאשמים בתיקים אחרים, שייתכן ועומדים, או עמדו לדין, בהתבסס על ההנחה שהחוק נכנס לתוקף כבר בפברואר 2002.
עם מתן ההחלטה טען פרופ' דוד ליבאי, בא-כוחו של גאידמק, כי גאידמק לא עשה שום פעולה שמחייבת דיווח. "מה באים אלינו עכשיו בטענה כשזו?", שאל ליבאי.
ואילו עו"ד נבות תל-צור, בא-כוחו של הנאשם נחום גלמור, טען כי "לאור החלטת השופט, אי-אפשר להמשיך ברצף במשפט כאילו לא ארע דבר. בכתב האישום אין רמז לעבירות של אי-עדכון או עבירה נמשכת, הנאשמים לא נחקרו על כך ולא קיבלו הזדמנות לקיים שימוע בנוגע לשאלה הזו. 'המטרייה' שלנו לא עוסקת כלל בחובת עדכון שחלה על הבנקים ואינה חלה על הנאשמים שהם אנשים פרטיים".
מנגד גרס התובע, עו"ד שרון פרידמן, כי טענות הסנגורים כי הנאשמים לא ידעו שהם מואשמים ב"אי-עדכון", אינה נכונה. "הטענה מופיעה בתוך הסעיף שבו הואשמו הנאשמים, ולכן הטענה הזו אינה מדויקת".
במהלך אחת ההפסקות בדיון היום, ובעקבות החלטת השופט בנוגע לתחולת החוק, אמר גאידמק ל"גלובס": "אני הבן אדם הראשון בישראל שהואשם בגין חוק שלא היה קיים. זה מוזר מאד שזה התגלה רק כאן בבית המשפט".
יצוין כי הטענה בדבר תוקפו של סעיף 3(ב), אותה קיבל היום השופט, כבר נטענה על-ידי עורכי הדין דן מרידור (שייצג את גאידמק רק בהליך השימוע), שלמה בן-אריה וויקי פוני, במסגרת השימוע שנערך לגאידמק בפני פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד אלה רובינק, בספטמבר 2006, ואולם היא נדחתה בזמנו.
כזכור, בכתב האישום נגד הנאשמים בפרשה נטען כי פועלים שירותי נאמנות, הנמצאת בשליטת בנק הפועלים, וראשיה, פעלו יחד עם גאידמק וגלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
עניין זה התאפשר, לפי כתב האישום, הודות לשיתוף-פעולה מצד החברה ומנהליה, והתבטא בשורת מצגים בנקאיים כוזבים שהוצגו לבעלי המניות של החברה בהולנד.
לפי כתב האישום, העברות הכספים הסיבוביות לרכישת טרמופוסט נעשו דרך חשבונות של חברת קאזפוספט שבבעלות גאידמק, פועלים שירותי נאמנות ובסניף הירקון של בנק הפועלים בתל-אביב.
יחד עם גאידמק נאשמים בכתב האישום חברת פועלים שירותי נאמנות; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; גלמור, שפעל לפי האישום כאיש-קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב, קרן ללום.
גאידמק מיוצג בידי עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי ודפי ליבאי, קנת מן ושלמה בן-אריה; פועלים שירותי נאמנות - בידי עורכי הדין פנחס רובין ודנה גרובר; גלמור - בידי עורכי הדין נבות תל-צור, אריאל כפרי, ז'ק חן ועינת בן-משה; חיים שמיר - הידי עורכי הדין נוית נגב וארז הראל; רכט - בידי עו"ד תימור בלן; לוי - בידי עו"ד מיכה פטמן; וקרן ללום - בידי עורכי הדין איתן מעוז, אל זהר ועמית בן-ארויה.
